זה לא קשקוש, זה ראי הנפש: פיענוח ציורי ילדים
ציורים הם ערוץ ביטוי מרכזי אצל ילדים, בעיקר בגילאים הרכים, ומומלץ להורים לדעת דבר אחד או שניים בנושא. מצד אחר, לא כל שרבוט בשחור מעיד על דיכאון ולא כל דמות עם שיניים מעידה על תוקפנות. מיכל וימר, תרפיסטית בהבעה, וטלי ירדני, גרפולוגית, משרטטות קווים מנחים
"ציורי ילדים הם כלי חזק ומשמעותי לשים את האצבע על בעיות וגם לפתור אותן. הקושי וגם הפתרון יכולים להימצא על הדף,“ אומרת מיכל וימר, תרפיסטית בהבעה ויצירה, המטפלת בילדים באמצעות פענוח ציוריהם. וימר, שכתבה שני ספרים בנושא, "ציורים מדברים“ (הוצאת ליאור שרף - הפצות), שיצא לפני שש שנים ו“המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים“ (כנ“ל), שיצא לאחרונה, אומרת שגם הציורים הראשוניים, או השרבוטים, ניתנים לפענוח.
"גם מה שנראה לנו כקשקוש מבטא את מזגו המולד של הילד ויכול לאפשר לנו להבין לעומק התנהגויות שונות דרך בחירת הצבעים, הלחץ על הנייר, צורת הקווים ועוד. בגילאים מאוחרים יותר חשובה גם הפרשנות המילולית שהילד נותן לציור - איך בחר לצייר את הבית, את העץ או את אמא.“
אף שפענוח מקיף חייב להיעשות על ידי איש מקצוע, וימר ממליצה גם להורים לדעת דבר אחד או שניים בנושא, כדי לאתר בעיות שהילד מסתיר או מתקשה לבטא. "המדריך נותן להורים כלים שאני מאמינה שצריכים להיות ברשותו של כל הורה. אם הוא ’עולה‘ על משהו, הוא ידע שזה הרגע לפנות לאיש מקצוע.“
תורת פענוח הציורים התפתחה כבר בסוף המאה ה19- וכיום היא ענף שנחקר בחוגים לפסיכולוגיה וחינוך באקדמיה. "כמעט כל מחקר אקדמי שעוסק בעבודה עם ילדים מהיבטים פסיכולוגיים ורגשיים מקדיש מקום לפענוח של ציורים - ערוץ ביטוי מרכזי אצל ילדים, בעיקר בגילאים הרכים שמתקשים עדיין בהמשגה ובארגון של חוויות במילים.“
השלב הראשון הוא להתחיל לאסוף את הציורים, גם את אלה שהיו הולכים אולי לסל המיחזור. רצוי להתמקד באלה שצוירו באופן חופשי, ללא הנחיות מצד מבוגרים. "חשוב לנו להיכנס לעולם של הילד,“ מדגישה וימר. "לא משנה אם הוא צייר פרח, חייזר, או טרקטור, הוא מצייר את העולם הפנימי שלו, וזה המצפן הטוב ביותר. האלמנטים הגרפיים, מידת הלחץ של העיפרון על הנייר, הצבעים. כל אלה הם בחירות שהילד עושה, מתוך האופי, החוויות שלו, המיקום שלו במשפחה וגם הקשיים שלו.“
כשבאים לפענח ציורים, חשוב, כאמור לבצע בדיקת רוחב. "אני מנחה את ההורים לאסוף כמה שיותר ציורים וממליצה לעבוד עם לפחות .30 הציורים צריכים להיות כאלה שצוירו בגן, בבית, בבוקר, בערב, ביום טוב וביום רע, בטושים, בצבעי עיפרון או בפנדה. חשוב המגוון, כדי לבצע עבודה סטטיסטית.“
באילו נושאים או בעיות את יכולה לייעץ בעזרת הציורים?
"בכל - קונפליקטים בין אחים, מאבקי כוח מול ההורים, דחייה חברתית, פחדים וסיוטי לילה, השמנה והפרעות אכילה, התפרצויות זעם, קשיי קשב וריכוז, התמודדות עם מחלות ועוד. פענוח הציורים מאפשר לראות איפה הילד עומד בתוך הסיטואציה ולספק לו פתרונות ספציפיים. כשהורים מספרים לי, למשל, על קשיים בפרידה אצל הילד, הציורים מאפשרים לי להתרכז בחוויה שלו ולא בנסיבות. קשיי פרידה יכולים לנבוע ממעבר לגן חדש או כניסה לכיתה א,‘ ממעבר דירה, גירושין של ההורים,
אם הילד חווה את המבנה המשפחתי כבלתי בטוח הוא יכול, למשל, לצייר את בני המשפחה כשפניהם מחוקים. "אלמנטים לא גמורים, הפזורים על הדף בצורה לא מאורגנת ללא קשר זה עם זה, יכולים להעיד על קושי בהמשגה קוגניטיבית, שאחר כך יכול להתפתח להפרעת קשב וריכוז.
אצל ילד אימפולסיבי ורגשן רואים קו שעולה על קו, שמים שיוצאים מגבולות הדף, הכל מתפרע וחסר שקט. ילד שסובל מהשמנה או הפרעת אכילה, יצייר את גופו ללא גבולות מוגדרים.“
לדבריה, אפשר לאתר בציורים לא רק את הבעיות, אלא גם את הפתרונות: "זוהי מעין מפה. אם אני בודקת הרבה ציורים, אמצא בהם גם את היכולות, הכוחות והכישרונות של הילד. אפשר לזהות, למשל, כישרון מוסיקלי אצל ילד ששומר על מרווחים קבועים בין האלמנטים בציור, שמשלב צבעים בצורה חוזרת, שהקווים שלו מעוגלים והנושאים רגשיים. במקרה שההורים הגיעו אליי בגלל בעיית הקשב והריכוז של הילד, אמליץ שישמע מוסיקה כשהוא מכין שיעורים.“
גם מריבות ויריבויות בין אחים יכולות לקבל ביטוי ומענה בציורים. "באמצעות הציורים של שני האחים אני מתוודעת לדינמיקה במשפחה. אם למשל אצל אח אחד רואים בציורים סערה ואי שקט ואצל אחיו סדר וארגון, אפשר להבין שהטמפרמנט השונה הוא שורש הבעיה. מכאן נגזר גם פתרון אפשרי. למשל, להוסיף לרפרטואר המשחקים המשותפים משחקים יותר מוטוריים ופחות נוקשים מבחינת החוקים, לטובת האח הסוער שמתקשה במשחקי הקופסה.“
וימר מלווה גם ילדים המתמודדים עם מחלות, שלהם או של בן משפחה. "אפשר לראות בציורים איך הילד תופש את המחלה. בספר שלי אני מביאה דוגמה של ילד אסתמטי, שצייר דמות שהגרון שלה הוא גוש כהה שצויר בלחץ חזק. נכון שלא כל ילד עם אסתמה יצייר את עצמו כך, אבל אצל הילד הזה משהו בדימוי הגוף זלג לדימוי העצמי. הוא מרגיש שהאסתמה משפיעה על התדמית שלו, שכולם מתייחסים אליו כאל הילד החולה.
"במקרה אחר, ילדה בת שלוש שאמא שלה חלתה בסרטן ציירה את האם עם חריטה עמוקה בבטן. ילדה אחרת שאמה חלתה ציירה את האם החולה בקו רועד, עם רגליים לא יציבות וכמעט ללא צבעים. כעבור חודשים ספורים, כשהאם הבריאה, היה ציור שונה לחלוטין. היא ציירה את האמא כדמות צבעונית, עומדת יציב על הקרקע ובשיער ארוך, למרות שלאמא עוד לא באמת צמח שיער.“
ציור במחשב גם ניתן לפענוח?
"המחשב לא יכול להחליף את חוויית היצירה של ציור אמיתי, שמשלב את כל החושים ואת התנועה במרחב. ציור במחשב חשוב לצורך התמודדות עם המדיום הזה שתופס חלק נכבד בחיינו, אבל לא ניתן לפענוח של ממש.“ ואיך מאבחנים ילד סרבן ציור?
"אצל ילד שמסרב לצייר, נבדוק אם אין בעיה בתחום המוטורי. בעיה של החזקת עיפרון, חגורת כתפיים חלשה, טונוס שרירים נמוך, בעיות ראייה. דבר נוסף שאבדוק הוא אם מישהו מתערב לו בציור ומונע ממנו להתבטא. אבל יש גם ילדים שפשוט לא אוהבים לצייר, יותר בנים אגב, מאשר בנות. במקרים כאלה, אני משוחחת עם ההורים ואנחנו מחפשים דרכים אחרות.“
הגרפולוגית טלי ירדני טוענת שפענוח ציורי ילדים הוא למעשה חלק מהגרפולוגיה. "גרפולוגיה היא פענוח כתב יד, ומכיוון שילדים צעירים לא כותבים, או שהכתב שלהם עדיין לא בשל לפענוח, אנחנו נעזרים בציורים. זה אותו תחום. את הסימנים הבסיסיים שרואים בכתב היד של אדם, רואים גם בציור. הלחץ על הנייר, ההתארגנות על הדף, מהירות הקו ואיכותו, האם הוא חזק, רפוי, שבור. מהו גודל הסימנים יחסית לגודל הדף".
ומה הסימנים הללו מראים?
"הם יכולים להעיד על תכונות אופי, מצבי רוח, התנהגויות, דימוי עצמי, מצוקות. בציורי משפחה, למשל, שהם אינדיקציה מאוד טובה, היחס בין גודל הדמויות יכול להראות איך הילד חווה את המשפחה. אם האמא גדולה והאבא קטן, למרות שבמציאות זה הפוך, אפשר ללמוד מי הדומיננטי מביניהם, מי נמצא יותר בבית ומשמעותי לילד, ואפשר לאתר גם בעיות. ילד שמרגיש חסר תועלת או חסר ערך בבית, בגלל הולדת אח קטן או מסיבות אחרות, יצייר את עצמו קטן ומרוחק מהשאר.“
מה בדבר תוכן הציורים?
"אני כגרפולוגית מסתכלת יותר על הצורה, התוכן פחות משמעותי. בנות בגילאי 6-5 מציירות לרוב נסיכות ופרפרים, בנים מציירים דרקונים ומכוניות, אבל השאלה איך. מילד בוגר יותר, אני יכולה לבקש בצורה יזומה שיצייר לי דמות, עץ, בית, את המשפחה שלו וכד.‘ אני בודקת את אופן ההחזקה של כלי הכתיבה, את איכות הקווים, את היכולת להיכנס לפרטים.
"צריך לבדוק גם את ההתאמה של רמת הציור לגיל הילד. בן שלוש-ארבע שמצייר דמות, כולל החלק האמצעי של הגוף ולא רק ראש שיוצאות ממנו גפיים, הוא ילד מפותח לגילו. כך גם לגבי ילד בגיל גן חובה, שנכנס לפרטים ומוסיף לדמות בגדים עם כפתורים או משקפיים, שמצייר בתלת-ממד, שבוחר לצייר רב-קומות ולא רק ריבוע שעליו משולש בתור בית.“
ומה חשיבות הצבעים?
"על בחירת הצבעים אני מתעכבת רק אם הילד מצייר לאורך זמן באותו צבע ולא מוכן להחליף. אגב, הרבה צבעים כהים בציור הם לא סיבה לבהלה. ילדים אוהבים צבעים כהים כי הם בולטים יותר על הדף הלבן. אם בנוסף אליהם יש גם לחץ חזק של כלי הכתיבה, דמויות מפחידות שחוזרות על עצמן לאורך זמן וכד,‘ יכולה להיות לזה משמעות".
כנסו לפייסבוק של להיות הורים והשארו מעודכנים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם