"מי ייקח אותך?": הדרת נשים מתחילה מהבית
הדרת נשים? זה מתחיל מהבית, עם שלל משפטים שאנחנו אומרים למתבגרים שלנו שמנציחים את האפליה המינית ומחזקים את תקרת הזכוכית. עזבו אתכם מחרדים, קודם כול בואו נדיר את המשפטים השוביניסטיים האלה מהשיח היומיומי עם הילדים שלנו
זה מכבר נזעקו החרדים והחילוניים גם יחד והציבו מול כולנו מראה גדולה, כדי שלא נעצום את העיניים מפני האפליה הקיימת גם במגזר החילוני, הליברלי והנאור לכאורה – אם במקומות העבודה ואם באופן הייצוג השונה של שני המינים במדיה.
ועדיין, כל אחד מאתנו משוכנע שלפחות בביתו שלו, בדלת אמותיו, אין כל זכר לאפליה/ הדרה/ השפלה או איך שלא תבחרו לקרוא לזה. כולנו הרי הורים המחנכים את ילדינו לערכים שוויוניים ללא שום אפליות מגדריות. עם זאת, הרשו לי לגחך..
אם השאיפה המרכזית שלנכם היא להיות הורים טובים יותר, זה הזמן לעשות בדק בית. הנה כמה משפטים שאנחנו אומרים למתבגרים שלנו בחיי היומיום (בוורסיה כזו או אחרת), גם אם לפעמים הם "מתפלקים" לנו רק בגלל שהיינו רגילים לשמוע אותם בילדות מההורים שלנו. החל מהיום בואו ננסה לחשוב פעמיים לפני שאנחנו מוציאים אותם מהפה:
1. לה: מי ייקח אותך אם לא תדעי לבשל?
2. לו: לך תלמד מחשבים! מי תיקח אותך אם לא תדע לעשות כסף?
3. לה: איך את רוצה שיהיה לך חבר? תתגנדרי קצת, תיראי מטופחת!
4. לו: שכח ממנה, אתה תחליף עוד הרבה חברות, יש לך זמן לעשות חיים.
5. לה: הכי טוב לתפוס בעל עשיר.
6. לו: לך זקוף, תהיה גבר!
7. לה: איך את הולכת ככה חשוף, את נורמלית? יש מלא פועלי בניין באזור..
8. לו: אתה עוד תמצא מישהי טובה שתפנק אותך, שתבשל ותנקה לך – כמו אמא.
9. לה : תהיי קצת יותר עדינה ומנומסת.
10. לו: מה אתה בוכה כמו תינוקת?
1. אל תעודדו שתיקה: מחקרים מוכיחים כי נערות הלומדות לשתוק ולהיות עדינות בגיל ההתבגרות, מפנימות שזו הדרך הנכונה ליחסים זוגיים. לכן, חשוב לעולם לא להתנות יחסים, בשתיקה או בהעלמת הקול, כפי שעולה ממשפטים כמו "מי יקח אותך אם…", "תהיי יותר עדינה…", וכו'.
2. עודדו הבעת רגש: הנטייה לחנך בנים ישראלים להיות "קשוחים" מובילה לכך ששיעור ההתאבדויות בקרב נערים ישראלים גבוה יותר מאשר אצל נערות. נערים רגישים נוטים יותר לסבול גם מדיכאון ולכן חשוב מאוד לא לנסות להקשיח את הילד. אפשרו לנערים לדבר על רגשות, לבכות, להביע חולשה. היכולת שלהם
3. עודדו אסרטיביות אצל הנערה: התנהגויות הנתפסות כ"גבריות" בגיל ההתבגרות, טומנות בחובן את הדרך להצלחה בחיים הבוגרים: היכולת לעמוד על שלה, אסרטיביות, כישורי ניהול, יכולת מנהיגות ועוד.
הורים רבים מדכאים, גם אם לא במודע, התנהגויות הנתפסות כגבריות, כחלק מהתפיסה התרבותית שלנו, שגורסת שנשים צריכות להיות עדינות, נעימות ומטפלות. בפעם הבאה שתרצו להעיר לבת שלכם על "אגרסיביות", חשבו על האופן שבו התכונה הזו תשרת אותה כשהיא תצטרך לדאוג לעצמה להעלאה במשכורת.
4. אל תפעילו לחץ בעניין הזהות המינית: גיל ההתבגרות הוא גיל של גישוש וחיפוש זהות מינית, הכולל לעתים התנהגויות מיניות מול בני אותו מין. חרדה של ההורים (מה, הילד שלי הומו?) והפעלת לחץ מצידם אינן מאפשרות לתהליך להתפתח באופן טבעי ופשוט. לכן, דברו עם המתבגר על מיניות, מבלי לכעוס עליו או לשלול את זהותו המינית.
5. תנו למתבגר/ת לבחור את סגנון הלבוש: מתבגרים (וגם בוגרים) מבטאים את הזהות שלהם בין היתר דרך הלבוש. לכן, אפשרו למתבגרים ולמתבגרות שלכם לבחור עבור עצמם מה הם לובשים, גם אם הלבוש מנוגד לגמרי לטעמכם או לסגנונכם האישי.
6. לבוש פרובוקטיבי אינו הזמנה לאונס! הורים רבים מטילים מגבלות על הנערות שלהן, מתוך מחשבה שגויה שאם הילדה לובשת חצאית קצרה היא מזמינה הטרדה/ פגיעה מינית. הגיע הזמן לנתק את הקשר - מיניות מופגנת היא לא הזמנה לאונס. במקום הפחדה, דברו על הכבוד שלנו לגוף שלנו (גם עם בנים וגם עם בנות) - כבוד שמתבטא באכילה הולמת, לבוש הולם ופעילות הולמת. זכרו שרוב מקרי האונס של נערות התרחשו על ידי אנשים שהן מכירות, ללא כל קשר למה שהן בחרו ללבוש.
אלה שלומקוביץ היא מדריכת הורים ומאמנת אישית, מפתחת שיטה לשיפור התקשורת בין ההורה למתבגר, מומחית מטעם פורטל "עשר פלוס", מגזין אינטרנט חדש וייחודי להורים למתבגריםואנשי מקצוע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם