לישון עכשיו: המדור להורה המותש
תקופת ההסתגלות לגן עלולה לגרום לשינויים בהרגלי השינה. כיצד חוזרים לאט ובבטחה לשגרת שינה בריאה? ומה עושים כשזמני השינה של הילדים הגדולים במשפחה אינם תואמים לאלו של הקטנים? יועצת השינה מורן בר טל משיבה ומייעצת
מורן שלום,
בני בן שנה וחצי. עד השנה הוא הלך למשפחתון ובתחילת השנה עבר לפעוטון חדש. מהגננות בפעוטון הבנתי כי הוא מסרב לאכול, מדלג על שנת הצהריים ומרבה לבכות. אני אוספת אותו בארבע והוא עייף ביותר אבל לא רוצה להירדם לתנומת אחרי הצהריים.
הגרוע מכל הוא שהוא התחיל להתעורר בלילה ולדרוש בקבוק לעיתים אף פעמיים! אנחנו נכנעים לבכי קורע הלב ונותנים לו בקבוק. מה עושים? איך מלמדים אותו לישון בגן? איך מפסיקים את ההתעוררויות הליליות?
מורן בר טל משיבה:
בתקופת הסתגלות של ילדינו למסגרות חינוכיות חדשות, נראה פעמים רבות רגרסיה בהרגלי השינה והאכילה. תקופת ההסתגלות בגילי ינקות ועד שנתיים, יכולה להימשך כחודשיים ומאופיינת בקשיי הירדמות, "דילוג" על שנת בוקר וצהריים, אכילה מועטה ואף סירוב לאכול, וכמובן, קשיי פרידה בבוקר, ובכי לפרקים במהלך היום.
צבירת העייפות במשך היום עקב קשיי ההירדמות והבכי הממושך, מביאה לעייפות יתר. עייפות יתר מביאה את הילד הן להתנגדות של גופו להירדמות והן לסף רגישות, המביא איתו
קשיי ההסתגלות גם נותנים אותותיהם בבית, אתכם ההורים. גם שם עייפות היתר תכריע את ההתנהלות השגרתית וקרוב לודאי תגרום לדרישה אינטנסיבית לנוכחות ההורים גם בלילה. יתכן ונפגוש גם קשיי הירדמות שלא היו קודם לכן.
עד כאן הכל נורמלי, מוכר וצפוי, והבעיה שאת מתארת עם בנך שכיחה. כמובן שהשאלה המרכזית היא: כיצד תוכלו אתם, ההורים, לסייע לבנכם להתמודד עם תקופת ההסתגלות וכן לגייס את הצוות החינוכי לטובתו.
מספר המלצות שיקלו על בנך את ההסתגלות:
1. "תגבור רגשי" – ראשית, ממליצה להבין ולקבל את השינויים שחלים אצל בנך כנורמטיבים ולגלות סבלנות רבה בתקופה זו לצרכיו המתוגברים של בנך. יש לעטוף אותו בחום, אהבה ומגע אף יותר מהרגיל ולהבין שזה ישתפר ויחלוף עם הזמן, כמובן בשילוב תגובות נכונות שלכם.
2. עוגנים – דווקא בתקופה בה הקלפים נטרפים עבור ילדינו, השגרה משתנה, והדמויות מתחלפות, נרצה לשמור על גורמי היציבות שבשגרה כגון סדר יום, טקס השינה, זמני הארוחות וכו'. ילדינו משתוקקים לשגרה תמיד ובפרט בתקופות של שינויים. השגרה נותנת לבנך בטחון וודאות על ההולך להתרחש, להבדיל מ"החדש" איתו מתמודד בפעוטון החדש.
3. הקדמת שעת ההשכבה – בשל העייפות אותה צובר בנך, ממליצה לשים לב ביתר שאת לסימני העייפות שלו, המוכרים לך בוודאי ולהתייחס אליהם בזמן המתאים, ולהשכיבו בחלון ההזדמנויות הנפתח. כאשר מפספסים את חלון ההזדמנויות קורים שני דברים: האחד הוא קשיים בהירדמות (לא ציינת שיש כאלו) והשני הוא התעוררויות מרובות. סביר שבתקופה זו תשכיבי אותו לישון בין 18:00 – 18:30 עד שיסתגל לגן וישוב לחזור סביב השעה 19:00.
4. תגובה לילית להתעוררויות – כאמור, ייתכן כי בנך מתעורר כיוון שצבר יתר עייפות, או בשל הצורך המתוגבר בנוכחותכם ההורים. המלצתי היא להגיב עם הרבה אמפתיה וסבלנות לצרכיו, לחבק, ללטף ולהכיל. נסו להימנע מלהוציאו ממיטתו. כאשר הבכי נרגע יש להחזירו לשינה וחוזר חלילה. כמובן שכל העת נענה לבכיו עד שיירגע. אך חשוב לא פחות, להגיב במינימום אינטראקציה בהתעוררות (כגון מעבר למיטתכם או לסלון, לפתח תקשורת קולית וכו') כדי לא לתת תמריץ להישנות ההתעוררויות. אם יש לך ספק כי בנך רעב, העשירי את ארוחת הערב שלו לפני השינה. משהוסר ספק הרעב, בהדרגתיות ורגישות הפחיתי את הבקבוק אליו התרגל בשבועיים האחרונים.
5. שיתוף פעולה של הצוות החינוכי – כדי לסייע לבנך להסתגל לשגרת היום בפעוטון, שתפי את הצוות בשעות השינה אליהם היה רגיל עד כה ובסימני העייפות שלו. אם ניתן להתחשב בשעות אלו מה טוב, ואם לא, שתפי את הצוות מה מסייע לו להירדם, האם יש חפץ מעבר כלשהוא אליו הוא רגיל, ליטוף או כל דבר אחר שייתן לו את הביטחון אליו זקוק בהירדמות. אני סבורה שהרמה ממושכת על הידיים בתקופה הראשונית לילדים הזקוקים לכך, היא חיונית וחשובה לרכישת הביטחון בצוות החינוכי. בקשי גם מהצוות תגבור רגשי עבור בנך והתעדכני בכל יום על מגמת ההסתגלות שלו בגן.
זכרי שבכל שינוי מסגרת חינוכית ההתחלה קשה ודורשת מבנך התמודדויות רבות. תגובה עקבית, אסרטיבית, אוהבת ומכילה שלכם ושל הצוות, תתן לבנך את הבטחון כי הוא נמצא במסגרת המתאימה לו, והוא יכול להניח את ראשו בשקט על הכר ואפילו לטעום מהאוכל. בטוחה שהשגרה תחזור לביתכם.
בהצלחה!
מורן שלום,
לנו שלושה ילדים בגילאי שש וחצי, שלוש ושנה. השניים הגדולים הולכים לישון סביב שמונה וחצי, והקטנה סביב השעה 19:00. הבית די רועש עד שהם הולכים לישון והיא מתקשה להיכנס לשינה עמוקה ומתעוררת תכופות. אנחנו משתיקים אותם, נותנים מוצץ והיא חוזרת לישון.
מה לעשות? האם עליה להתרגל לרעש? האם על הגדולים להתרגל לשקט?
מורן בר טל משיבה:
בבית רב גילאי, שעות ההשכבה מתפרסות על פני הערב ומציבות לא פעם אתגר בפני בני הבית כולו – גם לאלו שצריכים לישון תחת הרעש וגם לאלו שצריכים להתחשב.
אני מציעה לך לפני "הטיפול ברעש", לבדוק אם בתך הולכת לישון באותו חלון ההזדמנויות המתאים לה, והאם את ערה מספיק לסימני העייפות שלה. ייתכן וההתעוררויות בשעות הלילה הראשונות לשנתה מאופיינות בהתעוררויות רבות כיוון שהולכת לישון עייפה מדי. אם יש לך ספק בדבר, נסי להשכיבה מוקדם יותר, ובהתאם כווני גם את טקס השינה. ייתכן וצעד זה לכשעצמו כבר יצמצם את ההתעוררויות של בתך.
לגבי הגדולים – יחסי אחים הם "חדר הכושר" לחיים דרכו לומדים מיומנויות תקשורת, התחשבות בזולת, מו"מ, ניהול קונפליקטים ועוד. זה הזמן להתחיל ללמד את ילדיך הגדולים, שלכל חבר במשפחה יש צרכים שונים ועל כל בני הבית להתחשב בו ולעזור לו. למשל, אם אבא צריך לעבוד בערב על המחשב, אנחנו נאפשר לו, או אם בנך הגדול עושה שעורי בית בשעות הצהריים עלינו לאפשר לו. ככלל זה, אם בתך הצעירה הולכת לישון בשעה 19:00 וזקוקה לשקט כדי לישון, כל בני הבית ילמדו לאפשר לה את השינה לה היא זקוקה.
זוהי הזדמנות לשבת עם ילדיך ולדבר על התחשבות בזולת, לחשוב היכן עוד אנו מתחשבים זה בזה במשפחה, ומתי היינו רוצים שיתחשבו בנו. כל אחד יכול לתרום לשיחה לפי גילו ויכולותיו.
כדאי להחליט על הכללים החדשים בבית המחייבים את כולם להתנהלות בשעות הערב, וכמובן לתת דוגמא אישית לילדייך.
כאשר קובעים את הכלל יש לקבוע מהו המחיר לאי קיומו וההשלכה למי שחורג ממנו. למשל מי שמרעיש בשעות הערב לא יוכל ליהנות ממשחק משותף בזמן זה, אלא ישחק לבד בחדרו. עליכם להיות עקביים ודבקים בחוקים שקבעתם כדי לתת תוקף לקיומם.
קביעת הכללים תצמצם את הצורך בלומר "שקט", תוריד מתחים בשעות אלו ותמנע תגובות אימפולסיביות של כעס שלכם ההורים.
המלצה נוספת היא שילדייך הגדולים יעסקו בשעות ערב אלו, שבוודאי כוללות ארוחת ערב, ומקלחות, בפעילות מרגיעה ושקטה המכינה לשינה כגון הקראת סיפור, משחק קופסה או שיחה. גם הם זקוקים לתנאים המאפשרים מעבר לשינה.
מורן בר-טל היא יועצת שינה ומנחת הורים בגישת האינטליגנציה הרגשית. מנהלת סניף צפון ברשת עידן ההורות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם