באיזה גיל הילדים מבינים מהו ערכו של השקל?
קיוויתי שדרך עבודה קשה הילד יבין את ערכו של הכסף, אבל מסתבר שלקנות את אמא יותר קל. הטור של רינה וייסגלס
כן, הבכור בן התשע כבר למד איך קונים את אמא (מעט תחנונים והרבה חנופה.( אבל מה שהוא לא למד הוא, שלכל דבר יש מחיר.
"כמה עולה התענוג,“? ניגשתי ישר לעניינים, אחרי ששילמנו על קייטנה, על חופשה משפחתית ועל צהרון מורחב לאחותו.
200" שקל,“ הוא זרק את המספר לאוויר. "אני יכול ממוש.“?
עבורו זה 200 שקל, עבורי זו פחות שעה שלו מול המסך. לכל הדעות זהו מחיר סביר לבייביסיטר שגם מעייף את הילד.
"אמא, את יכולה לתת לי את הכסף ואתן למאמן,“ הוא הושיט את ידו כעבור שעה, כשהוא לבוש בחליפת אגודת הספורט עם כדור ביד. "אני מבטיח שאני לא אאבד.“
לא זאת בלבד שהוא יודע איך קונים אותי, הוא גם מודע לחולשותיו - אחריות היא לא הצד החזק שלו. "יש לך כיס בחליפה,“? שאלתי בהיסוס בעודי מתלבטת אם לשדר לו שאני סומכת עליו או לוותר על סיכון מיותר ולשלם למאמן בעצמי.
"יש לי כיס ואני מיד אתן לו את הכסף,“ הוא ענה במבט רציני, ולא שכח להוסיף שהוא עוד לא חיבק אותי היום.
שעתיים לאחר מכן היה קשה להבחין אם הרטיבות שעל פניו היא זיעה או דמעות. "אני לא יודע לאן הכסף נפל,“ הוא ייבב. "כל האימון חיפשתי אותו, אבל לא מצאתי.“ בשלב זה הוא ידע ש“ממוש יפה שלי“ לא יעזור וגם לא חיבוק רטוב.
"מה פתאום נתת לו כסף,“? השתומם בעל המאה אחרי יום מעייף בעבודה. "את יודעת שיש לו חורים בידיים.“
"לכן שמתי את הכסף בכיס החליפה שלו,“ ניסיתי להתבדח. "קיוויתי שכבר ניתן לסמוך עליו.“
כשני הורים למודי ניסיון, המכירים כל חלקה טובה בפינת האבדות ומציאות של בית הספר, השקענו את יתרת הערב בסיעור מוחות בנוגע לעונש שיקבל המפוזר מכפר אז“ר: "אולי נשלול ממנו את ההשתתפות בחוג,“? הציע הבעל, שממילא נמצא בעבודה בשעות האלו, אז מה אכפת לו?
"ספורט זה חשוב,“ עניתי, מודה לאל שלא מופיעה מעל ראשי בועה שכתוב בה "אל תעז לגזול ממני שעה של שקט בבית.“
"אולי לא נקנה לו כרטיסים למשחק של הפועל, שהוא ביקש ליום ההולדת,“? הצעתי, אבל האבא, שמחכה למשחק לא פחות מבנו, טען שאסור לפגוע בזמן האיכות שלהם.
בשבת החמסינית של אותו שבוע, בעודי טובלת את העוגיות שהכנתי בקפה, הציע הילד שנלך לגן השעשועים, "ושם אני אמכור את העוגיות שלך, וארוויח כסף.“
"רעיון נהדר,“ עניתי. "אתה יכול להוסיף גם
קיוויתי שאולי מעכשיו הוא יבין את ערכו של הכסף ואת החשיבות שבשמירה עליו. והנה, הפלא ופלא, הילד שלי זנח את הכדור והתחיל לעבוד. הוא עבר בין אמהות מניקות ומכר להן "עוגיות שקדים המייצרות חלב,“ שכנע ילדים קטנים לבקש מאמא שלהם שני שקלים עבור הבאקוגנים הישנים שלו, והוא אפילו אילתר מבצע של "שלוש בעשר,“ כאשר נתקל בזבי חוטם אשר הגיעו לגינה עם אבא כלכלן.
"אמא, הרווחתי 25 שקל!!,“ הוא צהל כאשר המחצלת התרוקנה. "איזה כיף לי, איזה כיף לי.“
"כיף לך,“? עניתי בטון משביתת השמחות הידוע שלי, "אתה חייב לי 200 שקלים וזה בלי שנתקטנן על כך שאת העוגיות שמכרת אני אפיתי ולא אתה.“ פניו נפלו.
"אבל אני מוותרת לך על יתרת הסכום ומקווה שמהיום יהיה ניתן לסמוך עליך,“ הוספתי. הוא היישיר אליי מבט מאושר. "אמא,“ הוא אמר, "הגיע האוטו גלידה. יש לי רעיון נפלא איך הכסף שהרווחתי לא ילך לאיבוד! אפשר, אמא יפה שלי.“???
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם