שיעור בהצלת חיים: דפני אסף רוצה למנוע את הההתאבדות הבאה
לפני חמש שנים התאבדה דורון אסף בת ה-18 עקב מצוקות וקשיים שהתעוררו בשירותה בצבא. אמה דפני בחרה לא להצניע את סיבת המוות כדי לשבור את קשר השתיקה בסוגיה. כיום האם מעבירה הרצאות בנושא ומדגישה: "אעשה הכל כדי שעוד אנשים לא ישלמו את המחיר"
ביום חמישי הקרוב ב-20:00 תתקיים ברחבי תל אביב צעדה ייחודית שתתנהל בדממה בשעות החשכה ותסמל את האפלה שבה מצויים האנשים הסובלים ממצוקה או דיכאון, כמו גם את החשכה שאופפת את הנושא. עמותת "בשביל החיים", שתומכת במשפחות שיקיריהן התאבדו ופועלת למניעת התאבדויות, אחראית על המיזם.
"רגשות האשמה החזקים מקשים להגיד בריש גלי 'הבת שלי התאבדה' במקום 'הבת שלי מתה', גם אם זאת הסיבה האמיתית", מספרת דפני אסף, שבתה דורון התאבדה לפני כחמש שנים. "אני מכירה לא מעט אנשים שאומרים 'הילד שלי נהרג בתאונת דרכים או בתאונת אימונים', אף שידוע שזו התאבדות".
דורון התאבדה בגיל 18, בתחילת שירותה הצבאי. אמה מאמינה שדרך התמודדותה עם השכול מתאימה לה, אך עלולה לא להתאים להורים שכולים אחרים. "כל אחד מעבד את זה באופן אינדיווידואלי", היא מסבירה, "ואני לא אומרת את זה כביקורת. הרי בנוסף לשכול, קיים תיק נוסף שיש לעבד: מדובר בהתאבדות. זאת התמודדות מאוד קשה להורה".
דורון הייתה אהובה מאוד על חבריה לקיבוץ מעגן מיכאל, ומשפחתה עטפה אותה באהבה. "היא הייתה נערה נורמטיבית, רגישה ומוכשרת מאוד", מספרת אמה. "היא אהבה לכתוב, לקרוא ולטייל, אבל הייתה גם רגישה מדי וסגורה. יכול להיות שהייתה אובדנית ואנחנו לא ידענו לראות את זה".
בכיתה י', שנתיים לאחר שעברה בית ספר, דורון חוותה את המשבר הראשון שממנו לקח לה זמן רב להתאושש, אך בכיתה י"ב, כשהמתינה לגיוסה, הדברים השתפרו וקשריה עם חבריה מבית הספר הקודם התחזקו. "בתקופה שלפני הגיוס חווינו את דורון כבעלת כוחות מחודשים", נזכרת דפני. "היא נפגשה עם חברים, יצאה למסיבות והיה לה חבר. אבל כנראה משהו בחיים הפנימיים לא הסתדר והיה דיסוננס גדול בין מה שנראה לבין מה שהיא הרגישה בפנים.
"הגיוס לצבא היה משברי עבורה. היא התגייסה לחיל האיסוף הקרבי במודיעין, וזה לא היה כיוון שהתאים לה. היא פרשה משם ביוזמתה כבר בטירונות הקרבית, אף שהיא הצליחה בתפקידה ועמדה יפה במבחנים שעברה במסגרת ההכנה לתפקיד. היה לה קשה מאוד עם התפקיד, עם היציאות פעם בשבועיים הביתה ועם הקור הנורא של חודש ינואר ששרר בצאלים".
גם לאחר שפרשה, חוותה דורון מתח ומשבר גדול וחששה באשר לתפקידה ולשיבוצה מחדש. חודשיים לאחר גיוסה, ב-14 בינואר 2007, היא קפצה אל מותה ממגדלי עזריאלי. "דורון לא נתנה שום רמז", מספרת אמה. "אולי היא לא רצתה לפגוע בתדמית שלה כי היא רצתה להיות חיילת קרבית וראתה שזה לא מצליח. יכול להיות שהרגישה שהיא אכזבה את עצמה, ואולי גם את הסביבה".
במודעת האבל שנתלתה בקיבוץ בחרה משפחתה של דורון לפרסם את סיבת מותה: התאבדות. כבר במהלך השבעה החלו להגיע אל דפני נערים והורים שביקשו ממנה עזרה ואוזן קשבת. פתיחותה של דפני לנושא יצרה סביבה מכילה, ובהמשך החלו להגיע טלפונים גם מאנשים שאינה מכירה. "אני חושבת שאנשים הרגישו נוח לפנות אליי מפני שכתבנו את סיבת המוות במודעת האבל", היא אומרת. "בסביבה הקרובה שלי אנשים יודעים שאני פתוחה ושאפשר לדבר איתי. הבנתי שיש לי כאן כוח ושאני יכולה
כיום, בתיווכה של עמותת "בשביל החיים", מקיימת דפני מפגשים עם צוותי בית ספר, מטפלים, פסיכולוגים, רופאים ואנשי סגל בצבא. היא מספרת את סיפורה האישי ומעבירה מסרים חשובים שנועדו לעורר מודעות לגילוי סימני מצוקה ולהציע דרכי התמודדות עם נוער אובדני.
מהיכן מגיע הכוח?
"מאחר שזה נושא שלא מדברים עליו, בכלל לא ידענו על קיומה של עמותה שתומכת במשפחות. יום אחד הגיעה אלינו הזמנה לכנס שמקיימת העמותה, ומשם הלכנו לכנסים נוספים והתחלתי ללמוד את הנושא לעומק. באחד הכנסים פגשתי אדם מקסים ששמו ד"ר יוסי לוי. הוא סיפר על מחקר משמעותי וקריטי שהוא ערך עם ניצולים מהתאבדות חמורה, שמוכיח שההתלבטות אם לעשות את המעשה ממשיכה עד הרגע האחרון. כולם דיווחו שעד הרגע האחרון ממש הם התלבטו בבחירה בין החיים למוות. לאחר כמה ימים התיישבתי וכתבתי את הסיפור שלי בכנות מוחלטת, וזה כלל אפילו דברים שלא סיפרתי לעצמי, בצורה הכי אמיתית שאני יכולה. עם הזמן זה הפך להרצאה. כיום אני רואה בזה שליחות מאוד חשובה".
450 אנשים מתאבדים בישראל בכל שנה, אך מספרם של אלה שניסו להתאבד גבוה בהרבה ועומד על כ-4,000 בשנה. זה כולל רק את אלה שהגיעו לבתי חולים ושסיבת אשפוזם הוגדרה כ"ניסיון התאבדות" או שאבחנה רפואית קבעה זאת. רבים מניסיונות ההתאבדות או הפגיעה העצמית מסתיימים בנכות, בפציעה קשה ואף בשיתוק.
"אצל הרבה אנשים יש רגשי אשמה מאוד קשים", אומרת דפני. "אתה כל הזמן שואל את עצמך'איפה הייתי לא בסדר, איפה יכולתי למנוע', וזאת המוטיבציה שלי להעביר את ההרצאות. אם היו מדריכים אותי היום כמו שאני יודעת להדריך אחרים, אולי האובדן הנורא הזה היה יכול להימנע. חשוב לזכור שהחיים שלנו צריכים להמשיך כי יש לנו ילד חי. זה בור עמוק ומאוד קשה וצריך להשקיע הרבה כוח, אבל אני חושבת שאין דרך אחרת".
הקשבה היא מילת המפתח בתקשורת בין מבוגר לילד, ואחד הדברים החשובים ביותר שמבקשת דפני להעביר נוגע לתקשורת בין הנער הנמצא במצוקה לסביבתו הקרובה. "מאוד חשוב לדבר עם המבוגר וגם אם קשה לדבר עם ההורים, אפשר לדבר עם מבוגר אחראי קרוב אחר", היא אומרת. "צריכים להיות ערניים וקשובים. לשאול ולהתעניין. פעם הייתה תחושה שאם מדברים על זה, זה מגביר את התופעה, והיום יודעים שזה לא נכון ואפילו להפך. אסור למהר או להיות ספונטנים, כי גם אם זה נראה כרגע שחור, אפשר לראות גם אפור. חשוב למצוא את האדם הזה שיקשיב לך. הדיבור מאוד עוזר והכוח של ההקשבה הוא עצום. בצעדה שתתקיים מחר אנחנו קוראים לציבור להגיע. זוהי צעדה של כולם, והמטרה החשובה היא לעורר מודעות לתופעה ולמנוע קורבנות נוספים".
איך הורה לילד שנמצא במצוקה יכול לגרום לו לשתף אותו בתחושות?
"אנחנו, כמבוגרים, משדרים לפעמים לילדים שאנחנו לא יכולים להתמודד עם המידע הזה ושזה נורא מפחיד אותנו. זה גורם לכך שההרגשה הרעה מסתבכת להם בפנים, וזה מה שיוביל אותם להתאבד. אבל אם ההורה או המבוגר האחראי כן רוצה ויכול לשמוע את המצוקה של הילד, תהיה לילד תחושה שהוא יכול לשתף. צריך לשמוע, להקשיב ולהפנות לטיפול המתאים. יכול להיות שדורון הייתה אובדנית ואנחנו לא ראינו את זה ולא ידענו לעזור לה בכיוון הנכון, כי כהורים לא ידענו איך. להורים קשה להתמודד עם זה, אז במידה מסוימת הם מעדיפים להתעלם. קשה לחשוב שהילד שלך אובדני והיום, כשאני פוגשת הורים, אני אומרת להם בפירוש:'הילד שלכם אובדני, אתם צריכים לעשות מה שנדרש, אחרת תמצאו גווייה'. זאת הטרמינולוגיה שלי היום. אני אומרת לעצמי: 'דפני, היום את הולכת להציל חיים'. הרי מדובר כאן בחיים או מוות, והמטרה היא להציל חיים".
על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה 03-6414508.
ער "ן - עזרה ראשונה נפשית לילדים ולבני נוער. טלפון בעברית: 1201 טלפון למגזר הערבי: 02-5630301.
יד ביד - אוזן קשבת לנוער ולילדים במצוקה. 24 שעות ביממה. 03-6203141, 04-8229488 08-6376366.
אוזן קשבת - ייעוץ לנוער והורים טלפון: 03-5226027.
סה"ר סיוע והקשבה ברשת - לסה"ר יש כיום תורן ICQ במספר 179201498 או צ'ט פעיל דרך האתר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם