הבייבי-בום של העסקים: השוק ממשיך כרגיל גם לאור האירועים הביטחוניים
אחרי 'עמוד ענן' צפויה תשואת יתר למשקיעים. המקצוענים יודעים את זה, לכן הם היו הראשונים שחזרו לשוק והזניקו את המדדים כשהתותחים עדיין רעמו. גם הזרים למדו שמלחמה היא חלק מהחיים. עובדה, השקל התחזק מול הדולר והאירו במהלך ימי הלוחמה
ניתוח נתוני הפדיון בכרטיסי אשראי מלמד אותנו שמספר לא מבוטל של אנשים, בעיקר בעלי משפחות עם ילדים קטנים, מעדיפים להתרחק מהאזורים המסוכנים במידת האפשר. הפדיון מסך הרכישות באזור הדרום ירד בסוף השבוע שאחרי ההכרזה על ’עמוד ענן' (בהשוואה לסוף השבוע הקודם - 8 עד 10 בנובמבר) בשיעור של 4.9 אחוזים, בשעה ששיעור הפדיון מכלל הארץ זינק ב-10.8 אחוז, בתל-אביב, שגם לעברה נורה טיל כבר ביום חמישי (ה-15 בחודש), נרשמו ירידות בפדיון בשיעור של 1.1 אחוזים - בעיקר בשל צמצום רכישות בענפי הפנאי, הבילוי והאופנה. הזינוק בפדיון בכלל הארץ עשוי ללמד על "הגירה" של תושבים לכיוון צפון הארץ.
תחושת האיום גורמת לאנשים להישאר בבית, להוציא פחות על מסעדות, ולכן הם רוכשים יותר מזון במרכולים. למרות שמספר תושבים גדול מהרגיל עזבו את דרום הארץ באותו סוף שבוע, נרשמו עליות בצריכת המזון גם ביישובי דרום הארץ בשיעור של 1.1 אחוזים. בממוצע ארצי נרשמו עליות חדות הרבה יותר, בשיעור של 9.2 אחוזים, ואילו בתל-אביב נרשמו עליות של 5.6 אחוזים ברכישות מזון ממרכולים באמצעות כרטיסי אשראי. במקביל לעלייה בצריכת המזון חלה ירידה בפדיון המסעדות בדרום הארץ ובמרכזה. בדרום נרשמו ירידות חדות של 29 אחוז ואילו בתל-אביב נרשמו ירידות של 5.6 אחוזים. בממוצע ארצי
שונות גדולה בהתנהגות הצרכנים נרשמה מנתוני הרכישות של בילוי, פנאי ואופנה. רכישות האופנה בכלל הארץ רשמו עלייה של 2.7 אחוזים, אך בתל-אביב נרשמו ירידות של 9.1 אחוזים ואילו ביישובי הדרום צנח פדיון המכירות ב-44.2 אחוז.
למרות הירידות החדות בצריכת מגוון מוצרים ושירותים בדרום הארץ ובמרכזה, אי אפשר לומר שמדובר בפאניקה; חברות שמרו על קווי האספקה ועשו מאמצים רבים כדי לא להקשות על חיי התושבים שם. ברור שהעסקים הקטנים חשופים יותר לפגיעות משמעותיות ואפילו לסכנת קריסה בשל אירועים מעין אלה - הרשתות בדרום הארץ שנפגעו מירידה בפדיון, פיצו את עצמן במקרים רבים ברכישות גדולות יותר בצפון הארץ, אך בשונה מהעסקים הקטנים הן גם ערוכות טוב יותר לשינויים בתזרים המזומנים ובגמישות כוח האדם שלהן.
בשורה התחתונה, מצבי הלוחמה האלה מדגימים כמה עסקים קטנים טובים למדינה. יש מי שכינה אותם "לוחמי הגרילה של המכירות". הם יכולים לסגור את העסק ולעבור למקום אחר ולשוב ולפתוח אותו מיד עם סיום האירוע. הם לא בונים על סיוע ממרכז ההשקעות. את ההפסדים שלהם הם סופגים בעצמם וברווחים הם משתפים את מס ההכנסה, את הביטוח הלאומי, את מס הבריאות ואת המע"מ.
חיסול הראש הצבאי של ארגון הטרור ביום רביעי בערב תפס את השווקים שעה קלה לפני סגירת המסחר. המדדים שנסחרו באותו יום במגמת עלייה שינו כיוון במהירות ונסגרו בירידות קלות. אך כבר למחרת משקיעים התאוששו והחלו להזרים ביקושים. למשקיעים היה לילה שלם לבחון תסריטים שונים, ובעיקר ללמוד את הנתונים על אירועים ביטחוניים. הם למדו מאירועי הלוחמה הקודמים שהמשקיעים בורחים כשמתרחש אירוע קיצוני, אך מהר מאוד הם חוזרים.
יש מי שכתב עבודות על חוסר הרציונליות שבהתנהגות הזו, אבל זו תגובתנו הספונטנית - קודם כול אנחנו מתרחקים כדי לשמור על עצמנו, ורק לאחר מכן אנחנו מנתחים את המצב ושוקלים אם כדאי לחזור ומתי. במרבית האירועים האחרונים המשקיעים אכן התרחקו, בחנו וחזרו בגדול, ואחרי כל אירוע הם חזרו מהר יותר מהאירוע הקודם. כך למשל, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, בתחילת יוני 1982, מדד ת"א 100 רשם ירידה של 3 אחוזים, אך השלים עלייה של 5 אחוזים כחודשיים אחרי. באופן דומה, עם פתיחת מנהרות הכותל והאירועים שנלוו לכך בסוף ספטמבר 96', מדד ת"א 100 איבד 6 אחוזים אך השלים עלייה של 5 אחוזים בחודשיים הבאים. במלחמת לבנון השנייה, ב-12 ביולי 2006, מדד ת"א 100 איבד 8 אחוזים, אולם בחודשיים שלאחר מכן הוא השלים עלייה של 16 אחוזים.
מבצע 'חומת מגן' בסוף מרץ 2002 היה יוצא דופן בכך שת"א 100 איבד 5 אחוזים עם פרוץ הלוחמה וכעבוד חודשיים הוא המשיך לדשדש והשלים ירידה של 6 אחוזים, אך זאת בשל התמשכות גל הפיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה ואירועים חיצוניים נוספים.
אם מנטרלים את השפעת האירועים בעולם על המדדים, המקומיים מקבלים תמונה חדה עוד יותר של חזרה לשוק. אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של ’כלל פיננסים', הראה שהשוק הישראלי אף מפצה את המשקיעים בתשואה יתר אחרי צניחה בעקבות האירועים. אפשר לכנות את התופעה כ"בייבי בום" של העסקים. לפי אותו הסבר, אחרי אירועים שבהם כושר הייצור יורד חוזרים פסי הייצור לייצר בקצב גבוה יותר מהשגרה.
בחינת המסחר באחד העם מיום חמישי שעבר (ה-15 בחודש) ועד יום רביעי האחרון (-21 בנובמבר) מלמדת על אדישות מוחלטת של המשקיעים לאירועים הביטחוניים. שווי השוק של מדד ת"א 100 ביום הראשון למסחר לאחר תחילת המבצע עמד על 531 מיליארדי שקלים ואילו שווי השוק ביום רביעי השבוע עמד על כ-545 מיליארד - עלייה של 2.6 אחוזים. גם מדד ת“א 25 רשם עליות כששווי השוק שלו עלה מ-426 מיליארד בערב המבצע ל-432 מיליארד ביום רביעי השבוע - עלייה של כ-1.4 אחוזים. מחזורי המסחר היו נמוכים מאוד ולימדו אף הם על עמדת המתנה של המשקיעים ובוודאי שלא על התרגשות מיוחדת.
מי שציפה להשתוללות של המטבעות הזרים בשל חששות המשקיעים מהשלכות המבצע ומהסתבכותו, התבדה אף הוא. מיום המסחר הראשון אחרי פרוץ ’עמוד ענן‘ ועד יום רביעי השבוע התחזק השקל גם מול הדולר וגם מול האירו בכאחוד אחד. זה בוודאי לא מלמד על כך שהמשקיעים הזרים נבהלו מהמצב.
ובכל זאת, המבצע הזה עולה לא מעט. כל שיגור פצמ"ר עלוב, שנוצר בבית מלאכה בתקציב של משק בית, גורר עלות של כ-200 אלף שקל ליירט אותו. לפי ההערכות, מערכת ’כיפת ברזל' שיגרה לשמי הארץ לא פחות מ-50 מיליוני שקלים. קרוב לוודאי שהמערכת הזו תיזכר כגיבורת ’עמוד ענן', אך במונחים של עלות המבצע היא "קופה קטנה". העלות הכוללת מוערכת ב-4-3 מיליארדי שקלים, שאינם מצויים בתקציב הנוכחי והם בטח לא בתקציב הבא. כזכור, הכנסת הזו התפזרה בשל אי יכולתה להשית קיצוצים של כ-14 מיליארדי שקלים על תקציב 2013. עכשיו זה יהיה קרוב יותר ל-20 מיליארד וקשה הרבה יותר.
לכן, יהיה זה נאיבי מצדנו לחשוב שהחוסר הזה יושלם מקיצוץ בתקציב. חלק גדול ממנו ייצא מכיסינו בצורת מסים ישירים, מסים עקיפים, אגרות וקיצוץ בהטבות וקצבאות.
לממשלת המעבר הזו לא יהיה עניין להתמודד עם הפער הגדל בתקציב ולכן סביר שהגזרות הנדרשות ייגזרו עם הרכבת הממשלה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם