מה כן בא לך? הטור של אדיבה גפן

כשהנכדה שלי יורה “לא בא לי“, אני עומדת מולה חסרת אונים. מי בכלל המציא את הצירוף הזה ולמה האקדמיה ללשון לא מוציאה אותו מחוץ לחוק?

אדיבה גפן | 12/10/2012 8:32

חברי האקדמיה ללשון העברית, מכובדיי, אני - סבתא של רוני, ליאה, מיה ויהלי - פונה אליכם בבקשה הבאה: אנא, עקרו מן השפה העברית את הצירוף "לא בא לי“ (להלן - לאבאלי). נקו את העברית מעונשו של זה, ויפה שעה אחת קודם.

זה אצלה ב-DNA. שאטרסטוק

"אל ואל ואל ואל, מי צריך אותך בכלל“? כתבה פעם מרים ילן שטקליס. בכל שפה יש שפע של מילות שלילה, העברית נתנה לנו את "אין“, "בלי“, "בלתי“, "אי“ ו“אי אפשר", וכמובן את "לא“, "לא ולא“ ו“אל“. אלא שהעברית הולכת ומשתנה. מילת השלילה הישנה והטובה אל התעדנה והתרככה, מופיעה בעיקר בטקסטים ספרותיים או משמשת בהוראות בטיחות. גם הלא התגמשה והתגלגלה לה למין "לא“, שהוא לא לגמרי עיקש או סופי, אלא כזה שמשאיר פתח למשא ומתן (במיוחד אם הוא נאמר על ידי פוליטיקאים).

זאטוטי ישראל אף הגדילו לעשות וניסחו מחדש את מילת השלילה הזאת, המופיעה אצלם כחלק מהצירוף הכל כך מרגיז - "לא בא לי“. מכירים, נכון? גם הורים וסבים שעדיין נמצאים בשלב ההיקסמות מהפעוט המתוק שלהם עתידים במהרה לגלות שה“לא בא לי“ טבוע ב- DNA שלו.

עוד לפני שהאנשים הקטנים לומדים להגיד "אור“, "טוב“, או "מחא כפיים“, הם מגלגלים בטבעיות על לשונם את ה“לא בא לי“, עם כל התוספות: לפעמים הוא מלווה בחיוך ממזרי כשל עריץ המודע לכוחו,

לעתים הוא מותז מפה קפוץ ומלווה במשיכת כתף, ויש פעמים שבהן הוא עטוף בצליל צרחני ופנים מכורכמות.

אבל יש דבר אחד בטוח: מרגע שנאמר על ידי הפצפון - אין מקום לוויכוח. רוני, נכדתי בת הארבע, היא אלופת הארץ ב- "לאבאלי“, שפרץ אצלה בסערה כשהייתה בת פחות משנה ומאז היא משמרת את כוחו המאגי. רוצה מרק? לאבאלי. רוצה לנדנדות? לאבאלי. רוצה לים? לרקוד? לשיר? הצגה? גלידת
תות? טיסה לירח? הפלגה לטהיטי? שלום וביטחון? לאבאלי! ואני, הסבתא האוהבת שמוכנה להוריד בשבילה את הירח והכוכבים, עומדת חסרת אונים מול הצירוף החד-משמעי הזה.

אז מה עושים? קודם כל, אסור לשאול "למה לא בא לך?", כי התשובה על כך תהיה אותן שלוש מילים, אלא שהפעם הן ייאמרו באוקטבה גבוהה יותר: "סבתא, את לא מבינה שלא בא לי?!".

רוני, מה כן בא לך? אני מנסה להתחכם, ולא מקבלת ממנה תשובה. הוריה, אחיה, שכנים ודודים מנסים לרכך אותה, עושים הכל כדי לרצות את עריצת הלאבאלי. חברי אקדמיה יקרים, אנא מכם, בערו את שלוש המילים הללו. איסרו את השימוש בהן. חוקקו חוק שלפיו ילד האומר אותן לסבתו, יהיה חייב להגיד שש מאות פעם אליעזר בן יהודה. אנא מכם, היענו לבקשתי ורק אל תגידו - לא בא לנו.

שלכם, סבתא של רוני וליאה ומיה ויהלי.