לישון עכשיו: עצות לשנת לילה רגועה
הפעוט בוכה ומתקשה להפרד מכם לקראת הלילה? יכול להיות שמדובר בחרדת נטישה. ומה עושים כשפעוטה מסרבת להירדם ללא מחרוזת ארוכה של שירים וסיפורים? יועצת השינה מורן בר טל עונה לשאלותיכם
מורן שלום,
בני בן שנה וחודשיים. לאחרונה כאשר משכיבים אותו לישון במיטתו הוא בוכה מאוד, והבכי מיד הופך לצרחות. נראה שהוא ממש מבוהל או מפחד ממשהו. אני חייבת להרימו על הידיים כדי להרגיעו וגם זה לוקח לא מעט זמן.
עד עכשיו, טקס השינה היה קצר והוא היה נרדם תוך 10 דקות. כיום, טקס השינה אורך אפילו 45 דקות. מעבר לכך, הוא גם מתעורר בלילה בין פעמיים לארבע פעמים בצרחות אימה ולוקח זמן רב להרגיעו.
מה קרה לו פתאום? מדוע קרה השינוי הזה בשינה?
מורן בר טל משיבה:
ניתן לשער כי הקושי בהירדמות, הבכי המר וההתעוררויות המרובות קשורות לחרדת נטישה.
חרדת נטישה הינה תופעה התפתחותית נורמלית היכולה להתחיל סביב גיל 7 חודשים, להמשך עד גיל שנתיים, ולרוב היא מתקיימת לסירוגין ולא ברציפות.
חרדת זו מתפתחת לאחר שהתינוק מבין שהוא יישות נפרדת מההורה. צריך להבין שמבחינת התינוק, מה שהוא לא רואה אינו קיים (מונח
חרדת נטישה יכולה גם להיות מושפעת מגורמים חיצוניים. גורמים העלולים להשפיע הם היעדרות ממושכת של אחד ההורים, הורים ש"נעלמים" לילד מבלי להיפרד בהזדמנויות שונות (גם לפני השינה) ועוד.
סביר להניח כי ילדך בוכה בכי קורע לב לפני השינה כי מבחינתו הוא נפרד ממך לנצח, מה שמעורר בו חרדה קשה. כדי להקל על ילדך את הפרידה לקראת הלילה, כדאי להקפיד על הנקודות הבאות:
במהלך היום:
1. שחקי עם בנך משחקי "קוקו". המשחק יפתח את ההבנה שגם אם הוא לא רואה אותך, את עדיין שם.
2. תרגלי איתו פרידות - צאי לכמה דקות מהחדר בו אתם שוהים ביחד, אמרי שאת יוצאת ומיד תחזרי, והקפידי לחזור ושהוא גם יבחין בכך. המטרה שלנו היא לפתח ביטחון ולבנות אמון.
3. תרגלו משחק עצמאי - אפשרי לבנך לשחק בצורה עצמאית בבית ללא נוכחותך הצמודה. אם הוא מתקשה בכך, שבי תחילה לידו והיי נוכחת. אט אט הגדילי את המרחק הפיזי ביניכם וצאי מטווח הראייה שלו. מהלך זה יפתח את האמון שלו בקיומך, גם אם את לא בסביבה. במקביל, יפתח בו תחושת עצמאות.
בפרידה לשנת הלילה:
במהלך טקס השינה, רפדי את בנך בהרבה חום, מגע, ואהבה. היפרדי ממנו במנטרה קבועה והבטיחי שעוד מספר דקות תחזרי לראות שהוא ישן. הקפידי לעשות כן ולעמוד במילתך. בלילות הראשונים הוא ימתין לך וייבחן את אמינותך. המטרה שלנו היא לבסס את האמון עם בנך ולתת לו הבטחה שכשאמא הולכת היא תמיד חוזרת.
אם בנך בוכה, הרימי אותו על הידיים והרגיעי אותו. משנרגע החזירי אותו למיטתו. כל העת דברי אליו בלחישות מרגיעות עם מסר שאת שם בשבילו. בהדרגה התרחקי ממיטתו, אך אל תצאי מטווח הראייה שלו. במידת הצורך ניתן להמשיך ולשבת על כיסא ליד מיטתו בחדרו כאשר אט אט מרחיקים את הכסא ממיטתו לעבר דלת החדר. גם כאשר תצאי מהחדר, המשיכי בלחישות מרגיעות.
בהתעוררויות הליליות:
מענה מיידי לבכי התינוק מומלץ מאוד בשלב חרדת הנטישה - אל תתני לבנך להזין את חרדת הנטישה שלו, אלא היי שם עבורו. במידה והבכי מתעצם והילד לא נרגע, הרימי אותו והרגיעי אותו על הידיים. אין צורך לרחם על הילד ולהגזים בתגובתך אליו. אין צורך להוציאו מחדרו, להרדימו בסלון, במיטתכם, או כל היענות אחרת לבקשות הילד בשעת לילה מאוחרת, שבסופו של דבר מגבות את חרדתו.
התגובה צריכה להיות תומכת, מחבקת, אוהבת אך מינימלית וקצרה ככל הניתן.
לסיכום, ככל שאמון הופר מספר גדול יותר של פעמים, לוקח יותר זמן לבנות אותו מחדש, כך שכדאי להתנהל נכון בלילה וגם ביום.
אל תתייאשי. תהליך כזה של בניית אמון והורדת חרדה יכול לקחת זמן. היי עקבית בתגובתך במהלך ההרדמה ובהתעוררויות. בעזרת סבלנות, הכלה והפגנת חום ואהבה כלפי בנך, במיוחד בתקופה זו, תחזור השינה הטובה אל ביתכם.
מורן שלום,
בתי בת ה-3 מסרבת ללכת לישון בערב. אנחנו משתדלים לקיים כל יום טקס שינה שמתחיל סביב השעה 19:30, אך כשמגיע הרגע להיכנס למיטה היא מסרבת, בוכה, מתווכחת, יוצאת מהמיטה, מנסה למשוך את זמן המשחק שלה, ובקיצור – עושה כרצונה ובסוף בדרך כלל נרדמת רק כאשר אחד משנינו נשבר (אחרי כשעה וחצי) ויושב איתה במיטתה. היא מניחה את הראש עלינו ונרדמת תוך כדי ליטוף.
איך גורמים לה להכנס מרצונה למיטה ולהשאר שם?
מורן בר טל משיבה:
ביתך היא ילדה מאד דעתנית ונבונה. היא מבינה כי שווה לה להיאבק שעה וחצי תוך בכי, וויכוח, והפרת כללי הבית, כדי לזכות בהרדמה לפי טעמה, הכוללת ליטוף וחיבוק מאחד מהוריה.
אני מניחה שניתן למצוא בביתכם סימנים נוספים לבדיקת גבולות ונטייה למתירנות. בתך מנהלת את הערב באופן שציינת כיוון שמאפשרים לה זאת. מה שאומר, שהשגת שינוי בהתנהגותה ידרוש ראשית שינוי בהתנהלותכם איתה.
ראשית, אני מציעה שסביב נושא השינה הכללים יהיו ברורים ומתוקשרים לבני הבית כולו. כדי למנוע מאבקי כוח, טיילת לילית ואינטראקציות ממושכות ומיותרות, אני ממליצה לכם לאמץ את הרעיונות הבאים:
השכבה כזמן איכות - ניתן ליצור שעת השכבה נעימה, מרגיעה, אוהבת, קרובה וכייפית לפי ההעדפות שלכם. כך בתכם תרגיש מוערכת ונאהבת, ולא תצטרך להשיג את תשומת הלב והיחס מההורים בכוח, על חשבון זמן השינה שלה, וזמן האיכות שלכם.
הכנה מראש - כבדו את תחושת הזמן של בתכם. אמרו לה שמתחילים את טקס השינה בעוד 10 דקות, כדי לאפשר לה לסיים בנחת את מה שהיא עושה כרגע ולהתכונן לפעולה הבאה.
אפשרות בחירה - גם כאשר מציבים גבולות וכללים ניתן לאפשר בחירה. הבחירה שתתני לבתך תתן לה תחושת שליטה ואחריות על המצב. לקראת השינה ניתן לומר – "עכשיו אנחנו מצחצחים שיניים ועולים למיטה. את יכולה לבחור אם אמא או אבא ישכיבו אותך, או את יכולה לבחור איזה סיפור נקריא היום", וכו'.
מינימום אינטראקציה - לאחר שסיימתם את טקס השינה, צאו מחדרה של בתכם. הסבירו לה כי אחרי שנפרדים לקראת הלילה, לא קוראים לאמא ואבא ולא יורדים מהמיטה. אם היא קוראת לכם התעלמו ממנה כדי לא לייצר תמריץ להמשך הלילה. אם היא יורדת מהמיטה - החזירו אותה עם מינימום של אינטראקציה בינכם.
הפסיקו מיד את ההרדמה "על הידיים" - זהו הרגל שיהיה קשה לעוקרו בהמשך ויש לו השלכות רבות על איכות השינה של בתכם ועל התפתחותה הרגשית. ההרדמה תהיה במיטתה שלה בלבד. אם יש צורך, ניתן להכניס לחדר מזרון או ספה ולשבת לצידה מספר מוגבל של ימים, כדי להעביר מסר שאין סיבה לקום או לקרוא להורים.
שדרו לה - אנחנו כאן לצידך, אבל יחד עם זאת, אל תנהלו שיחה או תקשורת כלל, גם אם היא פונה אליכם. המסר צריך להיות ברור - עכשיו לילה והולכים לישון, אמא או אבא כאן כדי לשמור עליך.
היו נחושים אך רגועים וכן עקביים ובטוחים בשינוי - אם עד כה הערב התנהל באופן מסויים, כבדו את הקושי שלה להסתגל למשהו חדש, אך הזכירו לעצמכם שזה לטובתה והאמינו ביכולתה להתרגל לשינוי.
מסר עקבי, אחיד, ברור וקצר יביא לשינוי תוך ימים ספורים.
בהצלחה, מורן.
מורן בר-טל היא יועצת שינה ומנחת הורים בגישת האינטליגנציה הרגשית. מנהלת סניף צפון ברשת עידן ההורות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם