רפואה מונעת: רופאים נגד ילדים לא מחוסנים
רוב רופאי הילדים בארץ ובעולם מאמינים בחיסונים. בארץ הם יוזמים חוקים שיאסרו על ילדים לא מחוסנים להיכנס לגני הילדים. בארצות הברית, הם פשוט מסרבים לטפל בהם. האם החשש מהתפרצותן של מחלות הוא סיבה מספיק טובה למנוע מילד טיפול?
"יותר ויותר רופאים מתנגדים לטפל בילדים שאינן מחוסנים, לעומת לפני 10 שנים", מודה פרופ' דאגלס דיקאמה, מומחה לרפואת ילדים מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ומי שחיבר את המלצות האקדמיה לרפואת ילדים בארצות הברית (AAP). על פי המלצות אלה, אגב, אין זה ראוי למנוע טיפול רפואי מילד שאיננו מחוסן, ורופאי הילדים נקראים לכבד את בחירת הורי הילדים, למעט במקרים בהם היא מסכנת את הילד.
"אין סיכון שרופא ישראלי יסרב לטפל בילד, אם ידע שהוריו לא חיסנו אותו. בזכות חוק בריאות ממלכתי חובה על כל רופא לטפל בכל ילד. בארץ לא יכול לקרות מצב כזה", מרגיע ד"ר אלי הרינג, מנהל המרכז לבריאות הילד של שירותי בריאות כללית בטירת הכרמל.
"זה גם לא מוסרי בעיני, כי מה אשם הילד שהוריו לא חיסנו אותו, הוא לא צריך לשלם את המחיר. גם כשאנחנו נתקלים בהתנהגות לא נאותה של ההורים, אני מדגיש בפני הצוות שאיתו אני עובד – זו לא אשמת הילדים ואין סיבה שבשל כך נמנע מהם טיפול. אבל אנחנו חוזרים ומסבירים את ההשלכות של חוסר בחיסון".
"קרוב לודאי שבישראל לא אפשרי תרחיש כזה", מדגיש ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל איגוד רופאי הילדים. "אמנם הסקרים בארצות הברית מצביעים על עלייה בשיעור הרופאים המסרבים לטפל בילדים לא מחוסנים, אבל מבדיקה שערכנו בישראל עולה, כי רק מיעוט מרופאי הילדים שוקלים או נוקטים בגישה מחמירה כזו".
לאחרונה החליט איגוד רופאי הילדים לעשות מעשה, ופנה לראשי משרד הבריאות בבקשה ליזום חקיקה, לפיה ילדים לא מחוסנים לא יורשו להיכנס לגן הילדים. נוסף על כך, דורשים רופאי הילדים שיינקטו כלפי הוריהם סנקציות משפטיות ויוטלו עליהם קנסות.
חששם של רופאי הילדים בישראל הוא מכך שילדים שאינם מתחסנים חשופים להידבקויות ועלולים לגרום להתפרצותן המחודשת של מחלות ילדים, כנגדן ניתנים חיסוני משרד הבריאות.
עיקר דאגתם של רופאי הילדים האמריקאים היא שילדים שאינם מחוסנים ישאו את נגיפי או חיידקי מחלות הילדים לחדרי ההמתנה וידביקו ילדים אחרים. רובם המוחלט של רופאי הילדים, בארץ ובעולם, מאמינים כי מתן חיסונים הוא מטרה מרכזית בעבודתם הרפואית.
האם הדאגה הזו מוצדקת? כנראה שכן. קחו למשל את מחלת החצבת. לכאורה, מחלה שהודברה כמעט כליל, שמחסנים כנגדה תינוקות בסביבות גיל שנה (מנה נוספת ניתנת
על פי נתוני משרד הבריאות הישראלי, בשנת 2003 אירעה התפרצות של מחלת החצבת, וכ-60 ילדים חלו בה תוך שבועיים. כל הילדים היוו חלק מאוכלוסייה שמסרבת להתחסן מסיבה אידיאולוגית. בעקבות ההתפרצות הזו נפטרה אחת הילדות החולות. ההתפרצות נוספת אירעה בין השנים 2007-2008, המחלה התפשטה בקרב אוכלוסייה שלא התחסנה ותוך מספר חודשים דווח על 1,452 מקרי חצבת, מרביתם באזור ירושלים.
בדצמבר 2011 הודיע ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי ב-36 מדינות באירופה התגלתה מחלת החצבת וכי מעל 26,000 בני אדם חלו בה. המרכז לבקרת מחלות (CDC) מיהר להודיע כי כ-200 אמריקאיים ששבו ממדינות אלו הביאו אתם את המחלה לארצות הברית.
גם מחלת השעלת מדירה שינה בארצות הברית. על פי פרסומי המרכז לבקרת מחלות, המחלה מתפרצת פעם ב3-5 שנים. ההתפרצות האחרונה הייתה לפני כשנתיים, כשמעל 27 אלף חלו בה.
אחד החששות הגדולים שמביעים הורים מפני חיסונים, הוא הסיכון לאוטיזם, זאת למרות שמחקרים ומאמרים רפואיים רבים הוכיחו כי אין כל קשר בין שני הדברים. החשש התעצם בעיקר בגלל פרשת ד"ר אנדרו וייקפילד, רופא אנגלי שפרסם בשנת 1988 מחקר הקושר בין אוטיזם ובין החיסון המשולש ((MMR כנגד חצבת, חזרת ואדמת (בישראל הוסף גם חיסון נגד אבעבועות רוח, לכן הוא נקרא כיום "מרובע").
מחקרו של וייקפילד פורסם בירחון הרפואי היוקרתי "דה-לנצט". לימים הוכח כי מדובר בהונאה, המאמר נמחק מן הירחון, ויקפילד ועמיתיו זכו לגינוי מכל עבר, רשיונו נשלל. ועדיין, תוצאות המחקר ממשיכות להדהד.
סיבות נוספות לחשש מפני חיסונים הן הפחד מפני העומס שיוצרים חיסונים רבים על מערכת החיסון של תינוקות וילדים קטנים וחשש מפני הימצאות כספית בחיסונים.
על כך עונה ד"ר הרינג כי "שומעים את הטיעון הזה מנציגי רפואה לא קונבנציונלית, אבל אין לכך בסיס מדעי. אנחנו גם משתדלים לחסוך מתינוקות דקירות רבות, לכן משתדלים לכלול מספר מחלות בחיסון אחד, כמו בחיסון המרובע".
לגבי המצאות כספית בחיסונים, משרד הבריאות מודיע חד משמעית, כי בעבר נעשה שימוש בחומר משמר שהכיל כספית ושנקרא תימרוסל (Thimerosel) אולם כיום "מרבית חיסוני השגרה שניתנים לילדים אינם כוללים תימרוסל".
בעיה נוספת שמטרידה את הרופאים, היא ירידה ביעילות אפקט "חסינות העדר": מצב בו גם מי שאינם מחוסנים נמצאים בסיכון נמוך לחלות, משום שהם מוקפים בטבעת של ילדים מחוסנים.
לשם כך, נדרש שכיסוי החיסונים של האוכלוסייה יגיע ל-90%-95%, מבהירים באתר משרד הבריאות, אבל מדגישים כי "חסינות העדר" היא חלקית. "ההישענות על 'חסינות העדר' - אינה ערובה לבריאותם של ילדים שאינם מחוסנים".
ד"ר הרינג: "יש קבוצות שלא מחסנות מטעמים אידיאולוגיים, ויש קבוצות, בעיקר מקרב אוכלוסיות חזקות, שמסתמכות על אפקט 'חסינות העדר'. זו טעות שאנחנו מנסים להסביר להורים: הילד יישאר לא מחוסן גם בבגרותו. ככל שהוא מבוגר יותר כשהוא נדבק, למשל, באבעבועות רוח, מחלתו עלולה להיות קשה יותר. הנגיף יהיה אלים יותר. ההורים בשכבות סוציו-אקונומיות גבוהות נחשפים לאינפורמציה רבה בנושא חיסונים, אבל זה לא בהכרח ידע אמין. יש הרבה מאוד אתרי אינטרנט שמעלים כל מידע שהם רוצים, ויש הורים שנוח להם להיאחז בזה.
"בתפקידי כרופא ילדים ביישובי חוף הכרמל אני רואה מספר משפחות בשנה, שבוחרות לא לחסן את הילדים. זו תופעה שצריך לקחת בחשבון, כי מה שמדאיג במיוחד, הן מגיפות שיכולות לפרוץ ביישוב בו יש ריכוז של כמה משפחות שלא מתחסנות. זה עוד יותר מדאיג וקריטי באוכלוסיות צפופות שבהן הילדים באים במגע".
האם אתה מודאג מהסיכון שילד לא מחוסן בחדר ההמתנה יכול להדביק שאר הילדים ששוהים בו?
"אנחנו לא נסיר אחריות מילד בגלל שהוריו בחרו לא לחסן אותו. אני לא יכול לנדות ילד ולמנוע ממנו ביקור במרפאה שלי. הוא זכאי לשירותי בריאות לפי חוק. אלא אם ישנו את החוק ויחייבו הורים לחסן, אז תהיה עילה לתביעה".
יש סיכוי לחוק שאוסר כניסת ילדים לא מחוסנים לגן? מה הסיכוי שהיוזמה שלכם תתקבל?
ד"ר גרוסמן: "הצעתנו נמצא בשלב מוקדם, פרה-למינרי שעדיין לא גובש לחקיקה. מבחינתנו זהו בלון ניסוי שמטרתו היא למשש את הדופק ולבדוק את רחשי ליבם של ההורים. התחושה היא שהמחוקקים יגיבו בהתאם לקולות שיגיעו מציבור ההורים, ושאם ירגישו שזה מה שהציבור רוצה, ילכו איתנו".
תגובת דוברת משרד הבריאות: "אחוז הכיסוי לחיסונים שונים נע בין 92-94%, תלוי בסוג החיסון. אין בידינו נתונים על משפחות שלא מתחסנות מסיבות אידיאולוגיות אך ההערכה היא כי מדובר ב-2-3% מהאוכלוסיה. גם בקרבם, בדרך כלל בוחרים שלא לחסן רק בחלק מהחיסונים. תופעות של משפחות שלא מחסנות כלל את ילדיהן (באף חיסון) נדירות ביותר".
האם מוצדק למנוע טיפול רפואי מילדים לא מחוסנים?
בחר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם