נוער עם תואר: מסיימים את התואר בגיל 19
בין שלל הסטודנטים שהתחילו שנת הלימודים האקדמית השבוע, נמצאים גם מאות בני נוער שמתכננים לסיים את התואר הראשון שלהם עוד לפני השרות הצבאי. מסלול קידום מהיר או מכבש לחצים להשגת יעדים? תלוי איזה טיפוס אתם
"הזיכרון הראשון שלי מהאוניברסיטה, הוא שאני נכנס למגרש עצום. בשביל להגיע מנקודה לנקודה צריך ללכת כמה דקות ברגל. לראשונה בחיי הבנתי שאין כאן סנטימנטים למרחב מסוים. נודדים בין כיתה לכיתה כל 45 דקות", הוא נזכר 11 שנה לאחר מכן. "זה אני לבד מול 'המערכת'. יש חוקים, יש תקנון ופה זה נגמר.
בבית הספר היה לי מחנך - אדם שידעתי שאם יש בעיות אדע לפנות אליו. לראשונה כאן ראיתי מישהו שייעלם עוד 45 דקות ובסוף מתייחס אליך כמו אל טופס. על הסטודנטים היתה לי מילה אחת: וואו. איזה אנשים גדולים! אני מביט בהם ותוהה - כמה דברים החבר'ה האלה הספיקו לעשות בחיים שלהם. איך אנחנו יכולים לדבר? אנחנו בכלל לא באותה פאזה".
◄ האם הייתם שולחים את הבן המוצלח לאוניברסיטה בגיל 15? שתפו אותנו בפייסבוק
היום, בגיל 25, הוא עומד רגע לפני תום הדוקטורט שלו בפיסיקה, אחרי שסיים שירות צבאי כקצין מצטיין. ת' לא לבד: יותר ויותר בני נוער משתלבים בלימודים במוסדות אקדמיים ומגיעים לתואר ראשון עוד לפני השרות הצבאי. איך הלימודים מתבצעים, האם יש לכך משמעות חברתית ומהם המסלולים הנחשקים?
ובכן, תדע כל אם עבריה בישראל כי ילדיה יכולים לקבל תואר ראשון בגיל 19. מוסדות אקדמיים, כל האוניברסיטאות וחלק מהמכללות, מציעות תוכניות לימודים לבני נוער ותלמידי תיכון המאפשרות להם ללמוד לתואר ראשון ובמקביל להמשיך לימודיהם בבית הספר.
גם אם זה נשמע מפתיע, מסתבר שהתופעה צוברת תאוצה והתלמידים בני הנוער עצמם אף מקדמים את עצמם למסלולים אלו. מנתונים שהתפרסמו לאחרונה בדו"ח ועדת המל"ג, עולה כי מספר התלמידים הלומדים כיום במסגרות אקדמיות שונות, עומד על לא פחות מ-1,150 תלמידים. סטטיסטיקה זו עדיין אינה כוללת את אוניברסיטת בר-אילן.
ממסמך שהוגש לאחרונה לוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת, מתברר כי לימודי התיכוניסטים במוסדות האקדמיים מתקיימים בשני מסלולים עיקריים: מסלול אינטנסיבי שהיעד שלו השלמת תואר ראשון לפני הגיוס לצה"ל, או לימודים לצבירת נקודות אקדמאיות ללא יעד מוגדר – וכי מרבית התלמידים בוחרים במסלול זה.
כל מוסד מגבש את מסלול הלימודים עבור תלמידי התיכון באופן שונה, תנאי הקבלה אליהם והדרישות האקדמיות מהתלמידים. עוד עולה מהמסמך כי ברוב האוניברסיטאות מדובר בתכניות המיועדות לתלמידי כיתות י' ומעלה, כאשר תחומי הלימוד המרכזיים הם: מדעים מדויקים, מדעי הטבע ומדעי המחשב. וההטבה העיקרית - תלמידים שמסיימים 50% מחובות התואר מקבלים דחייה של שנה בגיוס לצה"ל, במהלכה עליהם להשלים את כל חובותיהם.
במסלול האקדמי במכללה למינהל, למשל, זו השנה העשירית שבה החוג למדעי המחשב מאפשר לתלמידי כיתות ט' בראשון לציון, בעלי מוטיבציה ונטיות ריאליות, אשר עומדים בתנאי הקבלה, להתחיל בלימודי תוארB.Sc. במדעי המחשב ולסיימם עוד לפני שרותם הצבאי. תלמידים אלו יכולים להשתלב בתכנית לימודים אקדמית ייחודית, שנבנתה עבורם בשיתוף פעולה בין החוג למדעי המחשב במסלול האקדמי של המכללה למינהל, עיריית ראשל"צ, בתי הספר, משרד החינוך וועד ההורים העירוני.
מדי שנה משתלבים כ-20 תלמידים מצטיינים בחוג, להם מקצה המסלול כיתת לימוד מיוחדת. היקף לימודים של סמסטר מתפרס על שנה שלמה, כך שהלימודים לתואר ראשון נמשכים ארבע שנים. כאשר התלמידים מגיעים לגיל 18, הם מסיימים את שנה ג', שנת הלימוד האחרונה שלהם,
חלק מהתלמידים מגיעים מבתים מבוססים שדוחפים אותם לכך, ואחרים מאותרים על ידי האוניברסיטה בסיועם של בתי הספר וזוכים לתמיכה.
עינת אלאלוף, בת 15 וחצי מראשל"צ, סטודנטית צעירה לשנה ב' בחוג למדעי המחשב במכללה למינהל, מספרת שהחיבה העמוקה שלה למדעים ולמדעי המחשב בפרט דחפה אותה להעמיק בלימודיה עד לרמה אקדמית. ההחלטה לגשת ללימודים, כך היא מספרת, הגיעה בעיקר ממנה: "אחרי דיונים והתלבטויות רבות עם המשפחה, החלטתי שזה בדיוק מה שאני רוצה. היתרון הגדול ביותר הוא בלי שום ספק קבלת תואר בגיל 19, אבל בפועל ראיתי שהלימודים האקדמיים עוזרים לי מאד גם בלימודים בבית הספר משום שאני מגיעה לבית הספר עם ידע ורקע מוקדם".
גם להיבט החברתי יש לטענתה של אלאלוף יתרונות: "אחרי שהתחלתי את הלימודים במסלול, הכרתי את שאר התלמידים שלומדים כמוני בתוכנית. יצרנו מיד קשרים חדשים, והתגבשנו כקבוצה. היום אנחנו עוזרים אחד לשני בכל, מתכתבים בפייסבוק ויוצרים חברויות".
אמה של עינת, אורלי, אומרת שמסתבר שאם רוצים, אפשר בהחלט לשלב את חייהם של בני 15 וחצי עם לימודים אקדמיים: "אנחנו לא לחצנו על עינת, הרצון ללמוד לתואר ראשון הגיע לגמרי ממנה. אחרי שקיבלנו את כל המידע על התוכנית, זרמנו איתה לפי השאיפות שלה. כיום אנחנו רואים בשטח שטוב לעינת. היא ממשיכה ללמוד בתיכון ובמקביל מתקדמת בלימודי התואר, ומרוצה מכל הבחינות, גם חברתית וגם אינטלקטואלית, וזה הקו שמנחה אותנו".
יש הטוענים כי הלימודים האקדמיים עלולים לגזול מהילדים את החופש להיות ילדים ולהציבם תחת מכבש לחצים להשגת יעדים בגיל צעיר. אולם, כידוע, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. ההנעה להשתלבות בלימודים האקדמיים לאו דווקא מגיעה מההורים או מהסביבה.
לימודים אקדמיים לא מתאימים לכל אחד, לכן, כדאי לברר עם הילד היטב האם הלימודים משתלבים ברצונותיו האמיתיים ולהכינו לקראת אתגר שידרוש ממנו משאבים ומאמצים נפשיים, חברתיים ואקדמיים.
אז מי צריך את זה בכלל? "התוכנית באה לענות על הצורך הקיים במערכת החינוך ובמדינה בכלל להמשיך ולהוביל קדימה את המצוינות הטכנולוגית" אומר ד"ר יהודה אלמליח, ראש החוג למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל: "לדוגמה, התוכנית מאפשרת לתלמידים הבוגרים להשתלב ביחידות צבאיות מובחרות בתחום הטכנולוגיה והמחשבים ומעניקה להם את היכולת לתכנן פרויקטים בעלי משמעות". בין היתר מזכיר ד"ר אלמליח פרויקט גמר יוצא דופן של תלמידים בחוג אשר תכננו מערכת לזיהוי אוטומטי של חתימות מזויפות, מערכת שיכולה להיות לה משמעות עתידית מבחינת התפתחות מערכות אבטחה מסוגים שונים, בהן גם מערכות בנקאיות.
מבדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי רוב תלמידי התיכון הלומדים במסגרת אקדמית הם בנים, כאשר היחס עומד על 2/3 בנים ו-1/3 בנות. עוד מצא מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי רוב האוניברסיטאות מעידות על כך שהישגיהם של תלמידי התיכון זהים לאלו של הסטודנטים הבוגרים ולעתים אף עולים עליהם. המרכז מדווח כי רוב התלמידים במסלולים הללו משתלבים בתוכניות למצוינים באוניברסיטאות, משתתפים באולימפיאדות בינ"ל בתחומי המדע, ביחידות המחקר של הצבא, ועוסקים בפיתוח הטכנולוגיה העתידית של צה"ל ומשתלבים בפרויקט "תלפיות" של צה"ל".
מנהלת מכללת הורים במנהל החינוך בעיריית ראשל"צ, הפסיכולוגית החינוכית ליליאן ללום, טוענת כי המציאות החדשה יוצרת לעיתים קושי לילד ולהורים שאינם יודעים כיצד להתמודד עם מסגרת פדגוגית חדשה ועמוסה. "הילד לומד בכיתה עם סטודנטים שחלקם אף גדולים ממנו בעשור, בעלי עולם פנימי שונה משלו. לכן, עלולות להיות לכך השלכות רגשיות ומנטליות בשל הצורך התמידי להתמודד עם עולם תחרותי חסר פשרות".
למרות הקשיים האובייקטיביים, ללום רואה בכך בעיקר צדדים חיוביים: "לימוד באוניברסיטה בגיל צעיר הוא סוג של חוג העצמה למצוינות בדומה לקרטה או פסנתר, רק שבמקרה הזה מדובר בחוג שמאפשר לילד שמשתעמם במסגרת הלימודית הרגילה למצות בצורה אופטימלית את היכולות הפדגוגיות הגבוהות שלו. בכל מקרה, חשוב שהדבר ייעשה בהסכמתו וברצונו של הילד תחת ליווי צמוד של תהליך הקליטה במסגרת החדשה מצד ההורים".
מצד שני, נשמעים גם קולות אחרים, אלו שמדברים על אובדן הילדות. "אתה חי בהרבה עומס", מתוודה א', סטודנט בן 16 לפיסיקה באוניברסיטה העברית. "אין זמן לגשר בין האוניברסיטה לתיכון. לפעמים אני לומד למועדי ב', וזה נכנס לחודש האחרון של החופש הגדול... אני קופץ בין שתי התנהגויות: אחת של ילד בן 16, שמנסה להתנהג כמו אדם בן 24. הדאגות של מישהו בן 24 לא זהות לדאגות של ילד בן 16, ולכן אין כאן בכלל שפה משותפת. האמת היא שבתיכון מקבלים אותי כחריג, וגם באוניברסיטה מקבלים אותי כחריג".
ות' בן ה-25 מסכם: "אתה חושב שאתה משיג את כולם, ואז כשאתה נעשה גדול אתה מבין שאין לזה משמעות, כי לכל אדם יש מטרה שונה בחיים".
◄ האם הייתם שולחים את הבן המוצלח לאוניברסיטה בגיל 15? שתפו אותנו בפייסבוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם