לגדל את משה רבנו הבא: האם אפשר לפתח תכונות מנהיגות בילדים?
האם מנהיגות היא תכונה מולדת או שניתן לפתח אותה אצל ילדים? על פי המומחים אפשר בהחלט לטפח בילד תכונות של מנהיגות, ובלבד ששמים דגש על התכונה החשובה ביותר (ולא, זו לא בהכרח הכריזמה)
פסח, חג יציאת מצרים, הוא זמן טוב לבדוק: מה הן התכונות אשר הופכות אדם למנהיג? האם אפשר לזהותן בתקופות חייו הראשונות ולטפחן?
את פוטנציאל המנהיגות, אומרים מומחים רבים, אפשר לזהות כבר בקרב ילדי הגן, לרוב בילד או בילדה הממגנטים אליהם את סביבתם, כולל את המחנכים. "זה הילד שיוזם ונותן דוגמה אישית בגן ובבית הספר," אומרת ד"ר אריקה לנדאו, מייסדת ומנהלת המכון לקידום נוער ליצירתיות ולמצוינות, "הוא יסחוף אחריו ילדים אחרים, ועל ידי כך הוא יאפשר גם להם להיהפך למנהיגים."
לדבריה, אין הכוונה לילד העושה זאת בכוחנות, באלימות ותוך רמיסת האחר, אלא לילד המסוגל להתחבר רגשית וחברתית לילדים האחרים. הן בגן והן בבית הספר (היסודי והתיכון), אלה יהיו הילדים שנעים לשהות במחיצתם ולשתף עמם פעולה מתוך רצון חופשי ולא מתוך דיכוי.
"אומנם כריזמה בקרב ילדים ובני נוער היא תכונה חשובה," מדגישה ד"ר לנדאו, "אך היא בלבד לא תספיק להם כדי להיות מנהיגים. יצטרכו להתווסף אליה תכונות חשובות יותר, כמו אמפתיה לזולת, שאותה בהחלט אפשר לטפח."
מיכל דליות, אשת חינוך ויועצת משפחתית בכירה, מנחת תוכנית הטלוויזיה "סופר נני," טוענת כי מנהיגים נולדים כאלה. "מנהיגות זו תכונה מולדת, שמעורבים בה כריזמה עם אומץ, וכבוד עצמי עם כבוד לזולת. ילד סוחף הוא ילד מנהיג - הוא יכול להיות גם מנהיג שלילי בשל אותה כריזמה, ולכן צריך לחנך ולכוון אותו לעשייה ‘למען‘ ולא ‘נגד.‘ מנהיג חיובי יהיה זה שמונע על ידי ערכי יסוד אוניברסליים, כעין עשרת הדיברות, ושניחן בדחף אדיר לשינוי חברתי ולא לתשואה אישית."
במאמר שפרסמו בנושא חוקרי בית הספר לחינוך בבית ברל (ד"ר אפרת בנג‘ו, ברלנטי אלחאג,‘ דגנית קוקווקא וניר שני) נטען כי קיים קשר הדוק בין רמת ההתפתחות המוסרית של האדם ובין איכות מנהיגותו, ועל כן יש לאתר כבר מגיל מוקדם ילדים בעלי פוטנציאל מנהיגותי, ולדרבן אותם למימוש היכולות הללו באמצעות שילובם בתוכניות לימוד מיוחדות.
"משום שמנהיג נולד כזה", אומרת דליות, "החברה שבה הוא חי - הורים, מחנכים, סביבה - היא שתקבע אם הוא ייקח את תכונותיו למקום חיובי או למקום שלילי. כשם שאפשר לטפח מנהיג לעשייה חיובית, כך גם ניתן לטפחו לעשייה שלילית."
החינוך ההורי הוא, כמובן, מרכיב חיוני בהפיכת ילד למנהיג חיובי. בספרה "במה להצלחה" (הוצאת קווים) כותבת בתיה מנדל, מנהלת בית הספר - stage" הבמה למשחק ולמנהיגות," כי הדרך לגדל ילד אוטונומי, מנהיג ויזם לעתיד, היא קודם כל הענקת חום ואהבה.
"ילדים רבים שלא זכו לקבל השכלה פורמלית, ולא גדלו בבית המטפח כישורי אינטליגנציה, הצליחו בזכות העובדה שגדלו בבית שבו ההורים העניקו להם חום ואהבה במידה הראויה, סיפקו את צורכיהם הרגשיים ותרמו לתחושת מסוגלות ואמונה ביכולותיהם."
ילד הגדל להיות אדם אוטונומי, היא מוסיפה, "מאמין שהעולם ייענה לכל צרכיו, ויאפשר לו להשיג כל מטרה שיגדיר לעצמו. הוא ידע לפתור קונפליקט וסכסוך בדרך פרודוקטיבית, תוך ניהול נכון של רגשות שליליים וחיוביים."
להתנהגות ההורים, מדגישה גם ד"ר לנדאו, נודעת חשיבות רבה. "ההורים הם האדריכלים של הילדים שלהם," היא אומרת, "הצעד הראשון שעליהם לעשות כדי לטפח תכונת מנהיגות אצל ילדם הוא ללמד אותו להיות אכפתי כלפי הזולת. הם יעשו זאת בכך שיכבדו קודם כל אותו ואת דבריו. אם הילד למשל מספר להורה משהו, ההורה צריך לאפשר לו לספר זאת בלי לתקן את דבריו, בלי לקטוע אותם. הורה רגיש לילדו יהיה זה שיאזין לו, שיהיה פתוח כלפיו, שלא יפעל רק על פי השכל, ובעיקר שיתן לו את האפשרות להגשים את מה שהוא יכול להיות, ולא רק את מה שהוא צריך להיות."
נהוג להתייחס למנהיגות כאל מושג חמקמק, המשלב כנראה תכונה מולדת עם תכונה נרכשת. על פי המומחים, להורים יש היכולת לטפח את התכונה הזאת עוד בטרם יעשה הילד את צעדיו הראשונים בממסד החינוכי, שבו כמעט מלכתחילה מתויגים הילדים בעיני חבריהם ובידי הצוות במגוון תארים כמו "מנהיגים," "מובלים," "כריזמתיים," "חנונים," "חברותיים" ו"לא חברותיים" ובעוד מיני תיוגים שעלולים להחטיא
"שימו לב אם הילד או הילדה אמיצים," מציינת דליות. "אם חבריהם אוהבים אותם ושמחים להיענות לבקשותיהם. בדקו אם הילד או הילדה אוהבים אנשים וגם את עצמם, אם הם אוהבים להתקדם ולהגיע להישגים. אם גיליתם תכונות אלה בקרב ילדיכם, חנכו אותם לאור האמיתות והחיים שלכם."
לדברי ד"ר אריקה לנדאו, בכל בית חייבת להתקיים חוקיות המושתתת על כבוד, נתינה והערכה. וכשהילד רואה זאת אצל הוריו, נסללת בפניו הדרך לממש בעצמו תכונות אלה בקרב חבריו. "אני תמיד אומרת להורים שמקווים שהילד יהיה סוג של מנהיג, שעליו קודם כל להיות אדם יצירתי, ומה שמהווה את היצירתיות של האדם הוא שילוב של שכל, רגש ואינטראקציה חברתית. קיומה של רק אחת מן התכונות הללו לא יהפוך אותו למנהיג חיובי, לעולם הוא יהיה זקוק לשילוב של שלושתן."
מדברי המומחים עולה כי ככל שהילד ייחשף בתא המשפחתי להומור, ללקיחת אחריות, לשיתוף פעולה, להתמודדות עם קונפליקט, לפשרות, למיומנויות חברתיות, לעצמאות וליוזמה - כן יתחזקו ביטחונו העצמי, דימויו העצמי וכישורי מנהיגותו, גם אם נתוני הפתיחה שלו בכל הנוגע למשל לגזע, דת, מין ומעמד סוציואקונומי, יהיו נמוכים (עיינו ערך ברק אובמה.(
אגב אובמה, אחד השמות הנרדפים למנהיגות בעידן המודרני הוא מרטין לותר קינג, שנולד בשנת 1929 בדרום הגזעני של ארצות-הברית, לתוך עולם מפלה, שבו הוא נדון להיות מושפל ומנודה בשל צבע עורו. בספר לילדים ונוער "מרטין: סיפור חייו של מרטין לותר קינג" (עם עובד, ,(2010 פורשת תמר ורטה-זהבי את הביוגרפיה של קינג הכריזמתי, שגדל במשפחה שבה טופחו עצמאותו ורגישותו לעוולות שאליהן נחשף מדי יום ביומו.
קינג הצליח לפרוץ את הגטו הנפשי שנכפה עליו על ידי הלבנים, וסחף אחריו המוני בני אדם במאבק לא אלים למען שוויון זכויות. הספר היפה, המגולל את הבשלת מנהיגותו של קינג, ממחיש פן חשוב במנהיגות אמיתית: לותר קינג ומשה רבנו היו מנהיגים אנושיים, והתמיכה בהם נבעה מכך שהם נתפסו בעיני אוהדיהם כ"אחד משלהם." הם לא חשו מורמים מבני עמם וניחנו בצניעות, ואפשר לכנות את מנהיגותם "מנהיגות טבעית."
במאמר "עשר דרכים לגדל מנהיג מוצלח" של הפסיכולוגית והסופרת ד"ר סאלי סאקס (2007 ,"modern mom") היא מציינת כי הורים שאינם מתנהגים בהגינות ובשוויון במסגרת המשפחתית, או כאלה שנעדרים, רגשית או פיזית, ממנה, אינם משמשים לילדיהם מודל חיובי להתמודדות עם האתגרים העתידיים בחייהם.
כדי לגדל ילד מנהיג, טוענת סאקס, על ההורה להוביל את ילדו על ידי מתן דוגמה אישית. "וזכור," היא כותבת, "שאתה לא תהיה תמיד הדוגמה הכי טובה, כי אתה אדם, וככזה דע לקחת אחריות על טעויותיך."
1. לעודד את הילד לזהות מטרות ולעזור לו להשיג אותן.
2. לתת קרדיט לילד על הידע שלו, על מעשה מוצלח שעשה. "בקשו ממנו ללמד אתכם משהו שהוא יודע ואתם לא, כמו לשחק במשחק מסוים.
3. להעלות נושאים לדיון ולאפשר לילד להביע דעה, גם אם היא שונה משלכם.
4. לתת לילד מטלות שונות, כדי שיוכל להרגיש טוב לגבי ההישגים שלו, ולשבח את מאמציו.
5. לתת לו להחליט - "למשל לגבי בילוי בסוף שבוע או מקום שבו הוא היה רוצה לבלות חופשה משפחתית
6. לאפשר לילד לקחת אחריות על מצבים שונים, למשל, אם הילד משועמם, ללמד אותו ליצור עניין לעצמו ולהימנע מחוסר אונים.
7. ללמד את הילד חשיבה חיובית, כדי שהוא יווכח ביתרונותיה.
8. להציג בפניו תכונות כגון תשוקה ואומץ.
9. ללמד את הילד שהביטוי העצמי שלו אינו צריך לבוא על חשבון פגיעה בביטוי עצמי של הזולת. כדי ליישם את כל ההמלצות הללו באופן מיטבי, מדגישה סאקס, "נדרשת מההורה מודעות תמידית למעשיו ומילותיו. רק בעזרתה הוא יוכל לגדל ילד שיצמח להיות מנהיג משפיע ואמפתי בכל תחומי החיים."
"אנחנו מתייחסים למנהיגות כאל ריבוי מנהיגויות בתחומים שונים. אין פס ייצור למנהיגות," אומרת נורית מאייר, אחת ממייסדות "חברותא - בית ספר למנהיגות" (יחד עם דרור אלוני, רענן אביטל ורות קנולר), בית ספר פרטי שנוסד בשנת 2009 ולומדים בו תלמידים מכיתה ט‘ עד י"א, ובשנה הבאה צפויות להיפתח בו גם כיתות לתלמידי ז-‘ח.‘
בית הספר נפתח אחרי שמייסדיו בחנו מודלים לחינוך, בעיקר בארצות הברית. "המילה ‘מנהיגות‘ בשם בית הספר מתייחסת ללקיחת אחריות של הפרט על עצמו ועל החברה שבה הוא חי," מסבירה מאייר, "והלימודים כאן קושרים בין ערכי תרבות ובין ערכים שמנהיגים ניחנים בהם. מנהיגות היא תוצאה של חינוך, ומנהיג צריך להיות מסוגל לעשות שינוי בחברה שבה הוא חי. לכן ב‘חברותא‘ האינדיבידואל והמעורבות החברתית הולכים יד ביד."
מאייר מוסיפה כי כדי להיות תלמיד ואחר כך אדם בוגר שמסוגל להוביל אחריו אנשים, "עליו ראשית ללמוד להכיר את עצמו ואת יכולותיו, להיות סקרן ולהפיק את המקסימום מעצמו."
"כבר שנים ששאלת תכונת המנהיגות מעסיקה אותי," אומר רם כהן, מנהל בית ספר עירוני א‘ לאמנויות בתל אביב. "האם היא מולדת או שאולי נרכשת? אם היא מולדת, הרי שעדיין לא נמצא הגן האחראי לתכונה זו. ואם היא נרכשת, האם ניתן לאתר את גורמי ההפעלה שלה? האם יש בנסיבות חיים כדי לפתח אותה? אני לא משוכנע שיש היום מידע מדעי אמין היכול לשפוך מעט אור על השאלות האלה."
ומי כמוהו יודע. בראיון בתוכנית "חוצה ישראל" בטלוויזיה החינוכית סיפר כהן (שכונה על ידי המראיין, קובי מידן, "סוג של מטאור"( על ילדותו הקשה בשכונת התקווה, בצל אלימות האב ומחסור כלכלי, ועזיבת הבית לפנימייה בגיל שתים עשרה.
לו היו אומרים אז לנער הצעיר, שהגן על אמו בגופו מפני פרצי האלימות הקשים של אביו, כי יבוא יום והוא יהיה איש חינוך מצליח ומעורר השראה, ודאי היה מתייחס לדברים בביטול.
לכאורה, לא היה דבר בנתוני הפתיחה הביוגרפיים של כהן כדי לרמז על המשך דרכו המוצלחת בחיים - ומצד אחר, ייתכן שדווקא נתונים אלה הם שהובילו אותו אל תחום החינוך. כך או אחרת, כבר בגיל 28 ניהל רם כהן את בית הספר שבו למד בשכונת התקווה, בלי שהיה מורה אפילו יום אחד, והיה בכך למנהל בית ספר הצעיר ביותר בארץ.
"המהלך המרכזי שהובלתי באותה תקופה," הוא מדגיש, "הוא לתת לאנשי השכונה את האמונה שהם יכולים להצליח." כהן עסק לא פעם בסוגיית בתי הספר המכוונים ליצירת מנהיגים, "בעבר אף הרהרתי בהקמת בית ספר שאליו יתקבלו ילדים שמפגינים תכונות של מנהיג, מקום שבו יקבלו ‘ארגז כלים‘ כדי שיוכלו לפעול בעתיד כמנהיגים ראויים. ארגז הכלים הזה יכיל תכונות שמנהיגינו הנוכחיים, רובם ככולם, חסרים אותן, כמו התנהגות מוסרית, רגישות לצרכיו של הפרט, חשיבה הומאנית, תעוזה, אומץ לב, מקוריות, יוזמה, צניעות, יכולת לנהל דיון, חשיבה דמוקרטית ועוד. אבל אחרי שירדתי לעומקו של הרעיון, הגעתי למסקנה שבלתי אפשרי לאפיין ולקבץ יחד בני נוער שיזוהו כמנהיגים פוטנציאליים לעתיד. מנהיגות זקוקה לפעמים למעט מזל, קצת קשרים וחלון הזדמנויות נדיר כדי לבוא לידי ביטוי."
דבר אחד ברור, בין שהם מקובצים יחדיו בגנים או בבתי ספר פרטיים המובילים אג‘נדה של מנהיגות ובין שהם שוהים במוסדות חינוך קונבנציונליים, לא יוכלו מנהיגינו לעתיד (בכל תחומי החיים) להיות כאלה, אם לא תהיה בהם חמלה אנושית. בלעדיה לא ילכו אחריהם אנשים במדבר, אפילו לא ארבעה ימים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם