זה סופו של כל מוצץ? הטור של אדיבה גפן
ליאה נפרדה מהמוצצים בטקס מיוחד. אלא שאז הגיע הלילה ואיתו הגעגועים. הסבתא אדיבה גפן נרתמה לסייע
למשל שמוצצים מיועדים רק לתינוקות, שהם מקלקלים את השיניים ומעוותים את הפה, ש“מוצץ לא מתאים לילדה יפה כמוך,“ וש“לא מבינים מה את אומרת כשיש לך מוצץ בפה,“ ואפילו משתמשים בנשק יום הדין - "לנועה כבר אין מוצץ, ומה תגיד הגננת בגן החדש.“?
"כל הכבוד,“ אמרתי לליאה, אחרי ששיתפה אותי בסודה. "מוצץ זה רק לילדים קטנים,“ היא הסבירה לי במתיקות, "ואני כבר עוברת לגן טרום חובה.“
ברור. לימור, כלתי שתחייה, החליטה לקיים מעין טקס חניכה שבו תיפרד ליאה מידידיה - שני תריסרי מוצצים, הכוללים את אלה שמפוזרים בכל פינה בביתה ואת אלה שנמצאים בבתי הסבתות. "אני מזמינה אותך לחגיגה,“ אמרה לי הקטנה. "עושים לי ולמוצצים מסיבת פרידה, עם בלונים.“
אמא הכינה עוגה צבעונית, אני כתבתי לה יצירה ספרותית הנושאת את השם המאוד לא ספרותי "ביי ביי מוצץ,“ בבה, סבתא רבתא, גלגלה בצקים, אבא מילא בלונים צבעוניים בהליום וקשר אליהם את המוצצים שנגזר עליהם דין שילוח.
בשיאו של הטקס שחררה ליאה את החוט, הבלונים התרוממו עם שללם ונעלמו מאחורי הבית, והקהל מחא כפיים. ליאה הסתובבה בין אורחיה במבט של מי שזכה במדליית זהב בקפיצה לגובה. כולנו אמרנו לה שהיא ילדה אמיצה, חכמה והחלטית, ושהיא ממש מתאימה לגן טרום חובה.
ביי ביי מוצץ?
SXC
ויהי ערב ויהי לילה יום ראשון. הירח זרח, הכוכבים זהרו, ועם בוא החושך תכפו את הקטנה געגועים. "רוצה מוצצי,“ ביקשה. "אין,“ ענה לה אבא. "למה.“? "נפרדת ממנו,“ אמר אבא וחיבק אותה חזק. אבל ליאה בשלה, רוצה מוצצי.
"אמרנו למוצץ ביי ביי,“ הזכירה לה אמא.
"למה.“?
"כי את גדולה וחכמה,“ רתמה סבתא, כלומר אני קלישאה משלה.
אבל הקטנה לא רצתה להיות חכמה או גדולה, היא רצתה צצי. מוצצי. מוצץ. מוצץ!!! בעיניים שלה, שנראות כמו שתי אבני חן ענקיות, נקוו דמעות גדולות.
אמא אספה אותה אל חיקה וניסתה לנחם. אלא שהקטנה החלה לבכות בכי תמרורים. היא רוצה את החבר הכי טוב שלה כאן ועכשיו!
"המוצצים עפו לשמים,“
אמרתי לה, "אולי עכשיו הם מחפשים תינוק אחר.“
אבל אז, כבמטה קסם, הושיטה הקטנה את שתי ידיה אל עבר החלון ואמרה, "הנה, הם חזרו אליי.“ שני תריסרי המוצצים התנדנדו ממש מול חלון חדרה, אחרי שהחוט הקושר אותם הסתבך בענפי העץ שבחצר. "הם מחכים לי,“ היא הצביעה על השלל. "הם רוצים לחזור.“
עם אצבע אלוהים לא מתווכחים. אבא שלה יצא אל החצר וטיפס על העץ כדי לחלץ את המוצצים. אלא שדווקא אז הם החליטו להתרומם ולעוף, עד שנעלמו מעינינו.
"תקראו להם, תבקשו שיחזרו אליי,“... בכתה הקטנה רוב הלילה, עד שנרדמה. עם בוא הלילה שאחריו התכוננו הוריה של ליאה לעוד לילה של משבר. אלא שהמתוקה נרדמה שלווה במיטתה. ילדה אמיצה, חכמה והחלטית, כבר אמרנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם