הנקה ללא כאבים: מניעה וטיפול בגודש בשד

בשבועות הראשונים להנקה, תהליך ייצור החלב מהיר יותר ועלול לגרום לגודש בשד. האם מצב זה ניתן למניעה? ואיך מתמודדים עם הכאבים והנפיחות? יועצת ההנקה שירה נעורים- קורן עם כל השיטות לטיפול ולהקלה

שירה קורן-נעורים | 28/8/2012 9:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כתוצאה מצניחת הורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון ועליה בהורמון פרולקטין, מתגברת בימים הראשונים לאחר הלידה זרימת הדם אל השדיים, מה שמביא לעלייה בכמות החלב הנוצרת בהם. היולדת תחוש את שדיה מלאים, חמים, כבדים ושחרור החלב יהיה קל ונוח יחסית. שינויים פיזיולוגים אלו קרויים "מלאות".

אופי ההנקות בשלב זה של חיי התינוק קצר, ומתקיים בתדירויות גבוהות מאוד בכדי להפעיל את "מנגנון ייצור החלב". בתקופה זו על האם להיות קשובה לאותות הרעב שמגלה תינוקה ולהיענות אליו. הנקה נכונה תתנהל על פי דרישתו של התינוק ובהתאם לצרכיו המשתנים במהלך היממה.
שאטרסטוק
בתקופה הראשונית ההנקות תכופות יותר. שאטרסטוק
אז מה גורם לייצור החלב?

כאשר התינוק מתחבר לשד בצורה יעילה ונכונה, כלומר לוקח חלק מרקמת השד אל פיו ולא יושב רק על הפטמה, הוא גורם לגירוי עצבי הנקלט במוחה של האם. בשלב זה המוח גורם להפרשת הורמונים כמו אוקסיטוצין, האחראי לשחרור החלב ומופרש בהשפעת תחושת הרווחה הנפשית של האם; ופרולקטין האחראי על ייצורו של החלב.

ההורמונים עוברים בזרם הדם, נקלטים בתאים ספציפיים בשד אשר יוצרים את החלב. החלב נאגר באונות השד ומשתחרר בעת יניקת התינוק. חשיבותו

הרבה של החיבור הנכון של התינוק לשד נעוצה בעובדה הפשוטה שתינוק שאינו מחובר נכון לשד, לא יוצר את אותו גירוי עצבי על רקמת השד הנחוץ להפרשת ההורמונים ויצירת החלב בשד.

חלב נוצר גם מעצם הריקון של השד, כלומר דרגת הריקון במהלך ההנקה תכתיב את רמת הייצור להנקה הבאה. במילים אחרות, ייצור החלב עובד על פי עיקרון של "היצע וביקוש". הנקה לפי רצון התינוק תאותת לאם לייצר עבורו יותר חלב וכך תותאם כמות החלב לצרכיו.

איך נוצר גודש בשד?

כאשר האם הטרייה אינה דואגת לרוקן את השד כנדרש במהלך היממה, למשל, מדלגת על הנקות ביום או בלילה, מניקה מספר דקות בלבד מכל שד, מניקה לפי סדר זמנים קבועים מראש ולא על פי דרישת התינוק, כאשר החיבור לשד אינו תקין, התינוק מחובר לפטמה ואינו מקבל חלב – היא תחווה "גודש בשד".

זהו מצב פתולוגי המתרחש בשבועות הראשונים להנקה, כאשר יצור החלב עולה במהירות והשד אינו מצליח לאחסן אותו.

החלב אשר אינו מתפנה מהשד יוצר לחץ על ההילה, על צינורות החלב בתוך השד ועל התאים מייצרי החלב אשר בהמשך עלולים להיקרע ולהינזק באופן בלתי הפיך.

השד נראה מבריק, רגיש, קשה למגע וכואב מאוד ("אבנים בשד"). מצב זה מקשה על התינוק להתחבר לשד בצורה יעילה ולרוקן אותו מאחר והפטמה נעשית שטוחה, מה שיוביל להחמרת הגודש.

בשל הלחץ על רקמת השד, זרימת הדם אל השד יורדת ומעט חומרי הזנה זמינים ליצור חלב. גם מערכת הלימפה האמונה על מניעת זיהומים אינה מתפקדת ביעילות, מה שעלול להוביל לזיהום בהמשך. בחלב האם ישנו מרכיב הקרוי FIL – feedback inhibitor of lactation, שלו אפקט שלילי על ייצור החלב, כלומר, כאשר חלב נאגר בשד ולא מתפנה, רמות ה-IL  עולות וגורמות להפחתה בייצור החלב.

שאטרסטוק
יצור החלב עולה במהירות והשד אינו מצליח לאחסן אותו. שאטרסטוק
האם ניתן למנוע גודש בשד?

בהחלט כן, תלוי באופן התנהלות של האם בהנקה ובאופן אחיזת התינוק וחיבורו לשד.

כיצד ניתן למנוע גודש?

1. הנקה בתדירויות גבוהות בימים הראשונים לחיי התינוק ובהמשך על פי סימני הרעב שמבטא.

2. מציאת תנוחה נוחה וכן אחיזה וחיבור נכון של התינוק לשד.

3. היענות מהירה לרמזי ההאכלה של התינוק (יעיל יותר ליישום כאשר האם והתינוק נמצאים שוהים בביות – האם ותינוקה שוהים באותו החדר במחלקת היולדות).

4. 10-12 הנקות ביממה (כולל בלילה) בשבועות הראשונים לחיי התינוק.

5. אין להגביל את התינוק היונק, מבחינת תדירות ההנקות ואורך ההנקה.

6. כאשר התינוק מסיים לינוק משד אחד, יש להציע תמיד את השד השני.

7. מגע עור לעור מומלץ מאד לעידוד יניקה, מאחר ותורם להפרשת הורמונים האחראים לשחרור חלב ובעל יתרונות רבים עבור התינוק כגון: ייצוב דופק, נשימה, וויסות חום, איזון רמות הסוכר בדמו וכן חיקוי הסביבה הרחמית.

8. כאשר התינוק ישנוני או אינו מתחבר נכון לשד, יש לרוקן את החלב מהשד באמצעות סחיטה ידנית או שאיבה אם ניתן (שימו לב: החלב הראשוני הקרוי "קולוסטרום" הנו סמיך ולעיתים קשה לרוקנו על ידי שאיבה).

9. הימנעות משימוש בפטמות מלאכותיות בחודש הראשון לחיי התינוק, עד לביסוס ההנקה.

שאטרסטוק
מגע עור לעור תורם לשחרור הורמונים שמעודדים הנקה. שאטרסטוק
כאשר אני חווה גודש בשד, כיצד עלי לפעול?

1. ריקונים תכופים של השד – באמצעות חיבור התינוק לשד, סחיטה ידנית או משאבה חשמלית.

2. הנקה אקטיבית - בעת הנקה, לחיצות על השד לעידוד התינוק לינוק ולריקון גדול יותר של השד.

3. ריכוך ההילה לפני החיבור – בעקבות הגודש, הפטמות נעשות שטוחות דבר היוצר קושי בחיבור התינוק לשד. יש לשחרר כמות חלב קטנה על ידי עיסוי השד וההילה לכיוון הפטמה בתנועות סיבוביות (תוך כדי מקלחת במים פושרים), לרוקן מעט חלב ואז לחבר את התינוק.

4. ריקון השד עד לתחושת הקלה – סחיטה ידנית או שאיבה בת דקות ספורות עד להקלה בלבד בין ההנקות, תסייע בהפחתת הלחץ על השד, תגדיל את זרימת הדם הלימפאטית לאזור, תפחית סיכון לדלקת ותעניק לך תחושת הקלה בכאב.

5. הנחת קומפרס קר – לאחר ההנקה יש להניח שקית אפונה קפואה או טיטול קפוא (טיטול ספוג במים בפריזר למספר שעות) העטופים בחיתול טטרה למניעת כוויות, על השד הגדוש, למשך כ-20 דקות. במחקרים נמצא כי הקומפרס מסייע בשיפור הניקוז הלימפתי וכן שיפור בבצקת בשד.

6. הנחת עלי כרוב על השד (ולא על הפטמה!) – להורדת הבצקת. מספר דקות ביום בזהירות מרבית מאחר ועלול לגרום לייבוש החלב! (רצוי להתייעץ בעניין זה עם יועצת הנקה).

7. יועצת הנקה - ניתן להזמין יועצת הנקה הביתה בכדי שתתרשם מתנוחת ההנקה, אחיזת התינוק, אופן חיבור התינוק לשד וניהול ההנקה במהלך היממה.

המאמר באדיבות שירה נעורים- קורן, מיילדת M.N ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC באֶמְבּרִיָא- בית חם ומפנק לנשים בהריון, שדרות רוטשילד 49, ת"א. טלפון: 03-5608050.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מחשבון הריון

אנא הזיני את תאריך המחזור האחרון שלך:

פייסבוק

מדורים