שיגעון של לילה: יועצות השינה כובשות את תעשיית ההורות
חלום אחד משותף לכל ההורים באשר הם: לישון. האמצעי המעודכן: יועצות שינה, מקצוע טרי ממש כמו ההורים עצמם, שכובש בסערה את תעשיית ההורות ומאיים לפלוש לכל בית טרוט עיניים. בדרך יש סכסוכים מרים ואסכולות יריבות, אבל על דבר אחד מסכימים כולם: תמורת הסכום הנכון, גם אתם תישנו כל הלילה
היועצת הבטיחה תוצאות אחרי שבוע, אבל בגיל שלושה חודשים התינוק הוא גוזל. או שאנחנו לא התמדנו או שהשיטה פשוט לא עבדה. המשכנו להתמודד עם הבעיות ולא הצלחנו לישון. הגענו כמעט לגירושים, עברנו משהו נורא קשה. "אחר כך, בגיל שנה, הלכנו בעקבות המלצה ליועצת אחרת, שנתנה לנו את שיטת הכיסא. זוהי שיטה של שלושה שבועות, שבה שמים כיסא ליד המיטה של התינוק, וכל שלושה ימים מתרחקים טיפה עם הכיסא עד שבסופו של דבר יוצאים החוצה מהחדר. בהתחלה היה בסדר. אחר כך הייתה רגרסיה. היועצת לא ענתה לי לטלפון. השאירה אותנו עם הלשון בחוץ. שילמנו אלף שקל.
"אחרי שלושה חודשים הגענו לגליה אלכסנדר. היה קשה, גם כי זה תהליך מורכב וגם כי היא קיבלה את התינוקת שלנו למודת קרבות. אחרי חודש וחצי היא ישנה לילה שלם ונרדמה בלי לבכות. בשלב הזה היא הייתה בת שנה וחצי בערך".
מה המצב היום?
"עכשיו היא בת שנתיים. מדי פעם יש רגרסיות, אחרי מחלה או משהו כזה, אבל אני מדברת עם גליה ותוך יומיים חוזרים למסלול".
היום, כשנולד תינוק, ההורים שלו לא עושים שום דבר לבד: אין החלטה, קטנה כגדולה, שלא נעשית ללא ייעוץ אצל אנשי מקצוע מתאימים. אף תינוק לא נולד ללא קורס הכנה ללידה, אף פטמה לא נדחפת לפה ללא יועצת הנקה, אף פעוט לא נקשר לאמו ללא יועצת מנשאים, ואף צאצא לא נרדם בלי יועצת שינה. הריון, לידה והורות הפכו לתעשיות ענק: הורים מודרנים רוצים לעשות מה שהכי טוב לילד, ותוך כדי כך גם להקל על עצמם כמה שאפשר.
עם הרצונות האלה נשלף כרטיס האשראי על עוד ועוד המצאות, שדורות על גבי דורות של הורים מעולם לא שמעו עליהן: ממלונית ועד כרית הנקה, מבלון מאמן לידה ועד מוניטור נשימה לתינוק, מסטריליזטור לבקבוקים ועד ייעוץ תזונתי לאחר הלידה. לא בטוח שצריך את כל הדברים האלה, אבל הם בטח לא מזיקים, ויש גם מי שמוכן להישבע בחיוניות שלהם.
החלום מספר אחת של הורים לתינוקות הוא כמובן שנת לילה רצופה, וזה בדיוק מה שמבטיחות יועצות השינה הממלאות את הארץ. הורים יכולים כמובן לנסות ללמד את ילדיהם הרכים לישון לבד כמו שעשו פעם, לוותר מראש על הניסיון ולחכות שהעניין יסתדר מעצמו, או להוציא את הארנקים ולפנות לייעוץ. טכניקות להשגת החלום הנשגב לא חסרות, החל בשיטת "הרם-הורד" - בכל פעם שהתינוק בוכה מרימים ומרגיעים, ומיד כשהוא נרגע מניחים אותו במיטה, וחוזר חלילה עד שהוא נרדם - ועד שיטת חמש הדקות (או שתי דקות, בגרסה אחרת), שבמסגרתה נותנים לתינוק לבכות לבד במיטה במשך חמש דקות, מרגיעים אותו, וחוזרים על התהליך שוב ושוב, עד שהוא תופס את הפרינציפ.
השיטות אולי שונות, אבל סוד ההצלחה של כולן טמון בהתמדת ההורים. וזה - כפי שיודע כל מי שניסה להעביר לילה עם תינוק בן חודשיים - החלק הקשה ביותר. הסיכוי שאתם תישברו לפני הפעוט לא קטן, בלשון המעטה. בדיוק כאן נכנסת לתמונה יועצת השינה.
חיפוש בגוגל חושף אינספור יועצות שינה שפועלות ברחבי הארץ, והפורומים לענייני הורות מלאים בדיונים למי מהן כדאי לפנות.
אחת השיטות הבולטות, החוזרות שוב ושוב, היא שיטת "לילה טוב" של גנית פרג. מרכז "לילה טוב" טוען לניסיון של למעלה מ-2,000 מקרים ולשיעורי הצלחה של כ-92 אחוז, ופרג, מנכ"לית ומייסדת השיטה, אפילו זוקפת לזכותה את ייבוא ייעוץ השינה לארץ, לפני קרוב לשש שנים.
"לילה טוב" היא שיטה הדרגתית שמלמדת תינוקות להירדם ללא גורמי תלות באופן עצמאי, והאפיל הבלתי מעורער שלה הוא בעובדה שלא נותנים בה לתינוק לבכות. "בחו"ל התחום קיים כבר כמה שנים", מספרת פרג, מנחת הורים ותיקה, שהחליטה להתמחות בתחום לאחר שהתמודדה עם בעיות שינה עם ילדה השני, אילי. "יחסית, זה מקצוע צעיר. לפני זה היו פונים למעבדות שינה או ליועצות הורים. הסיבה לכך שהבאתי את התחום לארץ היא שיש בו צורך אדיר. אין כמעט בית עם ילדים בישראל שאין בו איזה אישיו בנושא השינה".
כיום פועלות בארץ
"יש כל מיני שיטות אחרות, אבל אין בהן מענה תמידי ומיידי לבכי", אומרת פרג. "בשיטת שתי הדקות, למשל, נותנים לילד לבכות במשך שתי דקות במיטה. עומדים לידו, אבל לא נוגעים בו, לא מדברים אליו, לא מסתכלים עליו. אצלנו ההיענות לבכי היא עניין שלא מתפשרים עליו. זה כמו נער בן 16 שמדוכא כי החברה שלו זרקה אותו. כאמא שלו את יכולה להגיד לו,'לך לחדר ותתמודד לבד', שזה בעצם שיטת חמש הדקות או שתי הדקות. את יכולה ללכת לחברה שלו ולצעוק עליה ולהגיד לה, 'את לא תעזבי את הבן שלי', וזה כמו לדחוף לו בקבוק או מוצץ. לכאורה, זה פותר את הבעיה, אבל לא באמת. ואת יכולה להיות שם איתו ובשבילו, שזה מבחינתי המסר של שיטת 'לילה טוב'".
אולי דווקא השיטות שבהן נותנים לתינוק לבכות קצת אפקטיביות יותר?
"כן, לטווח הקצר. דיאטת כסאח אני קוראת לזה. שיטת חמש הדקות היא השיטה הפופולרית בעולם, והיא עובדת. אם היא לא הייתה עובדת היא מן הסתם לא הייתה פופולרית. רוב הרופאים תומכים בשיטת חמש הדקות, כי זה מה שהם מכירים".
מתי הורים צריכים ייעוץ שינה?
"כשהילד לא יודע להירדם באופן עצמאי. וחשוב לטפל בזה, כי 84 אחוז גוררים בעיות שינה גם בחיים הבוגרים. את רואה ילדים בני תשע או עשר שלא נרדמים לפני 12 בלילה. למה הם לא נרדמים? כי לא נתנו להם את הכלים. ילד בן חמש לא יקום בלילה, אבל יהיה לו קשה להירדם, וזה הולך ודוחה את שעת ההשכבה. הרבה ילדים לא מצליחים להירדם לפני שהם מותשים לחלוטין, או שהם מתעוררים בבוקר ועוברים למיטה של ההורים. הורים לא תופסים את זה כבעיה כי זה נורא כיף, אבל זה פוגע בשינה של הילד".
גליה אלכסנדר מרמת השרון היא אחת היועצות הרבות שעובדות באופן עצמאי בשיטת "לילה טוב" של פרג. תמורת 1,200 שקל היא תיפגש עם ההורים פעם אחת ותלווה אותם במיילים ובטלפונים יום-יום עד שהתינוק ילמד סוף סוף לישון כיאות, תהליך שאורך אצלה חודשיים בממוצע.
למה בכלל צריך לחנך תינוקות קטנים כל כך?
"אני לא רואה בזה חינוך אלא הקניית הרגלים. תינוק נולד והוא צריך לישון, אבל הוא לא בהכרח יודע איך".
ייעוץ שינה זה מקצוע יחסית חדש. מה עשו דורות של הורים לפני שהיה קיים התחום הזה?
"בעידנים קודמים אמהות היו נושאות תינוקות על גבן והולכות לעבודה. התינוקות היו כל הזמן צמודים לאמהות, וזה אפשר להם לישון. אז גם הייתה לינה משותפת, כי לא היו חדרים נפרדים וכולם ישנו יחד על מחצלות. היום יש חדרים נפרדים ויש צרכים חדשים. הורה צריך ללכת לעבודה ולתפקד. פעם הרבה אנשים קיבלו את זה כדבר מובן מאליו שתינוק לא ישן. ואגב, גם לפני שזה היה מקצוע היו כל מיני שיטות ללמד תינוק לישון, כמו לאפשר לו לבכות עד שהוא נרדם או לתת לו מוצץ עם דבש. יש כל מיני שיטות שהשתמשו בהן בעבר, אבל היום ההורים יודעים מהן ההשלכות שלהן, ומחפשים חלופות.
"אנחנו דור יותר מודע. פעם ילד שהיו לו בעיות מוטוריות היה סוחב את הבעיות האלה כל החיים, והיום מטפלים בזה בעזרת מרפא בעיסוק או פיזיותרפיסט. פעם היו סוחבים בעיות משקל, היום מתייעצים עם דיאטנית. יש איזושהי הבנה שאפשר לקנות ידע וכלים. היום אנחנו מבינים שלא כל בעיה היא סוף פסוק, שאפשר לטפל בדברים. יש פסיכולוגים ורופאים שמתעסקים בבעיות שינה והם כבר שנים בשוק. מה שחדש יחסית זה שתחום ייעוץ השינה הפך ליותר מוכר להורים ויותר נגיש. היום כבר לא מגיעים לייעוץ שינה רק עם בעיות פיזיולוגיות".
אבל למה צריך בכלל ייעוץ מקצועי? הורים לא אמורים לדעת אינטואיטיבית להרדים את התינוק שלהם?
"להורים יש אינטואיציות, אבל הרבה פעמים, בגלל שהם מבולבלים, הם לא בטוחים שהם מפרשים נכון את הבכי של התינוק. הם צריכים מישהו שיעזור להם לפרש את ההתנהגות של הילד. ברגע שאנחנו מחזירים את ההורים למסלול ברור, הם מקבלים ביטחון ומתפנים להיות קשובים לאינטואיציה".
אז זה לא שליועצות שינה יש איזה סוד?
"לא. זו לא אבקת קסמים. הרבה פעמים אנחנו נותנות להורים כלים שאפשר להיחשף אליהם גם במקומות אחרים. הרעיון הוא לעשות סדר, להכניס את ההורים לתוכנית מובנית, וליצור מצב שבו ההורה מגיע מוכן לסיטואציה. העניין הוא הליווי, התמיכה וההכנה מראש מה צריך לעשות בכל מצב שמתעורר".
יש מקרים שבהם הייעוץ לא מצליח?
"יש. יכול להיות שלאורך התהליך מגלים בעיה פיזיולוגית, ועד שלא מטפלים בה לא עוברים לטפל בפן ההתנהגותי. אם אין בעיה פיזיולוגית, המקרים שבהם זה לא הולך נובעים בעיקר מקשיים של ההורים. זה לא בגלל התינוק. זה בגלל קושי של ההורים בהתמדה, בעקביות, בשיתוף פעולה ובתקשורת עם היועצת".
כמה מקרים כאלה היו לך?
"מתוך יותר ממאה תהליכים, היו לי אולי שני מקרים שבהם ההורים פרשו כי זה היה גדול עליהם".
לשלם מעל אלף שקל לייעוץ שינה זה לא זול, אבל מי שזה עזר לו יגיד שהוא היה מוכן לתת כל הון שבעולם. לין אידלסון מתל אביב הצליחה לפתור את בעיית השינה של בנה בעזרת יוליה טמיר ובעלות של 350 שקל בלבד. "כשגור היה בערך בן עשרה חודשים החלטנו לפנות לייעוץ", היא מספרת. "הוא היה מתעורר כל שעתיים לינוק, וגם אחרי זה עוד היה צריך להרדים אותו - סיבובים בחדר על הידיים, הקפצות על הכדור, סאגה שיכלה להימשך שעה. זה היה פשוט סיוט".
איך הגעת ליוליה טמיר?
"במקרה. חברה המליצה על יועצת אחרת, וחיפשתי אותה באינטרנט, ונפלתי במקרה על האתר של יוליה טמיר. האתר נראה לנו, אז אמרנו שננסה אותה. בדיעבד, המחיר שלה מאוד זול, אז הרגשנו שהרווחנו כפליים".
באיזו שיטה היא השתמשה?
"היא אמרה שזאת לא שיטה, שזה מדעי. במאמאזון (קבוצת אמהות בפייסבוק - ד"ק) הן קוראות לזה 'שיטת שתי הדקות'. זה התאים לנו כמו כפפה ליד. אני חושבת שעוד לפני ההורים, צריך לברר אם זה מתאים לילד. ולילד שלנו זה התאים בול, כי יש לי ילד שלא משנה כמה אני אניק אותו וארים אותו ואלטף אותו, הוא תמיד ירצה עוד. ניסיתי איתו את שיטת 'הרם-הורד' ונשברתי, כי זה לא עבד, וסתם בלבלתי אותו. שיטת שתי הדקות עבדה איתו נהדר, ונורא מפריע לי שבפורומים מציגים אותה כשיטת ה'לתת לבכות'. בהתחלה זה רובוטי וסוג של מלחמת התשה, אבל מהר מאוד התינוק מגיע למצב שבו הוא מסוגל לשכב עם עצמו ער במיטה, לקשקש, למלמל, ולהרגיש מספיק נוח ובטוח, ושכיף לו, ולא לפחד מזה שהוא לבד בחדר".
איך הוא ישן היום?
"היום הוא בן שנה וחמישה חודשים, ואלא אם כן משהו מפריע לו, הוא ישן לילה שלם".
מעבר לאחוזי הצלחה ולרזומה המרשים, אחד היתרונות של יוליה טמיר - פסיכולוגית ויועצת שינה - הוא המחיר הנמוך. בניגוד לאחרות, שדורשות בין אלף לאלפיים שקל לייעוץ, אצל טמיר השבת השינה למשפחה עולה בסך הכל 350 שקל.
"אני לא משתמשת בשיטה מסוימת", מסבירה טמיר. "כשאנחנו מדברים על בעיות שינה של תינוקות, אנחנו מדברים על תופעה ידועה ורווחת שנחקרה היטב. יש משהו כמו ארבע-חמש דרכים לפתור בעיית שינה התנהגותית של תינוק. כל מי שאומרת 'המצאתי שיטה' זה קשקוש. אף אחד לא המציא. גם אני לא המצאתי. יש כמה דרכים ואני מציעה את כולן, בהתאם למה שההורים מבקשים. אני מציעה קשת של אפשרויות לפתור את הבעיה. אנחנו דנים בכל האפשרויות ומדברים על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, ואנחנו מנסים לפתור את הבעיה בדרך שההורים הכי מתחברים אליה. אבל כמובן שברגע שקובעים קו מסוים חשוב להתמיד בו ולהיות עקבי".
יש שיטה שמועדפת עלייך?
"לא. כל הורה ומה שמתאים לו. כשיש זוג הורים שכל אחד דוגל במשהו אחר זו בעיה מאוד קשה. למשל, האבא רוצה שיטת זבנג וגמרנו והאמא רוצה משהו עדין ומדורג יותר, ואז אני מוצאת את עצמי גולשת לטיפול זוגי".
יש לך מוניטין של מי שנוקטת גישות אגרסיביות ומהירות.
"אני לא יודעת מאיפה זה בא. זה ממש לא נכון. אני עושה מה שמתאים להורים. יש הורים שרוצים תהליך קצר ומהיר, ויש הורים שמעדיפים תהליך איטי והדרגתי. יש גם הורים שאני מציעה להם לישון עם הילד שלהם. את יודעת כמה היפים כאלה מגיעים אלי?".
את משתמשת בשיטת חמש הדקות?
"חמש דקות זה המון. אבל אני בהחלט משתמשת בשיטה של להיכנס ולצאת מהחדר - נוכחות מקוטעת על פני רצף הזמן. אני לא אומרת להיעדר חמש דקות, כי זה המון זמן, אבל כן לפרקי זמן קצרים יותר. נניח שתי דקות. מה שעקרוני זה לא פרק הזמן אלא הרעיון של לצאת מהחדר ולהיכנס בחזרה. שהילד ילמד שלא קורה שום אסון כשההורה יוצא והוא נשאר לבד. אגב, זה מה שרוב האנשים עושים. זה הכי פופולרי והכי אפקטיבי. זה עובד בזמן הכי קצר ועם מינימום סבל. לילד זה לא קשה. להורים זה קשה. כשאמא שומעת את הילד שלה בוכה זה פוגע בה לעומק. זה פוגע בדימוי העצמי שלה כאמא, זה גורם לה לחוסר אונים ומעורר אצלה צורך לשלוט במצב, להתערב, לעזור".
הייעוץ שלך מאוד זול יחסית למה שמקובל בשוק.
"אני לוקחת 350 שקל לפגישת ייעוץ וליווי עד הפתרון של הבעיה. זה לוקח כמה שבועות בדרך כלל, אבל אני לא מגבילה את זה. אני לא מבינה איך אפשר לקחת יותר מ-350 שקל לשעה. אצלי המחיר הוא רק לשעה, רק לפגישה. למיילים אני עונה בחינם. אני מלווה את ההורים עם כל הלב. לפני שפתחתי את הקליניקה הפרטית שלי עבדתי בתל השומר, ושם זה היה עוד יותר זול כי זה היה מסובסד.
"אני לא גובה מחיר בשמים כי חשוב לי לעזור לכולם. אלי מגיעים מבני ברק, מגיעות אמהות חד הוריות מכרמיאל. ליועצות היקרות אין כל כך הרבה מטופלים בחודש כמוני. אני מבינה שלגנית פרג יש המון הוצאות תפעול, יש לה צבא שעובד בשבילה. זו חברה בע"מ, זה מערך שלם. לי אין יחסי ציבור, אין לי אפילו מודעה בגוגל. אני חיה בצניעות בדירת שלושה חדרים, אין לי וילה. אני לא מאמינה בקטע הזה של לגבות הרבה. ואני לא נותנת מעט, אני נותנת את הנשמה, והבעיה נפתרת במאה אחוז בדרך כלל. ואגב, יש ייעוץ שינה עוד יותר זול משלי. אייל בן-מאיר, שמחליף אותי בתל השומר, הוא עוד יותר זול. יש גם הרבה רופאים המתמחים בהפרעות שינה של ילדים שנותנים ייעוץ שינה מצוין, והם לוקחים תעריפים של רופאים".
בכמה מקרים טיפלת?
"2,200 בערך . התחלתי בתל השומר כשהבן שלי נולד, לפני כמעט שש שנים".
"היום יש יותר בעיות שינה כי למרבית ההורים יש אפס סבלנות לחשוף את הילד לתסכול", אומרת דורית קרייזר, יועצת שינה, מיילדת מוסמכת ומרצה באוניברסיטת תל אביב. "בעבר לא היו יועצות שינה, והורים רבים היו פונים למעבדת שינה ללא כל סיבה אמיתית. היום ברור שרוב בעיות השינה הן בעיות התנהגותיות שנפתרות באופן מיידי עם שינוי בהתנהלות ההורים".
קרייזר , המייעצת בין היתר באמצעות סקייפ גם להורים מיואשים בחו"ל, פיתחה שיטה ללימוד תינוקות לישון לילה שלם ברציפות במקביל ללימודי תואר שני ופסיכותרפיה, ותוך שהיא משתדלת להרדים שלושה ילדים פרטיים משלה.
"את שיר, היום בת 24, הרדמתי על הידיים עד גיל שנתיים, תוך כדי שאני מפזמת את השיר 'לכובע שלי שלוש פינות'. אם הייתי טועה במקרה, היא הייתה מרימה את הראש והייתי צריכה לחזור על השיר, והפעם בדייקנות. את איתי, 22, הרדמתי בעגלה, כשאני מטיילת איתו על שביל חצץ. זו הסיבה שלקח לי אחרי שיר ואיתי עשר שנים עד שילדתי את רונה. הלילות פשוט שברו אותי. שום דבר לא היה לי קשה בגידול הילדים - רק בעיות השינה. היום, כשאני רואה הורים לתינוקות בני שלושה חודשים שישנים 12-10 שעות ברציפות, אני שמחה אבל נזכרת בכאב שלי לא היה עם מי להתייעץ ולקבל הדרכה מקצועית".
מה בעצם כולל הייעוץ?
"ההדרכה ההורית בתחום השינה צריכה להיות תואמת את גיל התינוק או הילד, את מכלול הצרכים הפיזיים והרגשיים וגם את מה שעברו ההורים בילדותם. יש הבדל גדול בין אמא שעברה לינה בקיבוץ לאמא שגדלה בבית וישנה עם הוריה. בדיוק משום כך השיטה עובדת מאוד מהר: כי נלקחים בחשבון צורכי התינוק, התנאים הסביבתיים שבהם הוא גדל, אופי ההורים והנפשות הנוספות במשפחה. חסך בשינה הוא שיטת העינויים הכי קשה שיש - מדובר בצורך בסיסי של ההורים כמו של התינוק. יש הורים לתינוקות בגיל שנה-שנתיים שמספרים שאחרי הלילה הראשון שהילדים ישנו באופן רצוף הם קמו ומחאו כפיים".
גם יעל סול, יועצת שינה מנס ציונה, וממפעילות קבוצת "זמן לישון" בפייסבוק, מאמינה שאין שיטה אחת שמתאימה לכולם. "לרוב הילדים יש בעיות שינה", היא אומרת, והיא תנסה לפתור אותן תמורת 1,300 שקל .
מעיסוק בהתפתחות תינוקות עברה סול להתמקצע בייעוץ שינה בעקבות בעיות של הילד הפרטי שלה. "למדתי בשיטת 'לילה טוב' של גנית פרג, אבל אני לא עובדת בשיטה. כמו שאני רואה את זה, השיטה לא מתאימה לכולם. אני מתאימה את הייעוץ שלי לאופי של ההורים ושל התינוק. הוא מבוסס על שיטת 'לילה טוב' אבל יש גם הרבה דברים שונים".
למה חרגת מהשיטה?
"יש לי שני ילדים. עם הבת שלי השיטה הצליחה נהדר ועם הבן לא. נהייתה רגרסיה מאוד קשה, וזה היה מאוד לא פשוט. אני בסיום הלימודים שלי להכשרת הורים ב'לייף סנטר' - המרכז להורות מקושרת - ואני משלבת בין שתי השיטות, שהן שונות בתכלית. אני משלבת הרבה אלמנטים מהגישה של'לייף סנטר'. זה מה שעשיתי עם הבן שלי וככה זה הצליח. ועוד לא הכרתי אף לקוח שהיה לו מקרה עד כדי כך חמור כמו הבן שלי".
מה הייתה הבעיה?
"הוא היה כבר בן שנתיים ולא רצה ללכת לישון והיה נכנס להיסטריה בכל פעם שהיינו משכיבים אותו. מגיל אפס היינו מקפצים על הכדור יומם וליל, וזה הגיע למצב שכל כך לא היה לי כוח להתמודד, שהרגלנו אותו לדממה מוחלטת. הייתי צריכה לגרוב גרביים גם בקיץ, כי הרעש של כפות הרגליים על הרצפה היה מעיר אותו. לא הורדנו מים בשירותים כשהוא ישן, לא היינו שוטפים כלים. היינו יושבים במחשב ורואים טלוויזיה רק עם אוזניות. זה היה סיוט. בזמנו עוד לא הייתי יועצת שינה. בכלל לא ידעתי שיש דבר כזה. ובדיעבד חבל מאוד, כי הייתי נותנת כל סכום כדי שזה יסתדר".
גוף נוסף שמסמיך יועצות שינה הוא "בייבי לינק", חברה הנותנת מענה לצרכים המתעוררים במהלך ההריון, הלידה ולאחר הלידה. שירה קראוטהמר, שמנהלת את תחום השינה ב"בייבי לינק" ולמדה ייעוץ שינה באנגליה ובארצות הברית, גובה על השירות 1,450 שקל . היועצות הבכירות ב"בייבי לינק" דורשות 1,050 שקל (יועצת בכירה היא מישהי שליוותה לפחות 30 משפחות), המתחילות מסתפקות ב-790 שקל .
"הכשרנו הרבה יועצות", מסבירה קראוטהמר. "אנחנו במחזור השמיני או התשיעי שלנו. אנחנו פותחות קורס בבית ספר לאחיות באיכילוב באישור משרד הבריאות, ואנחנו הגוף היחידי שקיבל אישור כזה".
"בייבי לינק" היא לא שיטה אלא גישה, מבהירה קראוטהמר. "אנחנו מתאימים את התהליך לכל משפחה ומשפחה, מתוך אמונה שלכל ילד ולכל משפחה יש את הייחודיות שלהם. עשיתי את התהליך עם המון משפחות, ואין תהליך שדומה לקודמו. ואני עובדת בתחום הזה כבר שש שנים".
מה אחוזי ההצלחה שלך?
"אם המשפחה עקבית ומתמידה, התהליך יצליח. ייקח קצת יותר זמן, ייקח קצת פחות זמן, אבל יצליח. רוב המשפחות יגיעו לסיום התהליך תוך שמונה שבועות".
מתי נכון להגיע לייעוץ?
"כשאת מרגישה שאת חייבת את זה. כשאת מרגישה שאת לא עוברת עוד יום בלי זה. כי צריך להיות עקביים, והעקביות מגיעה מהצורך. צריך הרבה מוטיבציה. זה תהליך לא קל, חד משמעית. ואין פתרונות קסם לצערנו".
אי אפשר לחכות שזה יעבור מעצמו?
"ב-50 אחוז מהמקרים זה יעבור מעצמו, אבל לא ברור באיזה גיל. זה יכול להיות אחרי שנה או אחרי ארבע שנים".
כשמלמדים תינוק לישון לילה שלם, זה בשבילו או בשביל ההורים?
"גם וגם. גם הילד צריך את זה. במקרים קיצוניים זה ממש מורגש. הוא לא מתפתח, לא עולה במשקל. בלי שינה תינוק לא יכול לתפקד".
מה דעתך על השיטות שבהן נותנים לילד קצת לבכות?
"אני לא אגיד לך שזה מזיק, כי רבים וטובים יגידו שזה לא מזיק. אני לא חושבת שאפשר באמת לבדוק אם זה גורם נזק או לא. יש משפחות שזה מתאים להן. אני, כאמא וכיועצת שינה, לא הייתי ממליצה על זה. יש הרבה שיטות. מה שחשוב זה לבדוק מאיפה הביאו את השיטה, איפה היא נחקרה. זה צריך להיות מבוסס על מחקרים אקדמיים. אצלנו הכל מבוסס על מחקרים שנעשו בארץ ובעולם".
השאלה אם הגישה שדוגלת בלתת לילד לבכות מזיקה או לא נותרת פתוחה, אבל מה שבטוח זה שכשיש שני ילדים, לפעמים אין ברירה אלא לעשות את זה.
"כשהבן הגדול שלי היה קטן עשינו איתו את שיטת 'הרם-הורד' לבד, בלי ייעוץ, וזה עבד מצוין", מספרת אביטל לור מקריית טבעון. "אבל כשנכנסתי להריון שוב, הילד הגדול התחיל לקום כל לילה ולבוא אלינו למיטה. הייתי בחודש התשיעי וכבר לא יכולתי, ופנינו לייעוץ. בעקבות הייעוץ בלילה הראשון סגרנו את הדלת, ועד הלילה השלישי הוא כבר לא קם. גם על הילד השני יישמתי את השיטה שלמדתי מהיועצת, לבד. איתו כבר לא יכולתי להשתמש בשיטה כמו 'הרם-הורד', כי היא דורשת זמן וסבלנות וכוח. כבר אי אפשר להתמסר לילה שלם ל'הרם-הורד' כשיש שני ילדים. כשאין זמן נוקטים שיטות יותר קיצוניות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם