לישון כמו גדול: מתי עוברים למיטת מעבר?
תהליך הפרידה ממיטת התינוק ומעבר למיטת המעבר הוא תהליך מורכב שרצוי לעשות בזמן הנכון. כל הצעדים שיתרמו למעבר מוצלח
חשוב לזכור כי ירידה עצמאית מהמיטה אכן יכולה להקשות בהתחלה על נושא השינה, אך בכוחה גם לתרום להתפתחות עצמאות הילד ובשלותו בתחומים אחרים.
מיטת מעבר הינה מיטת ביניים ומשמשת ילדים בגילי שנה וחצי עד חמש, שמיטת התינוק כבר קטנה מדי עבורם, אך מיטת הנוער גדולה מדי עבורם.
מיטת המעבר אינה מאובזרת בסורגים, נמצאת בגובה של כ- 30 ס"מ מהרצפה
1. כאשר הילד מתחיל לנסות לטפס על המיטה. סכנת הנפילה ממיטת תינוק היא גדולה וכדאי להקדים את הילד טרם הנפילה הראשונה.
2. בתחילת תהליך הגמילה מחיתולים - בשלב הגמילה הילד מפתח את העצמאות שלו ויכולת הוויסות והשליטה העצמית, בנוסף, מתעורר בו רצון להידמות ל"גדולים". מיטת מעבר עשויה לחזק בילד את היכולות האלו על ידי כך שתאפשר לילד לקום באופן עצמאי לשירותים במהלך הלילה.
3. כאשר לילד יש הרגלי שינה והאכלה קבועים ונכונים בלילה - ילד שמתקשה בהרדמות עצמאית וזקוק לגורמי תלות כדי להירדם, מתעורר תכופות, אוכל שלא לצורך במהלך הלילה, עובר בלילה למיטת הוריו ומראה סימנים נוספים של בעיות שינה– המעבר מועד מראש לכישלון ועלול להביא למאבקי כוח עם הילד ולהנצחת המצב הקיים.
4. הולדת תינוק חדש במשפחה – אחד האילוצים הנפוצים לפרידה ממיטת התינוק הוא כי יש לפנותה לטובת התינוק המצטרף למשפחה. כדאי להימנע מסמיכות בין הולדת האח למעבר למיטת המעבר. הסמיכות עלולה לחזק את תחושת נישול הילד ממיטתו על ידי האח הקטן, שגם כך הופעתו דורשת התמודדות לא פשוטה ומעלה את "רכושנות" הילד על מה שהיה פעם שלו . מומלץ להעביר את הילד למיטת המעבר כ-6-10 שבועות לפני הלידה, בליווי הסברים וחיזוקים.
בדבריכם אל תדגישו את עניין הפרידה מהמיטה הקודמת, אך אל תתעלמו ממנה.
5. מעברים ושינויים - כל שינוי ומעבר, כגון מעבר דירה, שינוי במסגרת חינוכית, פרידת הורים, גמילה מחיתול או מוצץ, בעיה בריאותית וכו' – דורשים מהילד התמודדות והסתגלות. כדי לא להעמיס ולהקשות על הילד, לא מומלץ להעביר למיטת מעבר כשברקע מתחוללים שינויים אחרים. נעשה את המעבר למיטה, אחרי שמעבר אחר הוטמע.
משהחלטנו על המעבר כדאי לתכנן את הצעדים להצלחתו ולהשגת שיתוף פעולה עם הילד .
1. "שיווק" הרעיון – כדאי להשיג את שיתוף פעולה מצד הילד עוד בטרם המפגש עם המיטה החדשה. יש להכין את הילד ולספר לו כך: המיטה היא עבור ילדים גדולים, גם X וגם Y כבר ישנים במיטת מעבר. תוכל לרדת ולעלות לבד, נוכל לקשט את המיטה ביחד, נספר על כך לסבא וסבתא וכו' – כלומר, נלהיב את הילד לגבי הרעיון, תוך התייחסות לחששותיו ושאלותיו.
2. שיתוף ומעורבות הילד – מומלץ לשתף את הילד, עד כמה שניתן, החל בשלב בחירת המיטה, הרכבתה, בחירת מצעים חדשים, קישוט המיטה בבובות/ דמויות/ מדבקות וכל פריט נלווה אחר. פעולות אלו יהפכו את המיטה לידידותית ויחזקו בו את התחושה שהוא בוחר בשינוי.
3. טקס פרידה וקבלה – ילדים זקוקים ואוהבים טקסים. הטקס נותן בטחון בעתיד לקרות , מחזק את תחושת השליטה והופך את הילד לשותף פעיל במעבר. כדאי לעשות טקס פרידה סמלי ממיטת התינוק, בו אנחנו למשל מורידים את המצעים, מוציאים את המזרון, ומפרקים את המיטה ביחד. באופן דומה גם נבצע טקס קבלת המיטה החדשה, בו נוציא ביחד מהאריזה, נרכיב ונכין את המיטה לשינה.
4. הדרגתיות – מעבר הדרגתי למיטה החדשה יכול להקל על הילד, לאפשר לו להסתגל ובסופו של דבר - לצמצם את משך תקופת ההסתגלות. הפעולות הבאות יכולות לסייע: שימוש בשמיכה ובמצעים ממיטת התינוק, העברת הבובות והחפצים, מיקום המיטה באותו המקום בחדר.
חלק מהילדים כלל לא מעלים בדעתם שאפשר לרדת מהמיטה, גם אחרי חלוף זמן רב מהמעבר, אך סביר להניח שבלילות הראשונים, חלק מהילדים ירדו מהמיטה וינסו לבדוק גבולות.
יש להחזיר אותם למיטה בליווי מנטרה קבועה כגון: "לא יורדים מהמיטה לבד, אם אתה רוצה לרדת תקרא לאמא או אבא" .
יש ליצור מינימום אינטראקציה סביב הירידות מהמיטה, להחזיר את הילד למיטתו תוך נחישות ועקביות, ללא הרבה מלל והטפות. כמו תמיד בחינוך - המעשה אפקטיבי יותר מההסבר.
לא פחות חשוב זה לקבל בהבנה את בדיקת הגבולות של הילד והניסיונות החוזרים לרדת מהמיטה, אך כמובן להגיב בצורה הנכונה.
שיהיה מעבר נכון ונעים למיטת המעבר!
מורן בר-טל היא יועצת שינה ומנחת הורים בגישת האינטליגנציה הרגשית, מנהלת סניף צפון ברשת עידן ההורות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם