החיים הם נס: סיפורי נסים מחדר הלידה
כל לידה היא נס אמיתי, בעיקר עבור ההורים המאושרים. לכבוד חג החנוכה, הנה כמה סיפורי נסים מרגשים באמת מחדר הלידה על לידות שהסתיימו בהצלחה, למרות כל הסיבוכים, והריונות שהופיעו פתאום, כשכבר אבדו כל הסיכויים
לעתים, בחדר הלידה כשחוט השערה מפריד בין חיים ומוות, עושה הרפואה המתקדמת את הבלתי אפשרי ומצילה את היולדת, את התינוק או את שניהם. יש כאלה שאומרים שקרה להם נס.
כשאדם פוגש במופלא ממנו, הוא מאמין בנסים. כשהחנוכיות דולקות ומבשרות על הנס שאירע בחנוכה, זה הזמן לפגוש בנסים אמיתיים מאוד שאירעו לאמהות ולתינוקותיהן.
מכירים סיפורי לידה מרגשים?שתפו אותנו
לפני 13 שנים, כשהגיעו תוצאות בדיקות הזרע של רונן, בעלה של איריס נאור, היא התקשרה ברעד לבת דודתה הגניקולוגית, רק כדי לשמוע מפיה ש"הבדיקות ממש לא טובות". למחרת, פירט רופא הנשים באוזני הזוג: "כמעט שאין זרע וגם מה שיש הוא באיכות ירודה".
"השמים נפלו עלינו. מזוג צעיר שמקיים יחסי מין בכיף, הפכנו למטופלי פוריות. אצל הרופא לא קלטתי עדיין, שאני זו שאעבור את הטיפולים הקשים: זריקות, הורמונים, הזרעות, הפריות, והרבה לחץ, חוסר אונים ובדידות.
בשנים האלה התמכרתי לאוכל: המקרר העניק לי את התמיכה העיקרית ועליתי מאוד במשקל. פיתחתי אובססיה לקריירה. הייתי קורבן של המצב. בכל בדיקת אולטראסאונד הרגשתי שפוגעים בגופי ובנשמתי. הרגשתי חלולה מבפנים. אמנם אני לא אדם שמוותר, אבל חשבתי על אופציות אחרות כמו פונדקאות או אימוץ".
עדן, הבן הבכור, נולד לאחר 3.5 שנות טיפולי פוריות, אך לקראת סוף ההריון לקתה איריס ברעלת הריון קשה ונדרש נס כדי שלידתו תסתיים בשלום.
"עדן נולד בשבוע
עדן, כיום בן תשע, סימן את ראשיתה של שרשרת נסים במשפחת נאור. בני הזוג חלמו על משפחה עם ארבעה ילדים. איריס, שידעה שמלאכה רבה לפניה, שבה כעבור שנה וחצי למסלול טיפולי ההריון האינטנסיבי.
בערב יום הכיפורים, לפני 7 שנים, נודע לה שהיא נושאת ברחמה תאומים. ההריון היה קשה עם הרבה סיבוכים, דימום וחשש תמידי מפני הפלה.
בשבוע 35 עם פקיעת מי השפיר, מיהרה איריס לבית החולים שם הוחלט על ניתוח קיסרי. "הרופא המליץ לחכות עד צאת יום הזיכרון, כדי שימי ההולדת לא יהיו ביום העצוב הזה", והתאומים שון ודין (כיום בני 6) נולדו ביום העצמאות ולתפארת משפחת נאור.
בשלב זה, החליטו בני הזוג נאור לגנוז את חלום ארבעת הילדים, ולהודות לאל על שלושה בנים. ליתר ביטחון ביקשה איריס מהרופא שירשום לה אמצעי מניעה. "הגניקולוג צחק עלי 'גברתי, עם מצב הזרע של בעלך אין סיכוי שתכנסי להריון, לכן לא רצוי שאלעיט אותך בהורמונים' אמר ושלח אותי ל... נו טוב, לעשות סקס. התקשרתי לרונן לבשר לו שיש לנו אישור מהרופא לעשות סקס בכיף בלי תזמונים", צוחקת איריס.
אבל בחלוף חצי שנה, הצחוק הפך לבכי, כשהמחזור איחר. איריס חשבה על הכל חוץ מאשר על הריון. "דרשתי מהרופא לבצע בדיקת "פאפס", לגילוי מוקדם של סרטן. הגניקולוג ניסה להרגיע את המטופלת מטורללת, (אני) והציע שלפני הכל נערוך בדיקת אולטראסאונד. כשהופיע על המסך עובר עם דופק הוא אמר 'עכשיו אנחנו מבינים למה המחזור לא הגיע?'"
- שמחה גדולה.
"הייתי בהלם. התאומים היו בני שנה וחמישה חודשים, רק חזרתי לעבודה ובדיוק התחלנו לבנות בית בקיבוץ כפר מנחם. לא היו לנו משאבים לילד נוסף.
חזרתי הביתה ממררת בבכי, אבל כשבעלי שמע את האבחנה הא פרץ בצחוק ואמר 'הבטחתי לך שאני אכניס אותך להריון'. רונן הרגיע אותי והבטיח שיהיה בסדר. לפני ארבע שנים נולד בן, שהוא נס אמיתי ונפלא. בתוך חמש שנים הפכנו מזוג חשוך ילדים, להורים לארבעה בנים".
בעקבות ארבעת הנסים של חייה, עשתה נאור, הסבה מקצועית וכיום היא מלווה ותומכת בזוגות שעוברים טיפולי פוריות בקליניקה הפרטית שלה ברמת אביב. "נדרתי נדר שאם יקרה לי נס ואהפוך לאמא, אף אשה וזוג לא יעברו לבד ובחושך את הטיפולים".
בחנוכה, בדיוק לפני שנה, לאיריס אורינגר מזכרון יעקב, קרה נס. "הייתי בהריון עם תאומים. הריון ספונטני ללא תופעות לוואי, ואז, בשבוע 26 החל דימום קל ובעקבותיו ירידת מים".
איריס אושפזה ביחידה להריון בסיכון בבית החולים "הלל יפה" כשהרופאים מקווים "למשוך" ככל האפשר את ההריון, ובמקביל מבצעים הכנות ללידה מוקדמת, כולל טיפול להבשלת ריאות העוברים. אבל הזיהום שהחל להתפתח ברחמה, זירז את ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי.
"איזו הפתעה, בדיוק ביום ההולדת שלי סידרו לי ניתוח קיסרי" משחזרת איריס. התאומים - בן ובת, שהוצאו מרחמה, הועברו להמשך טיפול בפגיה, אבל הניתוח הסתבך והיא היתה בסכנת חיים ממשית.
איריס היא החלה לאבד דם בצורה מסיבית בגלל "שיליה נעוצה" (מצב המונע מהרחם להתכווץ בחזרה). כל מומחי בית החולים, מההמטולוגיה, מיילדות ואורולוגיה נהרו לחדר הניתוח, ואיתם זרמו מנות דם רבות: 25 מנות דם 'רגיל', עשרות מוצרי דם (פלסמה ועוד) ותרופות לקרישות דם. סך הכל 107 מנות דם ומוצריו (!) הוערו לתוך גופה של איריס.
במשך שלושה ימים היתה איריס מאושפזת בטיפול נמרץ כשהיא מחוסרת הכרה ומונשמת. "לא ממש חוויתי את מה שקרה בחוץ" היא אומרת.
"וכך לאחר 'מלחמת עולמות' של הרבנים, התפילות, הבקשות והתחנונים של בעלי ואישי היקר, האהבה ששלחו לי כל החברים, המשפחה התומכת וכמובן "המלאכים בלבן" של בית החולים, מצבי התייצב. התעוררתי, הסתכלתי סביבי והייתי בטוחה שאני אחרי הניתוח. כשסיפרו לי מה קרה הבנתי שקרה כאן נס אמיתי של חנוכה. אלוהים רצה שאשאר כאן עוד קצת, ואגדל את שלושת ילדיי" (לאיריס ולבעלה בן בכור בן 4).
"ילדיי הדליקו לי שוב את להבת החיים", היא מתרגשת. "לא היתה כל אפשרות לדעת מראש שהידרדרות כזאת במצבי תתרחש. הכל זה מלמעלה... ממש כמו בשיר. אגב, זו המנגינה שהתנגנה לי בראש כשהתעוררתי".
- איך נראים החיים לאחר הנס?
"עברתי תקופת התאוששות לא קלה. התאומים, שנלחמו על חייהם, שהו שלושה חודשים בפגיה, אבל הכל מתגמד נוכח כוח הרצון להבריא, לגדל ילדים באהבה, וליהנות מהדברים הקטנים. לאחרונה חגגנו אני והתאומים 'היפים והאמיצים' יום הולדת שנה. לפני שנה גם אני נולדתי מחדש".
מאז ילדותה חלמה אידן ברגר, 32, ממושב בקעות שבבקעה, על משפחה גדולה, לפחות חמישה ילדים. "ככה זה שיש לך אח אחד בלבד", היא מסבירה.
ההריון הראשון היה חלומי, מספרת אידן (שם עברי שמשמעו שכבה בגזע העץ). "נהניתי מכל רגע ופינטזתי על לידה טבעית במים ולאור נרות. אבל בתחילת חודש תשיעי, התברר שהילד הפוך - הראש למעלה והרגליים למטה.
הרופא דחק בי לקבוע תור לניתוח קיסרי כי לא מאפשרים לידת עכוז. נחרדתי מהמחשבה על ניתוח. נאטמתי ועשיתי כל שביכולתי כדי לשנות את רוע הגזירה, כולל טיפולים אלטרנטיביים ודמיון מודרך, אבל זה לא עזר. אורי, בני הבכור, כיום בן 4.5, נולד בניתוח קיסרי".
כעבור שנה, כשהרתה בפעם השנייה, אידן הודיעה לעצמה ש"אין מצב לניתוח נוסף", אבל העובר בשלו, במצג עכוז. כך נולד גם עמית, כיום בן 3, בניתוח קיסרי, ולא סתם, כי אם בניתוח חירום. "חיכיתי עד הרגע האחרון בתקווה שאולי יקרה נס והעובר יתהפך. אבל נס לא קרה לי. הגעתי לבית החולים כשאני בעיצומה של לידה. רגל אחת של התינוק כבר היתה בתעלת הלידה, ואני הובהלתי לניתוח חירום", היא משחזרת.
חלפו רק עשרה חודשים ואידן ברגר, מאמנת אישית ומדריכת הורים, שוב בהריון. הפעם עם בת.
"כולם אמרו שהסוף ידוע. שני ניתוחים קיסריים והידבקויות הכניסו אותי מיד לקטגוריה של הריון בסיכון. לא היתה לי ברירה אלא ללדת בניתוח קיסרי אבל רציתי בכל מאודי לחוות לידה טבעית גם כדי שאוכל שוב ללדת בעתיד.
"שלושה ילדים הם רק אמצע הדרך למשפחה הגדולה שאני מתכננת, ולידה רגילה, עוקפת את הסיכון שנוצר בעקבות הניתוחים הקיסריים. לכן פניתי לגניקולוג ד"ר אילן הלוי".
- מה קרה הפעם?
"ב-12 השעות הראשונות של הצירים שהיתי במרכז הלידה של ד"ר הלוי וטלי, אשתו הדולה, שבקדימה. השאיפה היתה להגיע לבית החולים מוכנה ככל האפשר ללידה. אבל זה לא צלח.
"אמנם זו היתה לידה שלישית, אבל זוהי לידה ראשונה של הגוף. הועברתי לבית החולים לנידאו בליווי צמוד של ד"ר הלוי. קיבלתי אפידורל ושתי דולות עבדו איתי במקביל. הייתי יולדת קשה. שי נולדה כעבור 42 שעות צירים קשים ולידה, ש'קרעה לי את הצורה', אבל זה היה שווה.
"שי בת שנה וחצי וכבר עתה ברור לי שגם הלידה הבאה שלי ('קובי, שואלים מתי אני שוב נכנסת להריון' היא שואלת את בעלה) תהיה כזאת. הנס שלי מתגלם בהצלחתי ללדת את בתי בלידה רגילה. חשוב לי שנשים, ובמיוחד נשים במצבי, ידעו שזה אפשרי".
- אבל לקחת סיכון גדול.
"כל התהליך נעשה מתוך אחריות גדולה עם ליווי צמוד של הרופא. אילו נשקפה לי סכנה היו מנתחים אותי. זה בהחלט לוקסוס יקר, אבל שווה. כשרואים את הילדים שלי, הנסים הפרטיים שלי, מבינים למה אני רוצה עוד ילדים".
במהלך ההריון, בשבוע 26, התברר לאם דסש טגבי, כי העוברית שברחמה סובלת מבעיית לב. "היצרות קשה של המסתם הריאתי", קראו לזה הרופאים והמליצו על הפסקת הריון, אבל דסש שאבה תקווה מד"ר אברהם מתתיהו, מנהל יחידת לב ילדים בבית חולים "קפלן", שעודד אותה להמשיך.
טגבי, 28, מפרדס חנה כרכור, עלתה לפני עשרים שנה עם משפחתה מאתיופיה. "הייתי ממש בדיכאון", היא משחזרת. "אבל בפגישה הראשונה עם ד"ר מתתיהו הרגשתי שיש על מי לסמוך. מבדיקה לבדיקה יצאתי מחוזקת. כשאוריה נולדה לפני 5 חודשים, התברר שהמסתם הריאתי שלה אכן צר מאוד, ויומיים לאחר הלידה ביצע ד"ר מתתיהו בקטנה הזאת צנתור באמצעות בלון כדי להרחיב את המסתמים הצרים, שהצליח".
"ד"ר מתתיהו עושה ניסים. בזכותו יש לנו תינוקת בריאה", אומרת טגבי וכאות הוקרה על המעשה ועל הנס, הכינה האם המאושרת עבודת רקמה לאוריה ועליה הכיתוב 'ד"ר מתתיהו'. "על פי המסורת שלנו הרקמה מיועדת לאנשים מיוחדים. אין ספק, לד"ר מתתיהו יש זכויות רבות בחיי, ועבודת הרקמה היא מזכרת עבור בתי אוריה".
"אנחנו נתקלים כמעט בכל יום במצבים שמרגשים אותנו עד דמעות. אשה עם בעיית כליות קשה ומטופלת בדיאליזה שהרתה בניגוד להמלצת הרופאים וההריון הסתיים בשלום. האם זה נס? היא בטוחה שכן.
"בחורה שהרופאים 'נתנו' לה ימים אחדים לחיות לאחר שבגיל 20 אובחן גידול בראשה, וכעבור שמונה שנים היא מגיעה למחלקה כשהיא בהריון, היא היום אם לילד מהמם. בת 44 שלאחר אין ספור הפלות, הרתה וצלחה את ההריון והלידה בשלום. אנחנו לא יודעים ולא מבינים הכל. הרפואה אינה מדע מדויק, אבל גם אם מטופלת פעלה בניגוד להמלצתי, והרתה כנגד כל הסיכויים, אני כרופא אעשה הכל כדי שההריון יסתיים בשלום. אני לא עושה נסים, אני רק השליח".
- יש נסים נוספים?
"בזכות הקדמה והשתכללות הרפואה, אנחנו מסוגלים כיום להציל חיים. אנחנו מבצעים מעקב צמוד להריון, בודקים את העובר במכשור מתקדם מבצעים טיפול להבשלת ריאות, מנתחים בתוך הרחם ועוד. יש אומרים שזה נס. אבל אנחנו הרופאים והמטפלים היינו בסביבה ועשינו את המיטב כדי שהנס יקרה".
מכירים סיפורי לידה מרגשים?שתפו אותנו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם