משפחה לא בוחרים: איך שורדים את ארוחת החג?
ארוחת החג מפגישה אתכם בכל שנה עם ההרגלים המעצבנים שבהם לוקה המשפחה המורחבת: סניליות מתקדמת, חוסר טקט ונימוסים גרועים. איך מסבירים לילדים (ומפנימים) שמשפחה לא בוחרים? הנה כמה משפטי מחץ שיעזרו לכם להבהיר את הנקודה
בכל תחילת שנה, רגע אחרי שמסיימים להרעיף ברכות על השכנים, החבר'ה מהעבודה, המורה, הגננת והמוכר במכולת, מגיעה המשימה המאתגרת מכולן: מפגש עם המשפחה המורחבת.
אז נכון, עם אמא ואבא אתם נפגשים המון וגם האחים מהווים מפלט בין ברכה לטעימה, אבל הילדים שלכם (שבשאיפה הגיעו במצב רוח טוב) לא תמיד מצויידים בסבלנות הדרושה לכל מיני אורחים שמגיעים פעם בשנה, אבל משאירים טעם של "לא תודה" עד השנה הבאה (או עד ערב ליל הסדר).
תמיד אומרים שמשפחה לא בוחרים, אבל בינינו, גם אתם מתכחשים לעובדה שיש לכם קשר גנטי לדוד ההוא שהפך את נושא ה"הלוואה וחיסכון" לדרך ארץ, או לדודה החטטנית ההיא שמרחרחת בין הסירים ומחפשת ג'יפה משפחתית לבחוש בה סביב השולחן. אכן, מבחר בהחלט לא קל לעיכול, בטח כשעוד מחכה לכם גפילטע מעבר לפינה.
אז הפעם, כדי שהשנה הבאה תבוא עלינו באמת לטובה, הנה כמה משפטי מחץ – טוב, נו, כמה תירוצים – בהם תוכלו לעשות שימוש כדי להסביר לילדים (וגם לעצמכם) למה חייבים לחייך למשפוחה, גם אם הם די מעיקים לפעמים.
1. כי הדוד צובט הלחיים חזר משהות ארוכה בחו"ל וככה מביעים אהבה אצל הגויים. אז אמנם הוא צובט, אבל מצד שני, הוא הביא לכם שק של מתנות, לא?
2. כי אמנם הדודה די מעיקה עם ה"בקרוב אצלכם" ומביכה כשהיא שואלת אם כבר הסרת את ההתקן, אבל מצד שני לקניידלעך שלה שווה לחכות שנה שלמה (וגם לחייך לנוכח השאלות שלה).
3. כי סבתא וסבא באים מרחוק, וגם אם אין לכם מה להגיד להם, לתת חיבוק ולהיות מנומסים זה לא נורא. אתם תראו, גם אתם פעם תהיו סבים וסבתות.
4. זהירות – תירוץ פולני בדרך: סבא וסבתא אוהבים
5. נכון, הבטחנו שבשנה הבאה ניסע למלון, אבל אחרי שבחנו היטב את מחיר הדלק, מחיר בית המלון, מחיר פחית שתייה ומחיר ארוחת חג מחוץ לבית, החלטנו שמשפחה זה לא דבר נורא כל כך.
6. עוד 3 שעות זה נגמר. פחות מיום לימודים.
7. הדוד שמפליץ ליד השולחן לא עושה את זה בכוונה. הוא היה במלחמה נוראית, וחלם להגיע לארץ ישראל ולהקים משפחה. הוא גיבור, אז מה אם לפעמים קצת לא נעים לשבת לידו.
8. נכון, סבא מוצץ את העיניים מהראש של הדג, אבל בגלל זה הוא רואה כל כך טוב. פשוט תסתכלו לכמה דקות לצד השני.
9. לבת דודה הקטנה מותר לקום מהשולחן כי ההורים שלה מרשים לה. כשהם יהיו ההורים שלכם, גם לכם יהיה מותר. עד אז, שבו עד סוף הארוחה.
10. אתם יודעים שסבתא רגישה ללכלוך. השתדלו לאכול מעל השולחן ולא לפורר סביבכם את העוף והאורז. אם תשמרו על הכללים אצל סבתא, אולי היא אפילו תרשה לכם לישון אצלה בחופש.
11. אם סבתא מורידה פתאום את השיניים, בקשו ממנה להזיז את הכוס. אל תעשו מזה מהומה.
12. שבו בין אבא לאמא ותנו לנו להיות השגרירים שלכם. אנחנו יודעים איך לדבר עם המשפחה.
13. כשסבתא אומרת שאתם כבר גדולים, ויכולים לאכול עם מזלג וסכין, חייכו ואל תגידו מילה. אבא ואני כבר נדאג לחתוך לכם. אין טעם להיכנס למריבה.
14. נכון ששמעתם כבר מליון פעמים את הסיפורים של סבא על הטיולים שלו בחו"ל, אז עוד פעם אחת לא ממש תשנה (חוץ מזה, ככה אתם מרגישים שגם אתם הייתם איתו בטיול, לא...?).
15. ומשהו קטן שיעזור גם לכם לשחרר קיטור: כשהילדים מתבאסים ומתחילים לבכות, ויש את הדודה ההיא שמסננת - “מי שבוכה בראש השנה יבכה כל השנה", סננו בלבכם - “זה בסדר, כשאנחנו יודעים שאת באה, אנחנו באמת בוכים כל השנה...”. כמובן שיש להקפיד ששום הברה לא תסתנן מהפה החוצה...
כדאי לזכור שמדובר בסך הכל בארוחה אחת מיני רבות המתקיימות לאורך השנה. אז נכון, היא קצת יותר חגיגית, ונכון יש בה הרבה יותר דבש מבדרך כלל, אבל יש בה גם אווירה ששום בית חב"ד על פני האדמה לא יכול להחליף - האווירה משפחתית הייחודית למשפחה שלכם. חפשו את נקודות האור בארוחה, כי אלו יחזיקו אתכם עד הסוף, גם בשנה הזו, גם בשנה הבאה, וגם בזו שאחריה...
שנה טובה לכולם!
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם