פיית השיניים 2: מה קורה כשלילד נופלת השן השניה?

מפיו של הבכור נשרה השן השנייה, אז איפה פיית השיניים? רינה וייסגלס עדיין מחפשת

הורים
רינה וייסגלס | 4/1/2013 7:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני קצת יותר משנה נפלה לבכור שלי השן הראשונה. אכן אירוע מכונן שאף כתבתי עליו כאן, אלא שעשיתי זאת תוך שאני זורעת בבני את זרעי הספק בדבר קיומה של פיית השיניים.

הוא היה בן שמונה ואני בת שלושים ושמונה, כבר למודת ניסיון ועם התמחות יתרה בפיות שיניים. למרות זאת, הופיע למחרת מתחת לכרית שטר של עשרים שקלים, לשמחתו.

חלפה לה שנה פלוס, הבכור גדל וכבר לומד בכיתה ד‭,‘‬ ובשעה טובה, ואחרי הרבה לחץ פיזי מתון ושיחות איום מול המראה, נשרה מפיו שן נוספת. כיוון שהייתה זו רק השן השנייה, ההתרגשות מהאירוע עדיין הייתה גדולה.

"אמא, אני שם את השן מתחת לכרית‭,“‬ הוא הודיע לי בערבו של יום הנפילה הגדולה. "אל תשכחי לתת לי עשרים שקלים, טוב‭.“?‬

הפעם אפילו לא מצמצתי. "למה שאתן לך כסף ומה בדיוק יש לי לעשות עם השן שלך‭,“?‬ עניתי באדישות. "אני לא פיית השיניים‭.“‬

"נו, אמא!‭,“‬ שמעתי נביחה חסרת סבלנות מכיוונו (שממש מזכירה את זו של אבא‭.(‬ "אני יודע שאין פיית שיניים, ואת יודעת שאסור לשקר. אז למה את סתם אומרת‭.“?‬

"שים את השן לפיה‭,“‬ עניתי בעצבנות (ממש נכנסתי לתפקיד‭,(‬ "ולך לישון. מחר יש בית ספר‭.“‬
שאטרסטוק
''אל תשכחי לתת לי עשרים שקלים, טוב‭.“?‬ שאטרסטוק

הבוקר הגיע מהר מתמיד. “אמא‭,“‬ שמעתי אותו צועק, "הפיה לא לקחה את השן ולא קיבלתי כלום‭.“‬

רציתי לענות לו שמרוב דיונים בסוגיית קיומה של פיית השיניים, שכחתי את תפקידי. "לא יודעת מה לומר לך‭,“‬ עניתי. "כנראה יש לה עומס בעבודה. אני מציעה שתחזיר את השן אל מתחת לכרית ותחכה למחר. אחרי הכל, היום יום שישי, והיא בטח תהיה פחות לחוצה‭.“‬

השן הוחזרה למקומה, וכל שנותר לפיה שכמותי הוא לנזוף בעצמי על כך ששכחתי את תפקידי כאמא לילד עם שן אחת פחות.

“אמאאאאאא!‭,“‬ נשמע קולו העצבני של הבכור בשבת בבוקר. "למה לא לקחת את השן שלי‭.“?‬ הילד הביט בי המום, מאוכזב ועצבני.

"תקשיב לי, ותקשיב טוב‭,“‬ יריתי שורת פתיחה

לנאום שלא היה ברור לי כלל מה יהיה תוכנו. "אני לא הפיה ואין לי מושג למה היא לא הגיעה. אולי היא שומרת שבת‭.“?‬

הבן שלי נתן בי מבט מיואש. “נו, אמא, די, תפסיקי. אני יודע שאת הפיה. שוב שכחת‭.“?‬

"האמת‭,“‬ עניתי (פתיח קבוע שלי לפני שקר הגון‭,(‬ "אתמול בערב שמעתי אוושת כנפיים בכניסה לחדר שלך. אבל מה שקרה הוא, שהחדר שלך היה כל כך מבולגן עד שהפיה מעדה בין כל החפצים, וברחה משם. אני שמעתי נפילה ממש חזקה. אני מאוד מקווה שהיא לא שברה שן‭.“‬

חיוך ממזרי נמתח על שפתיו של בני. "אמא, הבנתי אותך‭,“‬ הוא אמר, "פשוט תגידי לי את זה ישר לפנים - ’אני אתן לך עשרים שקלים אם תסדר את החדר‭.‘‬ סגרנו?". ‬

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

להיות אמא

צילום: בן ניקסון

רינה ויסגלס היא עיתונאית, קופירייטרית ובעיקר אמא לשלושה ילדים שנותנים לה המון רעיונות על מה לכתוב.

לכל הכתבות של להיות אמא

מחשבון הריון

אנא הזיני את תאריך המחזור האחרון שלך:

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

עוד ב''להיות אמא''

פייסבוק

מדורים