צעצוע של סיפור: כיצד בוחרים משחקים לילד?
משחקים שונים מפתחים מיומנויות שונות, לכן כשהילד מבקש צעצוע חדש, שווה להתייחס לבקשה שלו ברצינות. איך תקנו את המשחק המתאים ביותר לילד שלכם? האם לאפשר לו לשחק בחרבות ורובים? ומה קורה כשהפעוט שלכם מתעקש לשחק דווקא בבובות?
משחק משותף הוא זמן נטו שלכם עם הילד. כאן המקום לפנות את הזמן לפעילות משותפת, להתנתק ממטלות היומיום ולזרום למחוזות אחרים – על פי גיל, העדפה, רצון, אתגר, למידה. בחרו את המקום המתאים למשחק, תנו לילדכם להיעזר בכם, לחבק אם מעוניין, שמרו על קשר עין והיו קשובים לצרכיו. ההנאה מהיחד חשובה, ותגרום לילד לצפות לפעם הבאה בה תשחקו יחדיו.
ההכנה לפני המשחק משמעותית להצלחת הפעילות המשותפת. בחרו זמן שבו אפשר לשחק ביחד וברוגע, הפחיתו גירויים בחדר, השאירו מגוון מצומצם יחסית של משחקים ואפשרו לילד לבחור משחק.
לפני שמתחילים, חשוב לוודא שכל חלקי המשחק נמצאים. מותר ליצור "הקלות במשחק" תוך כדי פעילות כדי למנוע תסכול מיותר. חשוב לזהות מתי הילד כבר לא מסוגל להתרכז וליזום את סיומו של המשחק בהנחיית ההורה ובהחלטה משותפת.
חשוב לרענן מדי פעם את המשחקים, להחליף משחקים שאינם מתאימים עוד, להוציא משחקים בהם חסרים חלקים (פאזלים, משחקי קופסה) למניעת עומס מיותר ותסכול.
כשבוחרים משחק, צריך לבחור כזה שהילד יאהב, וגם משחק אשר יעזור לו בהתפתחות, לכן חשוב לאזן בין מגוון השיקולים הבאים:
1. אתגר מותאם: התאימו את רמת האתגר ליכולת הילד. המשחק אמור לאתגר את הילד, לספק לו חווית הנאה, סיפוק מההצלחה ולא רק חזרה על יכולות קיימות. לא צריך תמיד "לתת לילד לנצח" על מנת שייהנה וגם לא תמיד לנצח אותו כדי שיחווה הפסד. צריך לשחק ברמה המאתגרת אותו באופן התואם לו.
2. גיל/יכולות: קנו משחק המתאים לגיל הילד וליכולותיו. המשחק והפעילויות הנלוות צריכים להיות מותאמים לשלב ההתפתחותי (מוטורי, קוגניטיבי ורגשי) של הילד.
3. פיתוח יכולות: בחרו משחק, שיכול לסייע בפיתוח ידע ויכולות בתחום שהילד חלש.
ישנם משחקים המתאימים לפיתוח יכולות מסוגים שונים:
א. התפתחות מוטורית - תנועתית: תוך כדי משחק מפעיל הילד את איברי גופו, הוא פעיל ומתנסה בפעילות לא מובנית. בהתאם לסוג המשחק, הילד חווה שכלול של תפקוד המוטוריקה העדינה, מוטוריקה גסה, שיווי משקל, תיאום בין שני
משחקים אפשריים: משחקי קופסה כמו 'הך פטיש', משחקי בנייה כגון: לגו וקוביות, ומשחקי חוץ, כגון: 'תופסת' ומשחקי כדור.
ב. התפתחות קוגניטיבית ולשונית: תוך כדי משחק עוסק הילד בחקירה, תהליכי למידה, זיכרון, תפיסה חזותית ועוד. הילד גם מתנסה בשיחה, בניהול דיאלוג, הרחבת אוצר המילים ובניית משפטים.
משחקים אפשריים: משחקי זיכרון, משחקי הפכים ושייכות ומשחקי לוטו למיניהם.
ג. התפתחות רגשית: המשחק מאפשר הנאה, פורקן רגשי ועיבוד תכנים רגשיים. חוויות הילד בעת המשחק, תכני המשחק, התמודדויות תוך כדי המשחק עם חוקים, שמירה על התור, ניצחון והפסד - כל אלו תורמים להתנסויות רגשיות חשובות ולצבירת כלים להתמודדות עם מצבים דומים בזמן אמת.
משחקים אפשריים: 'היער הקסום', משחקי קלפים, מונופול. בובות, תחפושות.
ד. פיתוח יצירתיות: המשחק מהווה מקום בטוח לעיבוד רגשות ותחושות, לפיכך אין צורך לחשוש מלקנות לילד המבקש "צעצועי מלחמה" (חרבות, רובים), או לדחות בקשה ל"עוד בובות". כמובן שההיענות לבקשות הילד צריכה להיעשות באיזון ובמידה מותאמת (לא רק משחקי מלחמה...). לרוב, ילדים בוחרים להיצמד לצעצועים אלה, שדווקא הפשטות שבהם מאפשרת להם לפתח יצירתיות וליזום משחק דמיוני שייתן מקום לעיבוד רגשות.
ה. תקשורת והסתגלות חברתית: משחק משותף מאפשר שיתוף פעולה עם האחר, משכלל את התקשורת המילולית תוך כדי ניהול דיאלוג והעשרת אוצר המילים המתחייב במשחק. ההתנסות הרגשית במהלך המשחק מהווה התנסות בפתרון קונפליקטים והסתגלות לקודים החברתיים המלווים הפסד, ניצחון, הישג, המתנה בתור וכו'.
משחקים אפשריים: מונופול, צוללות, 'מי הדמות המסתורית', משחק הזכרון, לוטו.
ו. התארגנות: ההתנהלות סביב המשחק תורמת רבות ללימוד ולהתנסות בהתארגנות. הוא כולל התנסויות כמו: קביעת סדר התורות, סידור כלי המשחק, בקרה על תקינותו, הימצאות כל החלקים הנדרשים, זריזות ועצמאות.
4. גיוון סוגי המשחקים בבית: המשחקים בבית צריכים להיות מגוונים על מנת לפתח יצירתיות בתחומים שונים. לפיכך, אם ילדכם מעדיף סוג מסוים של צעצועים/משחקים, תפקידכם כהורים לחשוף אותו לחוויות משחק נוספות, שיוכלו לספק מגוון צרכים. לדוגמה, חשוב לאפשר לבת לשחק במכוניות ולבן בבובות – גם אם זו לא משיכתם הטבעית.
ילד הנמנע ממשחקי כדור, כדאי לזמן לו גם משחקים מתחום זה בבית. תמיד כדאי לברר מהי סיבת הרתיעה ממשחק מסוים, אולי ההימנעות כרוכה בקושי פיזי או מוטורי.
5. הכרות קודמת עם משחק: חשוב להתחשב ברצון הילד. אם הילד התנסה במשחק שעניין אותו בגן/אצל חבר - אפשר "לזרום" עם רצונו (כמובן במידה ומתיישב עם הקריטריונים שלכם). התחשבות בהעדפתו תעצים את המוטיבציה שלו לשחק.
6. בטיחות: בטיחות היא שיקול חשוב בבחירת צעצועים ומשחקים. חשוב להתאים משחק לגיל, לבדוק הודעות בטיחות, להמנע מקניית משחק בעל חלקים קטנים אם הילדים מתחת לגיל 3 ובעיקר כאשר יש אחים קטנים בבית, להקפיד לאחסן משחקים מסויימים במקום לא נגיש.
7. השיקול הכלכלי: אחרון חביב, אך לעיתים ראשון במעלה: מרכיב העלויות ביחס למענה שנותן המשחק לילד. מומלץ כמובן לעשות "סקרי שוק" לפני הרכישה.
גם אם בחרנו משחק עבור הילד באופן מושכל. יתכן וטעינו. במידה והילד לא מתחבר ומסרב לשחק – זהו סימן שהמשחק אינו תואם את צרכיו כרגע. לא רצוי לכפות משחק על הילד. במקרה כזה רצוי להניח את המשחק בצד. יתכן מאוד שבמהלך הזמן הוא יהפוך ליותר אטרקטיבי.
רוויטל גנץ היא מרפאה בעיסוק ויועצת חינוכית עם התמחות בגיל הרך ומנהלת "ניצן בייבי" - מרכז להדרכת הורים של אגודת ניצן בהרצליה ובכרמיאל.
ניתן לתרום לאגודת ניצן לקידום ילדים ובוגרים עם ליקויי למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז באמצעות SMS עם הספרה 10 במספר 2255. ניתן לתרום גם בטלפון: 5372270 – 03.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם