/images/archive/gallery/189/829.jpg עובדת ירדנית במפעל דלתא. צילום: ארכיון מעריב להרוויח מפירות השלום אזור הסחר החופשי שהקימו ירדן וישראל מאפשר לשתיים לייצא את תוצרתן ולהרוויח מיליונים מדי שנה   עומר שרביט 26/10/2004  7:00 העשור שחלף מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן ידע עליות ומורדות, אך בחינה של ההיבטים הכלכליים ביחסי שתי המדינות מעלה כי לפחות בתחום זה ניתן לראות את מימוש "פירות השלום".   הסכם אזורי הסחר החופשי (QIZ), שנחתם ב-1997, מאפשר למפעלים הפועלים באזורים אלה, שהגדול שבהם נמצא באירביד, לייצא סחורה לארצות-הברית בתנאי אזור סחר חופשי, לדוגמה פטור ממכס. על פי ההסכם, הסחורה הירדנית שמיוצאת מאזורים אלה צריכה להכיל 10% תשומה ישראלית.   כתוצאה מההסכם גדל הייצוא הישראלי לירדן מדי שנה, ועל פי ההערכות הוא ינוע השנה בין 95-150 מיליון דולר, גידול של 35% לעומת השנה הקודמת.   אך המרוויחה הגדולה מההסכם היא ירדן. עד ההסכם עמד הייצוא הירדני לארה"ב על 15 מיליון דולר בלבד בשנה. כיום מסתכם הייצוא הירדני לארה"ב בלמעלה מ-700 מיליון דולר.  עד היום הניב ה-QIZ יותר ממיליארד דולר של ייצוא ישראלי- ירדני לארה"ב, (כ-15% מהסחורות היו תשומות ישראליות). לא פלא שגם אנשי עסקים מצרים להוטים מאוד לחתום על הסכם במתכונת דומה עם ישראל.           בנוסף, תרם ה-QIZ לירדן גם כ-60 השקעות זרות חדשות, שיצרו כ-45,000 מקומות עבודה. בעקבות ההצלחה של הסכם אזור הסחר החופשי עם ארה"ב, עשויות ישראל וירדן להגיע להסכם דומה גם עם האיחוד האירופי. פיטורים במתפרות בישראל עם זאת, ההסכם הביא גם לתוצאות שליליות. מפעלים ישראליים, שביקשו ליהנות מהתנאים המועדפים של ההסכם, העבירו את פעילותם לאזורי הסחר. במיוחד בלט המעבר בתחום הטקסטיל, דבר שהביא לפיטורי עובדים במתפרות ישראליות. כיום דלתא היא המעסיק הגדול ביותר בירדן עם 2,200 עובדים באירביד ובעמאן.   גבי בר, סמנכ"ל לענייני המזרח התיכון במשרד התעשייה והמסחר, התייחס למעבר המפעלים: "לצערנו, יכולת העמידה בתחרות של מתפרות בישראל הלכה וירדה בשנים האחרונות. עלות העובד למעסיק במתפרה הישראלית היא 1,000 דולר. זאת, לעומת 60 דולר בסין או 100 דולר במצרים וירדן". לדברי בר, אם החברות הישראליות בוחרות להעביר את פעילותן לחו"ל, עדיף להן להגיע למדינות שכנות במקום לדרום-מזרח אסיה.   נקודת תורפה נוספת היא מעבר הגבול "נהר הירדן" שבאזור בית-שאן. ירדן מייבאת מוצרים מחו"ל, בלי קשר לישראל, דרך נמל חיפה ומעבר הגבול. בנוסף, ירדן מייצאת את הסחורה המשותפת לה עם ישראל דרך המעבר לעבר נמל חיפה. אולם בשל הגידול בכמות הסחורות העוברות במקום, יש חשש כי מעבר הגבול לא יוכל לעמוד בעומס. עין לעיראק צופיה ומה צופן העתיד? נוסף על התקווה שמגמת הגידול בסחר עם ירדן תישמר, יש בישראל הלוטשים עיניהם עוד מזרחה. קרבתה של ירדן לעיראק עשויה לפתוח שוק חדש בפני הסוחרים הישראלים.   כבר בחודשים הראשונים שלאחר ההשתלטות האמריקנית על עיראק, נפוצו בתקשורת הישראלית ידיעות על חברות ישראליות שכבר פועלות בעיראק. אולם עד כה היקף המסחר הוא מצומצם והייצוא הישראלי לעיראק הסתכם השנה ב-2 מיליון דולר צנועים.        שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך

ראשי > חדשות > מיוחד > עשור לשלום       בארכיון google.com    שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך ה-QIZ תרם לירדן גם כ-60 השקעות זרות חדשות, שיצרו כ-45,000 מקומות עבודה. בעקבות ההצלחה של הסכם אזור הסחר החופשי עם ארה"ב, עשויות ישראל וירדן להגיע להסכם דומה גם עם האיחוד האירופי כתבות פרוייקט השלום לא הגיע אל האנשים ברחוב השלום בתמונות להרוויח מפירות השלום הסלע האדום - כבר לא כמו פעם תמונות מחיי הנישואים אקדמיה של שלום מעריב מציג: שלום עם ירדן