בקריאה ראשונה: מה צריך הילד לדעת לפני כיתה א?
ילד שעולה לכיתה א' לא חייב לדעת לקרוא ולכתוב: את הידע הזה הוא אמור לרכוש במהלך השנה הראשונה בבית הספר. אבל ישנם כישורים בסיסיים הקשורים לקריאה שחשוב לפתח כבר בגיל הגן, גילה בן הר כותבת על כמה מהם
כנסו לפייסבוק של להיות הורים והשארו מעודכנים
ראשית, אני רוצה להרגיע כל הורה והורה ולהזכיר שההתפתחות של כל ילד תלויה במידה רבה במוכנות ובבשלות האישיות שלו. בדיוק כפי שתינוק אחד מתחיל בזחילה מוקדם יותר והאחר בגיל מאוחר יותר, וכך גם עם ההליכה והדיבור – עלינו להיות סמוכים ובטוחים שגם ילדנו ילמד לקרוא במהלך כיתה א, ואל לנו להעמיס עליו כבר בתקופת הגן או חופשת הקיץ עומס של הקניית הקריאה.
ככל שהילד יהיה בשל יותר, כך ייטמע תהליך רכישת הקריאה בצורה קלה יותר. חשוב גם לדעת שמשרד החינוך אינו מצפה משום ילד שעולה לכיתה א' לדעת לקרוא ולכתוב: את הכישורים הללו הוא אמור לרכוש במהלך השנה הראשונה שלו בבית הספר.
אולם ישנם מספר כישורים הקשורים לקריאה שאותם הילד כן אמור ללמוד בגיל הגן ושמצופה ממנו לשלוט בהם עוד לפני שהוא מגיע לכיתה א. עפרה רזאל, מנהלת האתר "הסוד של מיה" שנועד לפתח את הכישורים הנדרשים לילד על מנת להצליח במעבר מהגן לבית הספר, מסבירה שכישורים אלו הם: מודעות פונולוגית, שמות האותיות, וצליליהן.
כבר לפני כיתה א אמור הילד להיות מסוגל לזהות את הצלילים שבהם מילה מתחילה ומסתיימת. לשם כך אפשר לשחק עם הילד, לשאול אותו שאלות בסגנון: "איזה בעל חיים מתחיל בצליל ד?" (דב); "השם של מי במשפחה מתחיל בצליל
ילד שמגיע לכיתה א אמור להכיר את שמות האותיות ברמה שיהיה מסוגל להצביע על אות ולומר את שמה. לשם כך אפשר לשחק במשחקי זיהוי אותיות – בשלטים ברחוב, על כריכות ספרים, על אריזות של מוצרי מזון, ובעצם – בכל מקום שיש בו מילה כתובה.
בנוסף לשמות, הילד גם אמור לדעת לקשר בין אות לבין הצליל שלה, להבין למשל שהאות ס אחראית לצליל S. עליו לדעת להשיב לשאול בסגנון: "באיזו אות מתחיל השם רועי?" או "איזו מילה מתחילה באות ג?"
ומה עושים אם לקראת סוף תקופת הגן הילד עדיין אינו שולט בשמות האותיות ובצליליהן? במקרה כזה, מסבירה עפרה, מומלץ לוודא שהוא אינו סובל מבעיה בהבחנה השמיעתית – כלומר, שהוא מסוגל להבחין בין צלילים שונים הנשמעים דומה זה לזה כמו ג ו-ק, צ ו-ס, ב ו-פ. נ
ניתן לתרגל איתו הבחנה זו באמצעות חריזת חרוזים (חלון-בלון מתחרזים, חלון-חתול אינם מתחרזים).
בעיה אפשרית נוספת עלולה להתגלע בהבחנה החזותית, אם הילד אינו מסוגל להבחין בין אותיות הנראות דומות כמו ח ו-ה, או ב ו-כ. במקרה כזה יש להראות לו מה בדיוק מבדיל בין האותיות ולתרגל זאת בדוגמאות רבות.
ומה לגבי לימוד הקריאה עצמה? התשובה היא: אין הכרח בכך. אם אין לילדכם בעיה נוירולוגית כגון לקות למידה, הוא ילמד לקרוא בזמן הנכון, ואם קיים חשש ללקות למידה – יש לטפל בבעיה עצמה, ובוודאי שלא להקדים את לימוד הקריאה.
ואם הילד עצמו מבקש ללמוד לקרוא? ובכן, אם הוא מסוקרן – אין שום בעיה להשיב לשאלותיו ולעודד אותו במחקר האישי שלו. גם אין לדאוג פן הוא ישתעמם אחר כך בבית הספר – בין כל הדברים החדשים שלומדים בכיתה א', גם כיף לחזור על המוכר.
אנא, שדרו לילדיכם חום, תמיכה, אמונה ביכולתם ובקצב שלהם, והכי חשוב: קבלו את השונות ביניהם – והיו בטוחים שבניכם ובנותיכם יהיו בין אוהבי הקריאה בעתיד.
גילה בן הר, היא מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח).
לכתבות נוספות של גילה בן הר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם