האנשים שמאחורי שוק ההון
שלל הגורמים בשוק ההון נהנים מהעובדה שהעיסוק בו מסובך, כמעט מסתורי, ולרוב לא נהיר לאזרח הקטן. הגיע הזמן ללמוד כיצד מתנהל הכסף שלנו
עוסקים. ואכן, מי שקורא את מדורי שוק ההון לא יכול להתעלם מכמות המספרים המצויה בהם. הכנסות ורווחים, תשואות וריביות, שערי מטבעות ושיעורי אחזקות, כולם מופיעים למכביר בכתבות במדור.

מטבעו של עולם, הנטייה היא להתמקד בשלילי, אשר למרבה הצער לא חסר בישראל, וגם אני לא אחרוג מהמנהג. כך אפשר לכתוב על מנכ"לים שמרוויחים שכר עתק בחברות כושלות המצויות בהפסדים עמוקים ועל מנהלים שמתגומלים על הצלחות ולא על כישלונות וגוררים את חברותיהן, ואת הציבור המשקיע בהן, להרפתקאות מסוכנות; על בעלי שליטה שעושים בחברות ציבוריות כבשלהן, כולל עיסקאות בעלי עניין שנויות במחלוקת וחלוקת דיווידנדים נדיבים יתר על המידה.
מי שמצפה שכללי הממשל התאגידי בישראל ינחלו הצלחה מלאה צפוי לאכזבה. את דירקטורים ממנים בעלי השליטה והם נהנים מתנאים מופלגים שלא בדיוק מעודדים אותם לצאת נגדם. כל זאת בהנחה שהדירקטוריון אכן פעיל ולא נתון למשחקי כוח ולהשפעות לא ראויות, כמו בחשיפת nrg עסקים על הנעשה בדירקטוריון מזרחי-טפחות.
אך הבעלים והחברות הם רק צד אחד. משלימים את המשולש גורמי המימון - הבנקים והגופים המוסדיים, וגופי הרגולציה. גם כאן לא חסרות דוגמאות למוסדיים שהעניקו אשראי ללא ביטחונות מספיקים לחברות במימון גבוה, ולגופי רגולציה שלא מצליחים לעמוד בפרץ ומואשמים בחשד לניגוד עניינים, כאשר מעברים פרסונליים מתבצעים בין מי שאמורים לפקח על שוק ההון לגורמים המפוקחים.
וכשהכל נכשל - מגיעים להסדרי חוב (או בשמם האחר - תספורות), שהם בעצם לא יותר מכינויים מכובסים למצב שבו הבעלים לא מוכן לעמוד בחובותיו. תשובה, בן דב, מימן וזאבי - כולם מילאו את מדורי שוק ההון בעיתונות הכלכלית בשנה האחרונה.
עד כמה הביקורת עזרה? קשה לומר. לעתים ההרגשה היא שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. הסדר החוב של תשובה בדלק נדל"ן, שכלל את כל הרעות החולות של שוק ההון, היה הנושא המתוקשר ביותר בעיתונות הכלכלית - ובכל זאת תשובה סיים את ההסדר בתספורת עמוקה לבעלי האג"ח. מי שחשב שבעקבות ההסדר והמחיקות שבוצעו בפנסיות שלנו ינדו המוסדיים את תשובה ולא יסכימו להעמיד לו אשראי - לא יכל לטעות יותר. תשובה שב לגייס כסף לעסקיו האחרים, ורק השבוע נחשף כיצד הוא ממשיך להעניק משכורות שמנות למנהליו. לבעלי האג"ח של דלק נדל"ן זה כבר לא יעזור.
כל זה יכול היה להישאר כז'רגון הלא ברור של שוק ההון, לולא זה לא היה נוגע לכולנו. הפנסיות שלנו
סופגות מכות קשות, הן מהסדרי חוב שעוד מאיימים על המשק והן מדמי ניהול מופרזים. התוצאות של
התנהלות עסקית פזיזה הן לא רק כותרות על הקפאות הליכים ופירוק, אלא בעיקר אנשים עמלים שנאלצים לשלם במשרתם על טעויות של אחרים.
וכאן אנחנו מגיעים לאנשים החשובים ביותר בשוק ההון - הציבור. אבל כדי שאנחנו באמת נהיה האנשים החשובים בשוק ההון, עלינו להבין בו יותר. שלל הגורמים בשוק נהנים מהעובדה שהעיסוק בו מסובך, כמעט מסתורי, ולרוב לא נהיר לאזרח הסביר. זה הזמן לשבור את מחסום הידע. לקרוא, ללמוד
ואחרי ההבנה מגיעה הפעולה. זכותנו לדרוש ממנהלי החסכונות שלנו לא להשקיע באנשי עסקים שעשו
תספורות. זכותנו לדרוש מהם לא להשקיע בחברות שמחלקות שכר מופרז גם כשהן מפסידות. זכותנו לא להשקיע בבעלי שליטה שמבצעים עיסקאות בעלי עניין שנויות במחלוקת.
כבר היום קיימות קרנות שמשקיעות בגופים שומרי שבת בלבד. את אותו רעיון אפשר לממש בקרנות שמשקיעות בחברות ובגופים בעלי התנהלות עסקית אתית. כשצורך אמיתי כזה יווצר בשוק, מנהלי הפנסיה לא יוכלו לעמוד מנגד.
בואו נדבר אל אנשי שוק ההון במונחים שהם מבינים הכי טוב. בכסף ובמספרים. זה בידיים שלנו.