מזל תאומים: אם תאומה לשלושה זוגות תאומים
כשנולד זוג התאומות הראשון שלה, הייתה תמר בן ישראל המומה. בלידת זוג התאומות השני היא כבר צחקה, ובלידת זוג התאומים השלישי היא הייתה שוב בהלם. למרות כל הקושי, בן ישראל, אמא לבת בכורה ולשלושה זוגות תאומים שנולדו בלידות רגילות ללא טיפולי הפריה, לא מתלוננת
אבל אז הגיעה ההפתעה, ובגדול. בלידה השנייה שלה, וגם בלידות השלישית והרביעית, ילדה בן ישראל תאומים. כיום, ממרומי ניסיונה הנדיר, יש לה טיפ חשוב להורי תאומים: "קודם כל יש לקבל הכל באהבה, לחייך, להיות עם הרבה סבלנות, ולחנך כל אחד מהתאומים עם התייחסות לזהות שלו ולאופי שלו, בלי קשר לשני. כל אחד הוא בן אדם בפני עצמו, גם אם הוא נולד תאום."
בן ישראל (37), סייעת בכיתה לחינוך מיוחד מהיישוב שבי שומרון, נשואה לאביחי (38) דוור בדואר ישראל בנתניה, והם הורים לטוהר-שרה (14), התאומות הילה ואודליה (12 וחצי(, מילכה ומיכל (שבע וחצי), והתאומים שילה-ישראל ונריה-צבי (בני ארבע.(
כל התאומים הם תאומים לא זהים. "הילדים שלי כבר דור חמישי לתאומים מהצד שלי. לבעלי אין תאומים במשפחה. אבל גם כל הדורות לא הביאו יותר מזוג אחד של תאומים," היא מספרת.
איך הרגשת כשנולד זוג התאומות הראשון?
"קיבלתי את זה באהבה, אבל כשנודע לי שיש תאומות - הייתי בהלם. טוהר הייתה בת כמעט עשרה חודשים כשנכנסתי שוב להריון, ואז פתאום שוב יש לי שתיים. אני הייתי בטוחה שתאומים מדלגים דור. בהתחלה זה היה קשה - לקום בלילה לשני תינוקות, האחת מתעוררת, נרדמת, ואז השנייה מתעוררת, ובנוסף לזה גם הבת הבכורה עדיין לא ישנה לילה שלם."
איך התמודדתם עם הקשיים?
"לקהילה שביישוב שלנו היה מאוד אכפת, וחברות התגייסו לעזור. אנחנו גם מאמינים שהקדוש ברוך הוא שולח כוחות, ואם לא הוא, אז שום דבר לא מסתדר. גם בעלי כל הזמן עזר, אני מאחלת לכל בת ישראל בעל כמו שיש לי. הוא היה קם בלילה, מקלח, מלביש, מחליף, עושה הכל."
אם בלידת התאומות הראשונה הייתה בן ישראל המומה, בלידת זוג התאומות השני היא כבר צחקה. "זה נורא הצחיק אותנו," היא נזכרת. "באיזשהו שלב קיווינו שיהיה בן בזוג התאומים, אבל בסוף יצאו שוב בנות, וקיבלנו אותן בהרבה אהבה. בהריון שלהן הייתי בשמירת הריון כבר מחודש רביעי.
איך הצלחת במקביל לטפל בחמש בנותייך?
"הייתי מסדרת את היום באופן כזה שכששלוש הבנות היותר גדולות היו חוזרות מהגן, הקטנות כבר יהיו אחרי אוכל ומקלחת, כדי שאוכל להתייחס לגדולות. היה צריך לסדר את היום לפי סדר עדיפות, לבדוק מה הכי דחוף לעשות. למשל בערב לא הייתי צריכה לקלח את כל החמש בבת אחת, וגם כשבעלי היה חוזר מהעבודה, אז אחד מאיתנו היה מטפל בגדולות, והשני בקטנות.
"בחרתי גם לא להניק יותר מדי זמן. הנקתי בשלושת החודשים הראשונים. ההנקה לא הלכה בקלות, וזה היה או להשקיע בה את כל כולי, או לוותר ולהשקיע את הכוחות בגידול הילדות".
לא התמוטטת?
"אי אפשר לייפות ולהגיד שהכל היה ורוד. היו ימים יותר קשים, אבל הכל עניין של איך להסתכל על הדברים, וגם האמונה עוזרת לאגור כוחות. בכל התקופה הזאת גם עבדתי, כי לא הייתה ברירה. אחרי חופשת הלידה הייתי חוזרת לעבודה, אבל העבודה במסגרות החינוך הייתה נוחה לי יחסית כאמא."
ספרי על הרגע שבו גילית שעומד להתווסף למשפחה זוג תאומים שלישי.
"כשגיליתי שאני בהריון, נודע לנו שמדובר בשלישייה, אבל עובר אחד נפל ונשארו שניים. האמת שבפעם הזאת כבר הייתי בשוק, לא ידעתי איך לאכול את המצב הזה. כבר לא צחקתי כמו בלידת התאומות השניות. בעלי מאוד שמח, וכשאמרו לו שאלה בנים - הוא היה בשמים. תארי לך את ההרגשה של אחרי חמש בנות לקבל בנים. גם ההריון שלהם היה קשה, כי הייתי עם סוכרת הריונית."
כשהשלישייה נהפכה לתאומים, האם נעצבת או הוקל לך?
"לא מדובר בעניין של הוקל או עצוב, זה הכל מלמעלה, זה מה שהוא מכוון וזה לא תלוי בנו. אלה לא החלטות שלנו. באותו רגע הייתי בשוק מהעובדה שיש יותר מעובר אחד, זה כבר לא היה משנה אם יש שניים או שלושה."
האם שקלת לעשות דילול עוברים?
"אוי ואבוי, חס וחלילה. למה לקבל מתנה ולהחזיר אותה."?
על לידת התאומים הבנים מספרת בן ישראל שהם "נולדו ביום שישי. בזמן ההריון אנשים לא ידעו שיש שניים, רק האמהות שלנו ידעו, ואף אחד לא ידע שאלה בנים. כשהם נולדו, אנשים הפסיקו לבשל ולהתכונן לשבת, כולם פשוט שמחו וצהלו."
האם גם הפעם עזרה לכם האמונה לצלוח את חיי היומיום?
"אנחנו, הדתיים, מאמינים שהקדוש ברוך הוא נותן למי שמסוגל. הוא לא נותן לכל אחד. הוא יודע מה לתת לכל אחד. אז לוקחים הרבה אוויר ומסתכלים על הכל באהבה. בינינו, יש משהו יותר טוב מזה."?
בן ישראל מספרת שבכל מקום שבו הם נמצאים עם ילדיהם, הם נהפכים לאטרקציה. "מיד אנחנו הופכים להיות נושא השיחה, ויש כאלה שאומרים 'גם אנחנו רוצים."' לבת הבכורה אין תאום או תאומה.
היא מקנאה באחיה ואחיותיה?
"כשנולדו התאומות הראשונות, היא עוד הייתה קטנה ולא הבינה. כשנולד הזוג השני, היא שאלה למה לה אין תאומה. ענינו לה שהיא ילדה מיוחדת, שהיא נולדה לבד. ניסינו גם להסביר לה שזה מה שהקדוש ברוך הוא נתן, שזה לא משהו שאנחנו מחליטים עליו. כשהבנים נולדו, היא כבר לא שאלה, היא הייתה גדולה, בת עשר. גם היא וגם התאומות הראשונות יכלו כבר בשלב ההוא לעזור עם הבנים. הייתי נותנת לה להחזיק את אחד מהתאומים והייתי מאכילה את השני. אבל גם נורא השתדלתי לא להפיל עליהן הכל, שלא יאבדו את החופש שלהן, ושיעזרו רק כשהן יכולות לעזור."
לדברי בן ישראל, כל זוגות התאומים משחקים יחדיו, כולם עם כולם, ולפעמים גם רבים, כמו בכל בית רגיל. את כל אחד מהתאומים היא מקפידה מאוד לגדל כאישיות בפני עצמה, ללא קשר לשונות באופיים. "אצלי אין דבר כזה להלביש באותם בגדים, ואני מתייחסת לכל אחד לפי האופי שלו," היא אומרת.
"למשל, הילה מאוד אוהבת לצייר, אז היא בחוג ציור. אודליה, התאומה שלה, לא מתעניינת בציור, אז לא אקח אותה לחוג ציור. כל אחד גדל לפי התכונות שלו, לפי מה שהוא אוהב. אין אחד שנמצא בצל של השני."
מה עושים בימי הולדת?
"במקום עוגה אחת גדולה, עושים שתיים קטנות." בית משפחת בן ישראל כולל שישה חדרים: סלון, חדר השינה של ההורים, חדר השינה של הבנים, חדר לילדה הגדולה, וחדר לכל זוג תאומות. את יומה אם המשפחה מתחילה בשש בבוקר.
"אני קמה, מכינה את הבגדים לילדים, מעירה, מלבישה את הקטנים מארגנת אוכל, ויש מקרים שבבוקר אני גם מספיקה להכין ארוחת צהריים. בין שש לרבע לשמונה אני מספיקה הכל. יש כבר כאלה שקוראים לי 'טורבו,"' מספרת בן ישראל.
איך את מסתדרת עם הכביסות המרובות?
"הכביסות הן המלחמה היחידה שעוד לא ניצחתי בה. זה לא נגמר ולמדתי לחיות עם סלי כביסה. אני יכולה בשקט להגיע לשלוש מכונות כביסה ביום. פעם היו לי שתי מכונות כביסה, אחת של שבעה ק"ג והשנייה של שמונה ק"ג. הראשונה התקלקלה, ובעזרת השם נקנה בקרוב עוד מכונה. ודרך אגב, אין לי מייבש. אני שמה מתלים בתוך הבית ומייבשת."
ונעבור לשאלת מיליון הדולר: איך מסתדרים מבחינה כלכלית?
"זה קשה, אבל ל80- אחוז מהמדינה לא קל, ולא משנה כמה ילדים יש. זה לא פשוט, עולה הרבה מאוד כסף ויש הרבה הוצאות. כל הספרים מוכפלים בשניים, אולפנה - כפול שניים. אבל אין מה לעשות, משלמים בתשלומים. בגדים, משחקים, מיטות - שמרתי מילד לילד את מה שהיה אפשר. קצת קיבלנו מאנשים ואת השאר קונים. עגלה קנינו כל פעם מחדש, כי היינו קונים את הפשוטות, שהיו מתפרקות. הטיטולים והמטרנות - זה היה קריעה וחיפשנו מקומות זולים.
"פעם גם הייתי עובדת בשתי עבודות. אחרי העבודה בבית ספר בעלי ואני היינו מנקים איזשהו אולם אירועים. אבל לפני שלוש שנים נפצעתי ברגל, קרעתי את הרצועה, ומאז אני רק בעבודה אחת."
בן ישראל מדגישה שאחד הדברים שעוזר להם כלכלית הוא העובדה ש"אנחנו מגדלים ילדים לא מפונקים. הילדים מבינים עניין, אין להם דרישות מפה ועד להודעה חדשה. אין לכל אחד מחשב משלו, יש מחשב אחד לכל המשפחה ולומדים להתחלק. טלוויזיה אין לנו בכלל בבית. זה עניין של מה שאתה מנחיל לילדים. אצלנו אין מותגים וכל מיני דברים כאלה."
מה בנוגע לנופשים עם כל המשפחה?
"בבתי מלון אף פעם לא נפשנו, כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. אבל כדי ליהנות עם כל המשפחה לא חייבים בית מלון, אפשר לנסוע לטייל. בשנה שעברה, למשל, נסענו בקיץ פעם ראשונה כולנו לנופש ביחידת דיור במושב יבנאל וטיילנו בכנרת."
עם כל הקושי, מה הסיפוק הגדול שלך?
"לראות את הילדים עכשיו זה לקטוף את הפירות. את יודעת כמה לילות לא ישנתי כדי לראות דבר כזה יפה עכשיו."?
נראה לך שתרצו עוד ילדים?
"אם זה תלוי בי - לא, אם זה תלוי בבעלי - אז כן, ואם זה תלוי בבורא עולם - אני לא יודעת."
נולדו לכם תאומים? אתם מבולבלים ולא יודעים מה לעשות? ד"ר סמדר גרטנר, פסיכולוגית התפתחותית בשירותי בריאות כללית ובקופ"ח מאוחדת, נותנת המלצות:
לימדו להיעזר באחרים: הפרוצדורות ההוריות שנדרשות בטיפול בתאומים, ובמיוחד בתקופה שאחרי הלידה, עלולות להביא את ההורים למצבי מצוקה ולחץ. לכן הורים לתאומים חייבים ללמוד להיעזר בהורים, בחברים, במטפלת, בכל מקור עזרה שזמין להם.
הבינו את הההבדל: הורות לתאומים שונה מהורות ליחיד, ואין ביכולת ההורה להיות זמין, קשוב ורגיש באופן דומה, ובו זמנית, לשניים. הכרה זו מחייבת הורות מתוכננת יותר ומעט פחות ספונטנית, אך לא בהכרח קשובה פחות.
החליטו מי קודם: המצבים בהם על ההורה להחליט "מי קודם" הנם רבים ויומיומיים. עם זאת, חשוב להימנע מדפוס קבוע בו צרכיו של האחד מסופקים מיידית בשל בכיו הממושך, ואילו צרכיו של השני תמיד נדחים בשל סבלנותו.
התייחסו לכל אחד בנפרד: כדאי למצוא זמנים מסוימים ביום בהם ניתן להעניק התייחסות נפרדת לכל אחד לשחק עם כל אחד בנפרד השמירה על התייחסות נפרדת חשובה להתפתחותם של תהליכים פסיכולוגיים פנימיים, המלמדים כל אחד מן התאומים כי על אף התאומות ועל אף היחד, כל אחד מובחן ושונה. יש להקפיד לפיכך על בגדים שונים, מערכת כלי מיטה שונים בצבעם, צעצועי מיטה נפרדים וכדומה.
קיבעו סדר יום זהה בשבילם: רצוי לבנות סדרי יום זהים ואחידי זמן בשביל התאומים. השגרה הזאת תעזור גם לכם לנוח ולהתאושש מהקשיים המלווים את התקופה הראשונה של הטיפול בהם.
צרו קשר עם הורים לתאומים: תוכלו לחלוק איתם חוויות, לשתף ולקבל עצות. זוהי תמיכה חשובה מעין כמוה.
מי הן הנשים שאצלן קיים סיכוי מוגבר ללדת תאומים, איך זה בכלל קורה והאם מדובר בגן דומיננטי?
"הולדת תאומים זהים איננה תורשתית, כי תאומים זהים הם בעצם ביצית אחת מופרית שהתפצלה לשניים ומכל אחת נוצר עובר לעומת זאת, להולדת תאומים לא זהים, במקרים בהם מדובר בהריון טבעי ולא בטיפולי הפריה, יש נטייה משפחתית, נטייה גנטית," מסביר פרופ' אוהד בירק, מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת הכללית.
איך נוצרים תאומים לא זהים?
"במקום שבזמן הביוץ תצא באופן טבעי לדרך ביצית אחת, יוצאות שתי ביציות או יותר הנטייה לכך היא תכונה מורשת אצל האישה. מכאן שאצל זוג שנולדו לו תאומים לא זהים, הנטייה המורשת לכך הגיעה מצד האישה. אם נולד לאישה מסוימת זוג אחד של תאומים לא זהים או יותר מזוג אחד זו כבר שאלה מקרית, שהרי גם אם השתחררה בזמן הביוץ יותר מביצית אחת - זה עדיין לא אומר שכל הביציות אכן יופרו בתאי הזרע ושייוולדו תאומים. הרבה פעמים קורה שגם בהריון שמתחיל כהריון תאומים, אחד מהתאומים נספג ממש בתחילת ההריון בלי שהאם אפילו ידעה שהיו לה תאומים."
האם ידוע מהו הגן שגורם להולדת תאומים?
"ישנם מספר גנים שיש עדויות חלקיות לגבי תרומה אפשרית שלהם להולדת תאומים. ככל הנראה בחלק מהמקרים מדובר בגן דומיננטי (50 אחוז סיכויי הורשה לדור הבא של הנטייה לשחרר יותר מביצית אחת כל חודש,( אך בחלק ניכר מהמקרים ההורשה לא דומיננטית (סיכוי מוגבר אך לא
50 אחוז להורשה של הנטייה הזאת.( לגבי המקרה של תמר בן ישראל, עושה רושם שזה כנראה גן דומיננטי במשפחה הזאת וכנראה שהיא משחררת לפעמים אפילו יותר משתי ביציות בזמן הביוץ."
ומה בנוגע לגבר שנולד תאום?
"אז זה יכול לדלג דור כי הגבר לא יכול לשחרר ביציות, אבל התכונה עדיין מושרשת בו ויכולה לעבור לדור הבא, למשל לבת שלו."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם