לספור עד 10: איך מתמודדים עם זעם גדול של ילד קטן?
ילדים קטנים, משברים גדולים. איך מתמודדים עם סצינות הבכי המביכות בקניונים, ברחוב, בסופר? הנה עשר המלצות ששווה לנסות
קצת אחרי, בסופרמרקט, בעוד עגלת הקניות מתמלאת לאיטה במצרכים, והילד מסיים לנשנש את שקית הבמבה שבחר, פורץ משבר. אי שם בין מדפי הפסטה לשוקולד, הפעוט, ששפתיו המתוקות עדיין מכוסות בפירורי החטיף הצהוב, שכח שהבטיח, ועתה הוא דורש מאמא לקנות לו גם שוקולד. אבל אמא אומרת לו 'לא'.
מה השיטות שלכם להתמודד עם התפרצויות, כעסים ובכי? שתפו אותנו בפייסבוק
את כל מה שקורה בעקבות זה, הורים רבים בוודאי מכירים מקרוב: הילד מאבד את עשתונותיו, הוא פורץ בבכי חסר מעצורים, צורח, כועס ומשליך עצמו בכעס על רצפת הסופר.
וככל שגוברות צעקותיו של הילד כך גוברת מבוכתה של האם, שבמצוקתה תוהה אם להיכנע לסחטנות הקולנית של הילד, או להתעלם ממבטי הקונים, לשמור על הגבולות שהציבה לבנה ולהמשיך בתוכנית הקניות כפי שנקבע מראש.
המטפל הזוגי והמשפחתי, אמיתי מגד, מנהל בית הספר "מגד" לפסיכותרפיה מתקדמת, מציע עשר דרכים להתמודד עם בכיו של הילד בסופר, בקניון, וברחוב:
הורים נכנסים ללחץ מפני ה-מה יחשבו/יגידו עליהם. ('איזו אמא רעה/מזניחה/מתנכרת/מתעללת'). לעתים הקהל דמיוני, לעתים ממשי, כמו זה שצפה בילד
ילדים רוצים שהוריהם יהיו סמכותיים. כשהילד עושה פרובוקציה כמו זו שבסופר, הוא לא בהכרח משתוקק לשוקולד, הוא רוצה לדעת שיש לו על מי לסמוך ועל מי להישען. באופן אינטואיטיבי הילד בודק גבולות ומעמיד את אמו במבחן. כשאם עומדת בהחלטתה, כשהיא אינה מאפשרת לו לפרוץ את הגבול שהציבה, כשהיא נשארת סמכותית ושקטה, הילד מרגיש טוב, הוא מאורגן יותר ומסוגל להכיל את רגשותיו.
אם תשברו ותכנעו לגחמה של התובענית של הילד, הילד יעשה מבולבל וחרדתי נוכח חולשתכם. ילד נבהל ונלחץ כשהוא מגלה שהוא חזק יותר מאביו ומאמו.
ההורים חוששים שמא הבכי המטלטל, עצירת הנשימה, השלכת הגוף הקטן על הרצפה ועוד, יפגעו בילד. הם גם נסערים נוכח המצוקה בה הילד שרוי. לכן ההורה צריך להיות מוכן לאפשרות שבסירובו להיכנע לתכתיביו, הילד יבכה ויצרח וישתולל והמחזה לא יהיה נעים.
על ההורה להמשיך לשדר שקט פנימי אל מול האירוע (גם אם הוא נושך שפתיים בכאב נוכח מצוקת הפעוט). סביר להניח שהאירוע הדרמטי לא יתרחש יותר מפעם אחת (אולי פעמיים), אם ההורה יישאר נאמן לעצמו ויעמדו במילתו. רק אז יבין הילד שהתנהגותו אינה משתלמת לו.
אל תמנעו מהילד לבטא את כעסו. תנו לבכות, הרשו לו לבטא את כאבו ותסכולו ואת כל קשת הרגשות שמפעילה אותו, כדי שיוכל לחוות את החוויה עד סופה. גם אם היא תגרום בושה ומבוכה, הוא ילמד ממנה שיעור, יצמח ויגדל.
במקום שההורה יחוש קרבן של המציאות שהילד מכתיב, עליו לדעת כי בכוחו ליצור מציאות הפוכה/שונה/ חדשה. ההורה יכריז על מה שהוא עומד לעשות או מה עתיד לקרות ולבצע. לדוגמה: "עכשיו אנחנו הולכים לפינת הלחמים'. בעצם האמירה הוא יוצר מציאות אחרת ובשלב הבא הוא דוחף את עגלת הקניות לכיוון הלחמים.
הודיעו לילד מה אתם עומדים לעשות: ('אני הולכת ללחמים', אני יוצאת כעת מהסופר'), אל תאיימו, ואל תענישו ובעיקר אל תחזרו על האמירה. אמרו זאת פעם אחת בלבד, בצורה שקטה ובטוחה, ובצעו. רצוי לרדת לגובה העיניים של הילד כשאתם אומרים זאת.
ילדים רכים עדין אינם יודעים להתאפק ולדחות סיפוקים. הם אינם מסוגלים להכיל את הכעס והתסכול שמציף אותם כשאמא מסרבת. הילד הנסער מבטא קושי, צורך, תביעה ובקשה. כדי להרגיע אותו ההורה יכול למלל עבורו את מה שהוא מרגיש. לדוגמה: 'אני יודעת שאתה כועס כי אני לא מוכנה לקנות לך גם שוקולד, אבל החלטנו בבית שקונים רק חטיף/ממתק אחד'. בכך ההורה נותן קיום גם לרגשותיו של הילד, מביע אמפתיה לסערה בה הוא שרוי, אבל אינו נכנע לו.
ההצלחה אינה נמדדת בציות של הילד לאמו/אביו, אלא דווקא בעובדה שההורה הצליח לעמוד במשימה וכיבד את הערכים שלו. אמא קבעה שקונים חטיף אחד ועמדה בהחלטתה, היא ביצעה את מה שהתכוונה לעשות מבלי שהילד תמרן אותה ומבלי להיכנע לסחטנותו.
תנו לילד אשליה שהוא בוחר. הציבו בפניו שתי אפשרויות: האחת: 'אם אתה ממשיך לבכות אנחנו חוזרים הביתה. כי לא נעים לי אתך'.
השניה: 'אם תפסיק לבכות יהיה לנו כיף ביחד. ולאחר הקניות נלך לבקר את החבר שלך כפי שרצית'. אפשר להבטיח לו צ'ופר כזה או אחר שיעשה לו חשק לשתף פעולה.
למעשה, ההורה הוא שקובע את האפשרויות לפעולה, אבל הילד מרגיש כאילו הוא זה שקובע ושלבחירתו יש השלכות על מה שיקרה, כך מעודדים את הילד לשתף פעולה".
"ילדים אוהבים שההורים מטילים עליהם משימות חשובות. כדי להוציא (או למנוע את כניסתו) מהמצב המשברי, כדאי לשחרר אותו מההרגשה שהוא 'סתם נגרר ונשרך אחרי אמו בסופר'. הטילו עליו תפקיד: 'אתה אחראי על בחירת העגבניות. 'מלא את השקית בעגבניות הכי טובות'. בהזדמנות זאת אפשר ללמד אותו כי עגבניות אדומות וקשות הן העגבניות הטובות. הילד ירגיש נחוץ וחשוב וישמח למלא את התפקיד".
מה השיטות שלכם להתמודד עם התפרצויות, כעסים ובכי? שתפו אותנו בפייסבוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם