מדריך לגמילה מחיתולים: איך מתחילים?
עונת האביב היא זמן טוב להתחיל בגמילה מחיתולים, אך חשוב לוודא שהילד מוכן לתהליך. נעמה סבג שמש עם כל הדברים שצריך לדעת לפני שנפרדים מהחיתול לתמיד
למרות זאת, שיקולים חיצוניים מעין אלה אינם צריכים להוות גורם המשפיע על ההחלטה להתחיל בתהליך הגמילה. לפני שמתחילים חשוב להבחין בשיתוף פעולה מצד הילד ובסימנים שיעיד על מוכנותו הריגשית והפיזית.
בתהליך הגמילה מתחילים רק אחרי שמבחינים שהילד שולט בצרכיו. כך יודעים שמבחינה פיזיולוגית הוא מוכן ומסוגל. חשוב גם לוודא שהילד בשל להתחיל ומוכן להיפרד מהחיתול. אם וכאשר נראה התנגדות ונחישות מצד הפעוט שלא לעשות את צרכיו ללא החיתול, נדע שאין זה הזמן להתחיל.
חשוב לזכור שרק הילד הוא
לפני שמתחילים, חשוב לדעת שתהליך הגמילה יכול להיות קצר וממוקד ויכול להיות ארוך ומייגע.
כדי להתחיל תהליך גמילה מוצלח הקפידו על המהלכים הבאים:
1. שיתוף כל הגורמים הסובבים את הילד, כל המטפלים הבאים איתו במגע. כאשר נעבוד יחד בשיתוף פעולה ובעקביות, נשדר לילד בטחון ויהיה לו קל יותר להבין מה מצופה ממנו.
2. כמו כל שינוי אחר בחיי הילד, גם גמילה מחיתולים צריכה להעשות ברגישות תוך דגש על התקדמות על פי צרכי הילד ומידת מסוגלותו. לא נדרוש מהילד משהו שאינו מוכן אליו עדיין ונתאים את הקצב ליכולותיו.
3. התעלמות מוחלטת מהערות הסביבה: גיל הילד, הבנתו ופיקחותו אינם המדדים העיקריים לגמילת ילד מחיתול. המלצות הסביבה והחברה או הערות שנשלחות כלפי ההורים, גורמות בדרך כלל ללחץ הגורם לתהליך להתחיל מוקדם מדי. כהורים, נצטרך להיות אסרטיביים מספיק ולסנן את הערות הדודה או הסבתא על כך שאנחנו כבר בגיל שנה היינו גמולים...
4. וקצת אינטליגנציה רגשית: כדאי להכין את הילד דרך קריאה בספרים, קלטות ובעיקר שיחות, זאת כדי לבדוק את מוכנות הילד (ספר מומלץ לילדים המתקשים להפרד מהקקי: "כולם עושים קקי" של טאור גומי). כהורים, נדע אם הילד בשל לשינוי מהותי, או שיבחר להשתמש בניסיון זה ככלי, לשלוט בנו ההורים.
5. לעתים, חבר טוב שנגמל במקביל יכול להוות זרז. בגיל זה הם נהנים להיכנס יחד לשירותים ולארח חברה זה לזה. השתמשו בכלי זה כעזר בגמילה.
6. הלבישו את הילד בגדים נוחים וקלים להורדה, כדי שהסרבול לא יהווה קושי ויביא לחוויה של כישלון. כאשר ילד מסוגל לעשות את הפעולה בעצמו, זה מאפשר לו להיות עצמאי וחופשי, מה שיתרום להצלחת התהליך.
1. המנעו מללחוץ על הילד או לכעוס עליו כאשר מפספס.
2. הקפידו לשקף לו כל חוויה במילים. כך ידע לתת לזה שם בהמשך. קל יותר להתמודד עם חוויה שיש לה שם המוכר לכולם. למשל: "ממש נבהלת שפתאום יצא לך הפיפי באמצע הסלון, נכון?", או "זה באמת לא נעים להירטב ככה. בוא, נחליף יחד את הבגדים".
3. חשוב לשבח את ההצלחות הראשונות הן על ידי מילה טובה ולחזק אותן גם על ידי נתינת מתנה קטנה. אין בכך רע.
4. נקפיד להתאים את החלפת הטיטול בסיר או ישבנון, על פי רצון הילד. יש הורים המעדיפים לעבור מיד לישבנון ולדלג על חווית הסיר, וזה בסדר, כל עוד הילד משתף פעולה.
ישנם ילדים שיתקשו לשבת מיד על האסלה, הן מבחינת חוסר התאמה פיזיולוגית למושב האסלה, או בגלל חוסר היכולת לתחום את עשיית הצרכים למקום מוגדר בבית. קושי נוסף הוא הפרידה מהקקי בצורה ברורה כל כך. לכן, תזרמו עם הילד, לכו על פי דרכו כדי להקל עליו את התהליך (וגם עליכם... ).
5. את הישיבה בשירותים ניתן להנעים עם ציור על קירות באמצעות צבעי מים או בקישוט הישבנון במדבקות צבעוניות.
6. כדאי לרכוש יחד את התחתונים הראשונות כדי להעצים את החוויה ולהאדיר את הילד כבוגר וגדול. (במידה ולאחרונה נולד לילד אח קטן, לא הייתי מדגישה מאוד את הנושא, כי זוהי תקופה שבה הילד לעיתים מעדיף להיות תינוקי ולא בעל תואר "בוגר").
7. כאשר הילד מצליח לעשות את צרכיו בשירותים, כדאי לאפשר לו לצפות ביצירה, להיפרד ממנה ולפתוח את המים בעצמו, כחלק מבגרותו ועצמאותו.
8. התפקיד שלנו כהורים הוא להיות מעורבים ולכוון, אך הילד הוא זה ששולט בתהליך ומנווט אותנו למקום חפצו. הוא המחליט. נעזור לו להגיע ליעדו אך לא נחליט בשבילו איך, כמה ומתי.
9. מומלץ לא לעשות את הגמילה ביום ובלילה במקביל. ברגע בו הילד יתחיל לקום יבש משנת הלילה, נוכל להכין אותו לפרידה מהטיטול גם מהלך הלילה.
1. לא מומלץ להתחיל בתהליך גמילה לאחר מעבר דירה, כניסה למסגרת חדשה, כאשר אבא בדיוק יוצא למילואים או לאמא יש נסיעת עבודה של מספר ימים.
2. נמנע להתחיל בתהליך, אם אתם מצפים ללידת אח נוסף, או אם לאחרונה הצטרף אח חדש למשפחה. תהליך גמילה הוא חוויה משמעותית עבור הילד, ולא כדאי לערב עניינים רגשיים נוספים, היכולים להקשות.
1. התאפקות עד כדי הימנעות מעשיית צרכים: במצב כזה חשוב לבדוק אם הילד מוכן לגמילה. במידה וברור שכן, כדאי להגדיר זמנים מסוימים בהם עליו להפסיק מעיסוקיו ולהתפנות לעשיית צרכיו.
נוכל לעזור לו אם נלך יחד איתו לשירותים בשעות שהוא בדרך כלל עושה את צרכיו. נשב איתו במשך 20 דקות, נקרא סיפור, נשיר ונכייף יחד איתו כדי לעזור לו במשימתו. הערות או הפעלת לחץ רק יחמירו את המצב.
דרך נוספת היא להציע לילד לשים את החיתול אך ורק בזמן עשיית הצרכים. בהדרגה, נדאג לכך שיעשה זאת רק בחדר השירותים, וכשנראה שהוא מוכן, נעבור חזרה לעשיית הצרכים בשירותים. ההדרגה בתהליך כזה היא מהותית כדי לא להעמיס רגשית על הילד.
2. פיספוסים רבים: לכך עלינו להיות סבלניים ככל יכולתנו. רבים גורסים כי כדאי לנקות את ה"פיספוס" מבלי לומר לילד מילה על כך. איני דוגלת בגישה זו. יש לדבר עם הילד לשקף לו את המצב, לדבר על איך זה מרגיש ולגרום לו להיות חלק פעיל בהחלפת הבגדים.
במקביל, חשוב לבדוק ממה נובעים הפספוסים. האם זו דרך לקבלת תשומת לב אותה לא יוכל לקבל בדרך אחרת? האם הילד למד שכך הוא המנהל את הבית והעניינים בשליטתו? האם זוהי מניפולציה כדי שאמא תסיים שיחת טלפון או תפסיק להניק את אחי הקטן?
בהצלחה!
נעמה סבג שמש היא מנהלת רשת ומכללת עידן ההורות, יועצת שינה ומנחת הורים בגישת האינטליגנציה הרגשית, מאמנת אישית, יועצת, מגשרת ומרצה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם