מתוק של אמא: האם לאסור על הילדים לאכול ממתקים?

יותר ויותר הורים אוסרים על ילדיהם לאכול שוקולד, ופלים וסוכריות. האם הם צודקים או מאמללים את הקטנים?

הורים
אילנה שטוטלנד | 9/10/2012 6:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שיחה ששמעתי במקרה בגן שעשועים בין גבר לאשתו גרמה לי להרים גבה. "כמה פעמים אמרתי לגננת שלא תיתן לילד ממתקים כשחוגגים בגן ימי הולדת", אמר הגבר הכעוס לאשתו, "ולמרות שביקשתי - הוא כן אוכל ממתקים". ואחר כך פנה לבנו הקטן ואמר: "נכון שאתה יודע שממתקים זה לא בריא?".

חשבתי על הסיטואציה שבה כל הילדים בכיתת הגן מנשנשים ופלים, בייגלה ועוגה, ואילו הוא מסתכל עליהם מהצד, וריחמתי עליו. תחושת האומללות שוודאי יחוש נראתה לי מחיר גבוה שעליו לשלם על אי אכילת הוופל או העוגה, בעוד חבריו נהנים מהם. מיד צידדתי בגננת, שעל אף איסור ההורים, דואגת לכך שהילד לא ירגיש חריג בתוך קבוצה. אבל האם זה הדבר הנכון לעשות?  

ילדים אוהבים לאכול דברי מתיקה, והם חשופים אליהם כמעט בכל מקום. גם ההורים המחמירים לא יכולים למנוע את החשיפה של ילדיהם לחטיפים המתוקים (והמלוחים) הארוזים בשלל שקיות צבעוניות מפתות. עם זאת, ישנה אפשרות לצמצם את הנזק שיכול להיגרם בעקבות צריכה מוגזמת שלהם. מסתבר שהאב שפגשתי בגינת המשחקים הוא לא היחיד המתייחס לחשיפת הילד למתוקים בשלב כל כך מוקדם בחייו כדבר פסול.
  
התנגדו לגננת

"מה רע בלהביא לגן קוגל אטריות קצת מתוק במקום הוופלים?", שואלת מריאנה אורבך, דיאטנית קלינית, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן-פתח תקווה בשירותי בריאות כללית. "בהחלט אפשר להגיד לגננת ’אני לא מביאה ופלים, כי זה לא מזין ובריא. את רוצה קוגל'? לא להתבייש ולא לפחד להגיד ’לא,' גם לגננת וגם לילד. צריך להסביר לגננת ש'אצלנו בבית אוכלים אוכל בריא', ואם למשל יבקשו ממך להביא בקבוק של שתייה מתוקה,

תגידי ש'אצלנו שותים מים'.

"לטעם המתוק יש העדפה מולדת אצל רוב האנשים", מסבירה אורבך. "אפילו לתינוקות רכים ביותר נותנים מים עם טיפה סוכר כשרוצים לתת להם זריקה, כי הטעם המתוק מרגיע. זו העדפה טבעית מצד אחד, אבל מצד שני מאוד קל להפוך את ההעדפה הבסיסית הזאת למשהו חריג ולצריכה עודפת. כיוון שאכילת מתוק גורמת לנו הנאה, לא צריך לוותר עליה, אבל צריך לאכול בתבונה ובחוכמה ולא להגזים".

מה צריך לעשות כשילד קטן לא מוכן להסתפק בעוגייה אחת?

"כשילד אומר ’עוגיות', זה לא בהכרח מה שהוא מתכוון אליו. פריכית או לחמית מרוחה בדבש זה לא פחות טעים. חוץ מזה, ילד שרואה עוגיות - רוצה עוגיות, אז למה חייבות להיות עוגיות בבית? מהניסיון שלי, ההשפעה המרכזית היא הבית, וילד שרואה בבית אוכל מזין ובריא, בדרך כלל לא יתנפל בחוץ על מתוקים, גם אם הם יהיו זמינים לו. קודם כל, צריך לקבל החלטה בבית שאוכלים בריא, והאסטרטגיה הטובה היא להגיד לילדים ש'ילדים בריאים ויפים גדלים ממזון בריא'. בגילאי חמש עד שבע יש חלון הזדמנויות, כי ילדים בגיל הזה כבר מבינים מה זה בריא".

ומה קורה עם ילדים יותר קטנים, בני שנתיים-שלוש, שדורשים ממתקים?

"אין דורשים, זה חלק מהחינוך. אם ילד קטן מבקש ממתקים, תשאלי אותו ’אתה רעב?'. אם התשובה היא ’כן', הולכים בחזרה לשולחן ונותנים אוכל. אם ההורה מרגיש שעוגייה זה מזון בריא, שישלב אותה בתפריט, ב'ארוחת ארבע', עם פרי או יוגורט. תנו אותה כחלק מהארוחה, לא לפניה ולא אחריה".

את עצותיה אורבך מיישמת גם בביתה. "לילדים שלי הייתי עושה פעם בשבוע צלחת הפתעות", היא מספרת. "בדרך כלל הייתי שמה כדור גבינה לבנה או קוטג', תוקעת בו מקלות בייגלה, שמה אף של שוקולד עגול, וזה היה יוצא כמו קיפוד. מסביב הייתי שמה פלחים של תפוח, לקישוט. הדברים המתוקים היו הופכים חלק מארוחת הפתעות, וזה לא הפך לשגרה מאוסה".

שאטרסטוק
לטעם המתוק יש העדפה מולדת אצל רוב האנשים. שאטרסטוק
מה נחשב ממתק?

אורבך מבהירה שאין לה בעיה עם המילה ממתק, "אבל מאוד חשוב למה קוראים ממתק. אם ילד אוהב למשל ’דניאלה' או ’גמדים', זה יופי של ממתק שיש בו סידן וחלבון. גם כוס שוקו, סלט פירות וגלידות על בסיס חלב או פירות הם בסדר. אבל ממתק שמכיל חומרים משמרים, צבעי מאכל לא טבעיים, חומצות שומן רוויות או שומן נוקשה - זה לא בסדר, למשל ממתקי ג'לי שקופים עתירי סוכר, צבע מאכל וכלום תזונתי, שרק נדבקים לשיניים והורסים אותן.

"אצלי בבית לא יהיו ופלים וגם לא עוגה קנויה שעתירה בשומן רווי, כמויות סוכר ובציפוי של שוקולדים וקצפות. בבית שלי מתים על עוגות גבינה, אז אני מכינה עוגה מגבינה עם חמישה אחוזי שומן או מלבן, מוסיפה חצי כוס סוכר על כל העוגה וזה ממתק נהדר".

"כשקונים חטיפים או מתוקים, חשוב לשים לב לכמות הקלוריות הכללית שלהם", אומרת טל שדה-קון, דיאטנית קלינית לילדים בקופת חולים מאוחדת. "על המוצר להכיל עד כ-100 קלוריות. גם חשוב לשים לב לכמות השומן הכללית. מוצר שנחשב בסדר מכיל עד עשרה גרם שומן ל-100 גרם מוצר, ועד חמישה גרם שומן רווי ל-100 גרם מוצר. צבעי המאכל שבו צריכים להיות טבעיים".

אלו חטיפים עדיף לצרוך?

"עדיפים חטיפים על בסיס אפוי ולא מטוגן. יש שלגונים שהם יחסית מופחתי קלוריות ומופחתי שומן, אבל לא להתבלבל בינם ובין כל מיני שלגוני דיאט או מעדני דיאט. אני לא חושבת שילדים צריכים לצרוך מוצרי דיאט בכמויות גדולות".

ומה לגבי מוצרים עם תחליפי סוכר למיניהם?

"כל תחליפי הסוכר המלאכותיים בטוחים לשימוש ונמצאים בפיקוח של משרד הבריאות, אבל נתינתם בכמות גדולה לילדים אינה מומלצת. אני מעדיפה שתהיה לילדים מנה אחת ליום על בסיס סוכר, בתנאי שלא מגזימים".

האם שוקולד חרובים עדיף על פני שוקולד רגיל?

"גם החרוב מכיל איזשהו אחוז של שומן רווי. אולי הוא יותר טבעי, אבל מבחינתי הוא נחשב מנת ממתק".

שאטרסטוק
נדבקים לשיניים והורסים אותן. שאטרסטוק
מילקי זה חטיף?

שדה-קון מבהירה ש"היום יש הרבה ’ממתקים בתחפושת', למשל מעדני חלב מתוקים וסוגים שונים של דגני בוקר, שהם לא באמת דגנים מזינים אלא יותר ממתק, וכן חטיפי בריאות למיניהם המכילים סוכרים ושוקולד, ושתייה ממותקת על בסיס חלבי או אחר".

מה צריך לעשות הורה המרשה לילדו לצרוך ממתק אחד ביום, כאשר גם המאכלים האלה נחשבים ממתקים?

"עדיף שילד יאכל יוגורט פשוט, אם אחר כך הוא רוצה גם ממתק, או שהוא יסכים ש'מילקי' יהיה החטיף היומי שלו".

מה הם הנזקים העיקריים הנגרמים מצריכה מוגזמת של חטיפים מלוחים ומתוקים?

"כל החטיפים האלה מכילים כמויות בלתי מבוטלות של סוכר, שומן ונתרן, והרבה פעמים שקית חטיף יכולה להגיע לכ-500 קלוריות, שזה שווה ערך לארוחה שלמה. באופן עקרוני אין בעיה שילדים יאכלו קצת חטיף מתוק או מלוח, אבל אכילת כמויות גדולות מהם אינה בריאה לאף אחד - לא לרזים ולא לשמנמנים. יש גם ילדים רזים שסובלים מכולסטרול גבוה ומטריגליצרידים גבוהים, שהם, לרוב, תוצאה של צריכה גבוהה של ממתקים וחטיפים.

"צריכה מוגברת שלהם גורמת להשמנה וגם ליתר לחץ דם בילדים. לא רק שמדובר בצריכה עודפת של קלוריות, אלא שאלה קלוריות שאין בהן ערכים תזונתיים שחשובים לגדילה ולהתפתחות הילדים. הרבה פעמים החטיפים האלה באים על חשבון ארוחות, שבהן הילדים היו אמורים לקבל את אבות המזון והרכיבים הבריאותיים, ולכן יש כאן הפסד כפול".

צילום: רובי קסטרו
יוגורט וירקות. הכי בריא. צילום: רובי קסטרו
האפשרות לבחור

"המוטו שלי כדיאטנית הוא שממתקים צריכים להינתן במידה בשביל הכיף וההנאה," אומרת עמלי מסיקה, דיאטנית ראשית של קבוצת שטראוס. "צריך להגדיר את הכמות שנותנים לילד ולהקפיד שהם לא מחליפים את הארוחה".

איך אתם מתמודדים עם העובדה שחטיפים הם אחד הגורמים העיקריים להשמנה?

"אנחנו חברה שמייצרת מוצרי בריאות וגם מוצרי הנאה ותענוג, ואנחנו מאפשרים בחירה להורה. הוא יכול לבחור למרוח בפרוסה גבינה לבנה, קוטג', או לבחור מסדרת החומוסים שעברה הפחתה משמעותית בשומן ובקלוריות, ובנוסף, יש על המדף גם שוקולד פרה. אני לא אוהבת שלוקחים חטיף ומנסים לראות את הערכים התזונתיים שלו ביחס לפרוסת לחם עם גבינה, אבל גם בעולם הזה של החטיפים והמתוקים אנחנו מאוד בעד שהורים ינהלו משק ממתקים בריא יותר או עשיר יותר תזונתית לילד".

ואיך עושים זאת?

"כבר לפני כמה שנים הוצאנו את כל שומני הטראנס שמשתמשים בהם בתעשייה. חומר הגלם הזה לא נכנס אצלנו בחטיפים ובמתוקים, וגם הוצאנו את כל הצבעים המלאכותיים. זה הבסיס. אם למשל מסתכלים על הסדרות של ’תפוצ'יפס' ו'צ'יטוס,' אפשר להיווכח שבשתיהן החלפנו את השמן לשמן בריא יותר, שמקורו מהחמנייה, ובכך הפחתנו ב-70 אחוז מהשומן הרווי ב'תפוצ'יפס,' ובאופן משמעותי גם ב'צ'יטוס'. בנוסף, הפחתנו גם את כמות הנתרן בסדרת ה'תפוצ'יפס'.

"יש גם סדרת ’תפוצ'יפס טבעי,' שבה יש שלושה רכיבים בלבד: תפוח אדמה, שמן ומלח, ממש כמו שמכינים בבית. גם הוצאנו את הגלוטן מכל סדרת ה'תפוצ'יפס' (חוץ מ'תפוצ'יפס קידס'), הפנייה שלנו לילדים היא דרך מגוון מוצרים אפויים ולא מטוגנים, כגון ’שוש' אפוי, ’צ'יטוס' אפוי ’(צ'יטוס צורות'), ו'תפוצ'יפס קידס"'.


ומה לגבי מתוקים?

"כשהשקנו לאחרונה את ה'גומיפלצת' - סוכריות גומי, היה חשוב לנו שלא יהיו בהן צבעים מלאכותיים, ושבנוסף יכילו רכז פרי. בשוקולד חלב דאגנו שבמתכון עצמו יהיו יותר מרכיבי חלב וקקאו ופחות סוכר, כמו ה'אצבעות', המכיל מרכיבי חלב בכמות גדולה. יש לנו גם את חטיף השוקולד ’שוקולד 92 קלוריות' שבפיתוח ייחודי הוצאנו את כל הסוכר מהשוקולד עצמו, מה שאיפשר להוריד משמעותית את הקלוריות".

מסיקה מדגישה ש"בסופו של דבר ההורים הם אלה שצריכים לעשות את הבחירה, ואם יש הורה שמחליט שהוא לא רוצה לתת ממתקים, אז יש גם נשנושי גזר מתקתק שיכולים להתאים לילדים".

ארכיון
מחליפים שוקולד בדבש. ארכיון
הכל דבש

אז איך מחליפים את המתוקים במשהו בריא יותר? למשל, דבש במקום שוקולד

ממרח שוקולד: אפשר להחליף אותו בממרחים מתוקים שמכינים בבית. למשל, לערבב כפית דבש וכפית טחינה גולמית, ולקבל ממרח חלווה מאוד טעים.

גלידה: אפשר להכין כל מיני שלגונים ביתיים. למשל, לקחת גביע יוגורט 1.5-3 אחוז שומן, להוסיף קצת מפירות העונה שנטחנו בבלנדר, לערבב יחד ולהקפיא.

עוגות ועוגיות: כשאופים בבית, אפשר לשלוט בכמות הסוכר  ולהחליף את החמאה והמרגרינה בשמן. המאפה עדיין טעים, ובמקום שומן רווי הוא מכיל שומן בלתי רווי, שהוא בריא יותר.

דגני בוקר מתוקים: עדיף קורנפלקס ללא סוכר וללא תוספת שוקולד וצבעי מאכל. אם הילד מאוד רוצה מתוק, יש להוסיף לחלב כפית סוכר. מומלץ שהדגנים יהיו מלאים.

צ'יפס ומטוגנים למיניהם: אפשר להכין פופקורן ביתי מגרעיני תירס יבשים, או להחליף את המטוגנים בבייגלה ללא תוספות של מלח.

ריבה: יש להעדיף ריבה ללא תוספת סוכר, כי הפרי עצמו מכיל סוכר.

שתייה מתוקה: אין כמו מים. אפשר להכין לימונדה ביתית, אבל לא להוסיף לה כמויות גדולות של סוכר.

ופלים: עדיף ביסקוויט הכי פשוט, כמו "פתי בר".

הטיפים באדיבות הדיאטנית טל שדה - קון

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מחשבון הריון

אנא הזיני את תאריך המחזור האחרון שלך:

פייסבוק

מדורים