עצה ממומחית: דורית קרייזר עונה לשאלות
מה עושים כשההנקה נמשכת זמן רב מדי והתינוק נשאר רעב? איך מתמודדים עם ילדה שמאוכזבת מכך שנולד לה אח ולא אחות? מדריכת ההורים דורית קרייזר עונה לשאלות

דורית שלום,
שמי טל ובתאריך 18.10.11 ילדתי בת בניתוח קיסרי.
בניגוד ללידות קודמות, שבהן לא הצלחתי להניק כי לא הרגשתי שיש לי מספיק חלב, הפעם אני מרגישה שיש לי מספיק חלב, אך משום מה הילדה לא שבעה מההנקה.
אני משתדלת להאכיל אותה כל שלוש עד ארבע שעות (לפי הנחיות השחרור מבית החולים) מכיוון שהיא שוקלת (בשחרור) 2790 ג"ר.
בימים האחרונים נראה כי גם לאחר האכלה של כשעה משני השדיים לא מספיקה לה. היא נרדמת ואני מחזירה אותה למיטה. אחרי 10 דקות או קצת יותר, היא מתעוררת, מתחילה לבכות ורוצה לאכול.
היום בבוקר ניסיתי לתת לה לינוק בכל פעם שהיא רצתה, וזה לקח כ-4 שעות, שבסופם הייתי כל כך עייפה שפשוט נתתי לה בקבוק והיא שתתה כ-50 מ"ל.
מה עושים? האם תקין??
תודה, טל.
טל שלום רב,
ראשית, כל הכבוד שלמרות ניסיונות הנקה כושלים בעבר, את מתגייסת שוב למשימת ההנקה ולא מרימה ידיים.
למרות ההנחיות שקיבלת בשחרור מבית החולים, יש להניק אותה לפי דרישתה גם אם חלפו רק שעתיים או פחות מכך. תינוקת שנולדה במשקל של פחות משלושה קילו עלולה מאוד להתעייף בזמן הנקה ולאכול פחות ממה שהיא זקוקה ואז לרצות לינוק כעבור זמן קצר מהזמן שהנחו אותך.
הנקה שנמשכת שעה או שעתיים היא לא תקינה מכיוון שהתינוקת צריכה לישון בין הנקה להנקה כדי שתהיה לה האנרגיה הדרושה לינוק. בין ההנקות היא חייבת לישון. תינוק שלא ישן טוב לא יינק טוב. לא יינק טוב - לא יישן טוב.
כדי "לשבור" את מעגל השינה והאכלה יש לתת תוספת מבקבוק (חלב אם שאוב או תחליף חלב) לעזור לה להיות שבעה במינימום מאמץ וכך תוכלנה שתיכן לחזור למסלול הנקה נורמלי.
חשוב לציין, שבמקרה שנתת תחליף חלב, כדאי בכל זאת לשאוב כעשר דקות מכל שד, על מנת שלא יופחת ייצור החלב לארוחות הבאות. לא צריך לשבת עם הילדה ולהניק אותה ארבע שעות רצוף ורק אז לתת לה תוספת של תחליפי חלב ולהרגיש לא בסדר. כל הכבוד לך על ההנקה ועל פנייתך אליי לעזרה וכך יגברו סיכויי הצלחתך במשימה. האויב הכי גדול של הטוב מאוד זה המצוין ומספיק שההנקה תלך טוב מאוד.
בהצלחה ,
דורית קרייזר

דורית שלום רב,
אנחנו זוג הורים חד מיניים ויש לנו ילדה בת חמש ותינוק בן חודשיים. לאחרונה הבת שלנו באה בטענות רבות שהיא הבת היחידה בבית ומגלה הפרעות התנהגות בגן ובכלל. היא צועקת, נושכת ילדים ועצבנית כמעט במהלך כל היום.
כשהאם הפונדקאית הייתה בהריון השני, הייתה לה תקווה שתיוולד בת ולא אמרנו לה שבעצם ידוע כבר שיש לנו בן. בתקופת ההריון היא הייתה מאוד רגועה ושמחה, אך נראה שהאכזבה שלא נולדה לה אחות ויש רק בנים בבית מעיבה ומקשה עליה את החיים. אנחנו אובדי עצות ומרחמים עליה. כל ניסיונות הפינוק שלנו, ימי הכיף והאהבה האדירה שאנו מרעיפים עליה לא עוזרים.
נואשים, מבקשים את עצתך.
תודה רבה, אורי ורמי.
אורי ורמי יקרים,
אכן בעיה. חסרים לי פרטים נוספים ונראה שנדרשת אנמנזה מקיפה יותר ולכן הייתי מייעצת לכם לפנות לייעוץ פרטני. בינתיים, אכתוב לכם בקצרה את דעתי ממה שאני יכולה לדלות מהמכתב ששלחתם.
ראשית, יש לזכור שעם ילדים, כמו בזוגיות ובכל אינטראקציה אנושית הכל מתחיל ונגמר בשיווק.
מה שתשווקו לבתכם – זה מה שתיקח איתה לכל חייה. הכוונה, שאם הילדה הייתה יושבת מולי עכשיו, הייתי מגלה הבנה ואמפטיה לתחושותיה, הייתי מתקרבת הכי קרוב שאני יכולה לחוויה הפנימית, הסוביקטיבית שהיא עוברת ומהמקום הזה הייתי מתחילה בעבודה שווקית ומראה לה את כל היתרונות ונקודות האור בסיטואציה שהיא נמצאת. למשל: "בת בין כל הבנים היא נסיכה", "את הבת הבכורה ורק את הפכת את הוריך להורים" ועוד.
במקביל: יש לשוחח איתה על דברים שניתן לשנות בחיים ודברים שאינם ניתנים לשינוי (כמו משפחה והורים, כמו מין היילוד, כמו מי נולד קודם ומי אחר כך וכו').
הדבר הכי פחות נכון לעשות כרגע הוא להתחיל במסע פיצויים והרעפת אהבה מוגזמת כי אלו עלולים לגרום לילדה תחושה שגם אתם חושבים שהיא מסכנה וצריכה פיצוי מכל סוג שהוא. אתם צריכים להמשיך במתן אהבה ותשומת לב באופן רגיל כפי שהיה עד היום, לגלות הבנה ואמפטיה לתחושותיה, אך לא להגרר לייסורי מצפון שייקחו את ההורות שלכם למקום לא בריא.
ולסיום, אמנם את הנעשה אין להשיב, אבל אם יהיה הריון נוסף, אזי יש מקום לשים את הדברים באופן גלוי על השולחן, לא לגרום למצג שווא ואם ידוע לכם מין היילוד – ספרו ושתפו את הילדים כי זמן ההריון הוא זמן נפלא להכנה פיזית ובעיקר נפשית.
בהצלחה,
דורית קרייזר
דורית קרייזר היא יועצת שינה, מיילדת מוסמכת, בעלת סטודיו להדרכה הורית, "חדר-נשים".
לשאלות נוספות לדורית, כתבו ל-kreiserdorit@gmail.com
שתפו אותנו גם בפייסבוק.