שיטת מצליח? לא באחיסמך: הדירות נמכרו לחרדים במקום למשפרי דיור
בלוד התקנאו בהצלחה המסחררת של שכונת מצליח ברמלה ובנו על שכונת אחיסמך שתזניק את העיר לגבהים חדשים. אבל אז רכשו עמותות חרדיות יותר ממחצית מיחידות הדיור המתוכננות והגישו בקשה להתאמת הבינוי לאוכלוסייה החדשה. כך הפסידה לוד את האפשרות לצעוד קדימה
את השכונה, שצפויות להיבנות בה 3,000 יחידות דיור, ייעדה המדינה לזוגות צעירים ולמשפרי דיור, אך לימים רכשו עמותות חרדיות יותר ממחצית מיחידות הדיור המתוכננות. אף שמינהל מקרקעי ישראל עדיין מחזיק בקרקע ליתרת הדירות, יכריע בקרוב משרד הפנים אם לשנות את בינוי השכונה כולה לבנייה המותאמת לציבור החרדי או להשאירו במתכונת המקורית שמתאימה לכלל האוכלוסייה.
כך הפסידה לוד את השכונה שהיתה אמורה להזניק את העיר מהמקום הנמוך שהיא נמצאת בו.
את התוכנית המקורית להקמת שכונת אחיסמך יזם המינהל באמצעות החברה הממשלתית לור"ם (לפיתוח אזור לוד ורמלה), שלימים הופרטה. לפי התוכנית, תוקם בלוד שכונת מגורים חדשה מדרום לשכונת גני יער על שטח של 735 דונם, שהיו שייכים בעבר למושב אחיסמך וסופחו ללוד.
בשכונה אמורות להיבנות 3,000 יחידות דיור - 2,500 מהן בבנייה רוויה של בניינים בני 12-7 קומות ו-500 יחידות דיור צמודות קרקע המיועדות לאנשי צבא משפרי דיור. עוד כוללת התוכנית מסוף תחבורה, פארק ציבורי המתפרש על פני 130 דונם, קניון, קריית חינוך שאמורה היתה לשרת גם את שכונת גני יער ומבני ציבור בשטח של 110 דונם.
כדי להבין את כוונתו של המינהל די להביט בהגדרתו לאחר אישור התוכנית באפריל 2002: " קהל היעד של התוכנית הוא זוגות צעירים בחלק של הבנייה הרוויה ומשפרי דיור בחלק של הבנייה צמודת הקרקע". התהליך שהיה אמור להפוך את שכונת אחיסמך בלוד לסיפור הצלחה התבסס על התהליך שעברה שכונת מצליח ברמלה, שמשכה אליה אוכלוסייה חזקה והקפיצה ב-10% את מחירי הדירות בעיר השכנה. אלא שבלוד הדברים התנהלו באופן שונה לחלוטין.
זמן קצר לאחר אישור התוכנית מכר מושב אחיסמך, שקיבל לידיו 27% משטחי המגורים והמסחר המתוכננים, כ-1,000 יחידות דיור לעמותה חרדית בשם ועד הדיור השביעי.
על השאלה כיצד רכשו חרדים קרקע לדירות בבניינים בני 12 קומות וחניונים תת-קרקעיים ניתן לענות רק כעת. בימים אלה בוחן משרד הפנים את בקשתה של העמותה לשינוי הבינוי ולהתאמתו לאוכלוסייה חרדית. כלומר הוספת יחידות דיור, הנמכת הבניינים לטובת מי שלא משתמש במעלית שבת וביטול חניונים תת-קרקעיים יקרים לטובת מקומות חניה שיוקמו על חשבון שטחים ציבוריים. התוכנית החדשה זכתה לתמיכת משרד השיכון כפי שהובהר בישיבת הוועדה המחוזית באוקטובר 2010.
במשרד הפנים טענו השבוע כי "המשרד אינו קובע את אוכלוסיית היעד של התוכניות, אלא רק מוודא את התאמת התוכנית לייעודה. תוכנית אחיסמך אושרה ב-2002 וייעודה המקורי היה מגורים לאוכלוסייה כללית. לאחר שנים שבהן מינהל מקרקעי ישראל לא הצליח לשווק את הקרקע, היא נמכרה ליזם חרדי.
לאחר שהדבר הובא לידיעת הוועדה המחוזית היא דרשה לבצע התאמות בתוכנית כדי להתאימה לקהל היעד. על היזם להגיש תוכנית
אלא שמבדיקת nrg עסקים עולה תמונה שונה: טענת משרד הפנים כי המינהל לא הצליח לשווק את הקרקע אינה נכונה מכיוון ששיווק הקרקע החל לראשונה בדצמבר 2010. מאז שהתוכנית אושרה ב-2002 ועד 2010 לא שיווק המינהל אפילו מכרז אחד באחיסמך.
ב-25 באוקטובר 2010, חודשיים לפני תחילת שיווק הקרקע, קיימה הוועדה המחוזית מרכז דיון ובו צוין כי "לוועדה נמסר כי עמותה חרדית רכשה כמעט מחצית מיחידות הדיור במתחם. הוועדה מודעת לאפשרות כי אוכלוסייה דומה תרכוש חלקים נוספים של המתחם, כפי שהוצג לה על-ידי משרד השיכון. הוועדה סבורה כי תפקידה ליצור תשתית תכנונית שתוכל לתמוך כראוי בצורכיה של האוכלוסייה שתתגורר בשטח זה".
בדצמבר 2010 זכו שתי קבוצות רכישה חרדיות בשני מתחמים נוספים בשכונה, המיועדים ל-736 יחידות דיור. המינהל, משרד השיכון ומשרד הפנים, שתמכו בשינוי הבינוי בשכונה כאשר שליש ממנו שווק לאוכלוסייה חרדית, סללו את הדרך לכך שכיום אוכלוסייה זו מחזיקה ביותר ממחצית השטח.
מנכ"ל עיריית לוד יאיר רביבו אומר כי מדובר בפספוס גדול: "במשך שנים העיניים של תושבי לוד היו נשואות לאחיסמך. אני מתגורר בשכונת גני יער ומהחלון שלנו ניתן לראות את השטחים המדוברים. תמיד אמרתי לבני משפחתי שזו השכונה שתרים את לוד ותביא אוכלוסייה חזקה לעיר, בדיוק כמו שעשתה שכונת מצליח לרמלה. הבעיה היא שהתוכנית נקטעה ברגע שאוכלוסייה חרדית שמה את רגלה במקום".
מנגד , יקי רייסנר, סמנכ"ל חברת צ. לנדאו, סבור כי זהו תהליך טבעי: "נכון שלוד שיוועה לאוכלוסייה חזקה ונכון שאחיסמך היתה אמורה להיות שכונהאחות של מצליח ברמלה, אך אי אפשר להתעלם מהשאלה אלו קרקעות בדיוק שיווקה המדינה ב-5 השנים האחרונות לאוכלוסייה החרדית שזקוקה לפתרונות דיור. למעט 2,300 יחידות דיור בבית שמש, שגם בגינן פרצה מהומה, לא שווקו להם קרקעות. אם המדינה לא מטפלת במגזר מסוים הוא צריך לדאוג לעצמו. בראש העין ובמודיעין יקר, אז הם קנו בלוד".
אין עוררין על תפקידה של הממשלה לדאוג לפתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית. השאלה היא אם היה נכון לתת יד לתהליך שבו שכונה שהיתה אמורה למשוך אוכלוסייה חזקה הפכה בשיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה לריכוז של אוכלוסייה חרדית.
ממשרד השיכון נמסר: "מתוך 3,000 יחידות הדיור 1,300 שייכות למינהל, 1,300 למושב אחיסמך ו-700 לבעלים פרטיים. כל היחידות הפרטיות נמכרו לחרדים עוד לפני כניסתו של אריאל אטיאס לתפקיד השר. כיום נותרו בידי המינהל 592 יחידות דיור בלבד, המשווקות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן".
ממשרד הפנים נמסר כי "המשרד אינו אחראי לשיוק קרקעות המדינה ולמדיניות המכירה והשיווק של הקרקע עלידי המינהל, ואינו קובע את קהל היעד למכירת דירות. המשרד מחייב תכנון למגורים שמתאים לכלל האוכלוסייה, אלא אם ידוע שהתכנון מיועד לקהלים מסוימים עם צרכים מיוחדים. ב-2002 אושרה תוכנית כללית לאחיסמך המיועדת מבחינה תכנונית לכלל האוכלוסייה. במרס 2012 הצהיר ראש עיריית לוד מאיר ניצן כי הקרקע באחיסמך כולה שווקה לחרדים, ולכן ביקשה הוועדה המחוזית להתאים את התוכנית לצורכי האוכלוסייה החדשה. טרם הוגשו תוכניות מתוקנות לאחיסמך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם