לא בלי בתי: להפרד או לא להפרד אחרי הלידה?
מיד לאחר הלידה אמורה האם הטריה לבחור אם לשכן את התינוק בתינוקיה או לבחור ב'שיטת הביות' לפיה התינוק נשאר לצידה במהלך השהות במחלקה. מהם יתרונות הביות? ומה יותר חשוב – שהות אינטנסיבית עם האם, או מנוחה טובה לקראת החזרה הביתה? בדקנו
פעם בעבר הרחוק, כשנשים ילדו על מיטתן בבית, היה זה אך טבעי שהרך הנולד יישאר צמוד לאמו, במיטה או בעריסה קרובה. בעידן המודרני כשמרבית הנשים יולדות בבתי חולים המציאות השתנתה ומשתנה.
עד לפני מספר שנים, בסיום הלידה נלקח התינוק לבדיקות ומשם הועבר לתינוקיה, הרחק מאמא, למעט המפגשים להאכלה (גם זה באופן חלקי).
כיום, ניתנת לאמהות זכות הבחירה: לשכן את התינוק בתינוקיה לטובת טיפול המסור (או שלא) של האחיות, ולנצל את הזמן הקצר והיקר למנוחה וצבירת כוחות לקראת השיבה הביתה, או להעדיף את 'שיטת הביות', במסגרתה התינוק שוהה עם האם בעת אשפוזה בבית היולדות, ובתנאים המדמים בית.
בבתי יולדות ברחבי העולם, סגרו זה מכבר את התינוקיות לטובת בלעדיות לשיטת הביות (ROOMING IN). ואילו בישראל, התפרסם בשנת 2003 מסמך של משרד הבריאות הקורא לכל בתי היולדות לאמץ את המלצת ארגון הבריאות העולמי ולהפוך לבתי חולים ידידותיים לתינוקות (BABY FRIENDLY) כשבהגדרה זו כלולה גם 'שיטת הביות'.
עקב כך, מרבית בתי היולדות בארץ מאפשרים לאם לבחור בין שיכון התינוק בתינוקיה, לבין שלוש אפשרויות לביות:
1. ביות מלא - התינוק נמצא עם האם לאורך כל היממה בחדרה.
2. ביות חלקי - התינוק נמצא עם האם בחלק משעות היממה, לרוב בשעות היום והערב ובשעות הלילה מוחזר לתינוקיה. מקובל להעיר את האם להנקה בהתאם לבקשתה.
3. ביות גמיש - התינוק שוהה עם האם או בתינוקיה לחילופין בהתאם לרצונה ולפי צרכיה, מבלי להתחייב מראש.
שתי אמהות חלקו איתנו את הסיבות להחלטתן:
בכל שלוש הלידות שלה, יעל, 35, מהרצליה, בחרה להשאיר את התינוקות איתה בביות חלקי, זאת בהתאם למדיניות של בית החולים בו ילדה את שלושת ילדיה (10, 6, ו-2). "אילו יכולתי הייתי בוחרת בביות מלא. לכן בשעות הלילה הילדים שהו בתינוקיה, אבל בלילה והלכתי להניקם, לא ויתרתי על אף הנקה" משחזרת יעל.
מה מניע אותך לפעול כך?
"זה הכי טבעי וברור לי שלאחר הלידה האם והתינוק נמצאים יחד. אני מניקה את ילדי מיד בסיום הלידה וחשוב לי מאד שהם יהיו קרובים אלי אחרת לא אוכל להיות רגועה. כל שלושת הילדים שלי סבלו מצהבת לאחר הלידה וגם כששחררו אותי מבית היולדות ואותם השאירו - ישנתי במסדרון, העיקר להיות איתם.
אני לא חושבת
הילה עזרא, 35, נשואה ואמא לשתי בנות (מיה, 5 ורומי בת שנה ו-8 חודשים) מראשון לציון, בוחרת בלי היסוס בתינוקיה.
בלידה הראשונה, כך היא מספרת, הביאה מדי פעם את מיה לחדרה במחלקה כך היה גם בעת שהותה במלונית, אבל במרבית שעות האשפוז העדיפה את התינוקיה. "בלידה השניה היה לי ברור לה שרומי תהיה בתינוקיה" היא אומרת.
אז למה תינוקיה?
"זו החלטה אגואיסטית. מאחר והשהות בבית היולדות היא זמן המנוחה היחיד שהיה לי, לא התפתיתי לקחת את התינוקת אלי. ידעתי מה מחכה לי כשאחזור הביתה בעוד יומיים ובכל החיים. לא יהיה לי זמן לנשום, ולא לישון. הרי חוץ מטיפול ברומי הקטנה, בבית חיכתה לי מיה, הבת הבכורה שנזקקה לתשומת לבי.
48 השעות הראשונות לאחר הלידה לא אומרות עליי כלום כאמא. אגב, אני מסורה וטוטלית. בעלי פרגן לי ואמר שמאחר ואני סחבתי וילדתי, זו ההחלטה שלי".
.
"כשבוחנים את המצב מנקודת מבטו של התינוק, אפשר לראות רק יתרונות לביות המלא" אומרת חגית בלאו, דולה לאחר לידה ומדריכת הנקה במכללת "בייבי לינק". "התינוק אך יצא מרחם אמו, שבו שהה תשעה חושים בטמפרטורה חמימה. בחודשיים שלפני הלידה הוא למד להכיר את קול אמו, ומכיר גם את ריחה. כשהיא זזה הוא היה רגוע ונרדם, בלילה הוא היה ער התנועע ובעט חש מאושר.
הלידה, גם אם היתה קלה וטובה, היא אירוע מכונן וגדול לתינוק ולאימו. התינוק עבר בתעלת הלידה, חווה את הלחץ והכאב וכשיצא לאוויר העולם, נחשף לתאורה חזקה, רעש, קולות בלתי מוכרים ועוד. ולכן נראה כי הדרך הנכונה ביותר להרגיעו היא לדמות את מה שהוא חש והכיר, או הכי קרוב לזה, וזה אומר להיות צמוד לאמו.
הצמדות לחזה האם היא האופציה הטובה ביותר עבורו. היא תורמת לויסות חומות ונשימתו ומאפשרת לילד הסתגלות טובה וידידותית יותר לחיים. בתינוקיה, גם אם הוא שוהה בעריסה מחוממת, הוא עלול להתקרר יותר מהרצוי".
האם יש לכך גם ביסוס מחקרי?
"בעוד שבעבר סברו שאין להניק את התינוק ביממה הראשונה לחייו, כיום הנטייה המובהקת היא להניק את התינוק מיד עם לידתו. הוכח כי רפלקס היניקה מפותח ביותר מיד לאחר הלידה.
גם המגע של עור בעור, כך קובעים המחקרים, תורם לויסות של רמת הסוכר ושמירה על חום גופו של התינוק.
לשהות בתינוקיה או בביות יש השפעה על משקלו של התינוק. ידוע כי תינוק מאבד עד עשרה אחוז ממשקלו לאחר הלידה. ועתה מסתבר כי תינוקות השוהים בביות כמעט ואינם מאבדים ממשקלם. הסיבה לכך נעוצה במענה המהיר של האם לסימני הרעב של התינוק. בטרם התינוק פורץ בבכי האם מבחינה בשני סימנים בהם הוא מבטא את רעבונו: חיפוש עם הפה אחר פטמת השד, וקירוב אגרופו לפיו.
לא כך בתינוקיה. הטענה הרווחת היא כי חולפת שעה מרגע שהתינוק מתחיל להראות סימני רעב ועד שאמו מגיעה (או שהוא מובא אליה) להנקה.
יש לדעת כי רעב אצל תינוק מתורגם לכאב, זה עניין הישרדותי. ואולם בשל העומס הרב של האחיות הן אינן מספיקות לגשת לתינוק הממרר בבכי ולא אחת קורה שהוא נרדם מתוסכל ומותש וגם רעב לאחר שפספס ארוחה, דבר התורם לאובדן המשקל בתוספת למתח בו הוא מצוי.
המחקרים קובעים כי תינוקות המצויים בביות, הם רגועים הרבה יותר. עוד נמצא, כי הנקה רצופה בימים שלאחר הלידה מעניקה לתינוק נוגדנים המחזקים את המערכת החיסונית שלו, במיוחד בעת השהות בבית החולים".
ומה עם האם?
"אם שלא הניקה את תינוקה סובלת מגודש בשדים שגורם לכאב. בנוסף, יכולת ייצור החלב קשורה למערכת ההורמונלית של האם. אמא שאינה נמצאת עם תינוקה לאורך שעות רבות, אינה מנצלת את המערכת ההורמונלית ליצירת קשר עם התינוק, דרך ייצור החלב.
מחקרים גם קובעים כי בקרב אמהות שהופרדו מתינוקותיהן בשלבים הראשונים שלאחר הלידה נרשם אחוז גבוה של הסובלות מדיכאון לאחר לידה".
וכל זה מעיד בהכרח לא לטובת התינוקיה?
"ממש לא. האחיות בתינוקיה מסורות מאד, אבל במציאות של הרפואה הציבורית בארץ, כשמספר האחיות קטן ביחס למספר התינוקות הן מתקשות להעניק יחס אישי לתינוק ולאם, למרות רצונן הטוב.
אך בכל זאת, בזכות השהות בתינוקיה, מקבלות האמהות הטריות הדרכה מקצועית מהאחיות בהנקה ובטיפול בתינוק. זה גם משאיר מקום לאם לבחור במה שמתאים לה ומה שעושה אותה מאושרת ובריאה בנפשה".
נטייתן הרווחת של אמהות בארץ היא להעדיף את הביות החלקי. כלומר, שהות עם התינוק במשך היום והערב והעברתו לתינוקיה לשעות הלילה.
אישוש לכך אפשר למצוא בסקרים שעורכת מעת לעת ברכה גל, מיילדת ואחות ראשית בבית חולים בילנסון, מהם עולה כי 60% אחוז מהילדות מעוניינות בביות חלקי ומבקשות שיעירו אותן בלילה להניק את התינוק. 10% מהיולדות מבקשות ביות מלא ואולם רק 5% מצליחות לעמוד במשימה (אם כי לאחרונה ניכרת עליה במספר האמהות שמעוניינות בביות מלא).
האם בית החולים ערוך לשיטת הביות?
"מבחינה מערכתית, בית החולים צריך לבנות מנגנון להשגחה על התינוק במחלקה וגם בתינוקיה. זהו דבר מורכב, אך אפשרי.
חדר במחלקת היולדות מכיל כשתי נשים ולצידן שתי עריסות לתינוקות. כשמספר הלידות חריג, ניתן למצוא שם שלוש יולדות, זו לצד זו.
בבית החולים נערכים למניעת זיהומים. בבילנסון, לדוגמה, לא מאפשרים כניסת מבקרים מתחת לגיל שלוש מחשש מפני וירוסים שתינוקות רגישים אליהם. יש בכך קושי במיוחד לאמהות שילדיהן הגדולים רוצים לבקר את אמא לאחר הלידה. הנהלים קובעים גם הקפדה על רחיצת ידיים לפני כל מגע עם התינוק".
אלו נשים מעדיפות את התינוקיה?
"בדרך כלל נשים שזו אינה לידתן הראשונה ובבית מחכים להן ילדים נוספים. הן מסבירות שהן מנצלות את תקופת האשפוז במחלקה (48-72 שעות) למנוחה ולרגיעה לפני החזרה הביתה. 'עכשיו אני זקוקה לזמן לעצמי, בעוד יומיים אחזור הביתה ואתפקד כאמא באופן מלא' הן אומרות".
האם הבחירה - ביות או תינוקיה מעידה על אמהותן?
"העובדות בשטח קובעות כי ככל שנשים משכילות יותר ובעלות ידע נרחב בנושא הביות, הן מעדיפות את שיטת הביות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם