ימי הדב
לא הכל היה דבש בחייו של כריסטופר רובין, שבשבילו ועליו כתב אביו, א"א מילן את סדרת ספרי פו הדב. השבוע מלאו 89 שנה להולדתו
דמותו של כריסטופר רובין הופיעה בשני הספרים בסדרה: "פו הדב", מ- 1926 ו"הבית בקרן פו", שיצא לאור ב-1928, ובשני מקבצי פואמות של אביו.
כריסטופר רובין האמיתי נולד בצ'לסי, לונדון, והיה בן יחיד להוריו. אימו דורותי דווקא העדיפה בת ונהגה להלבישו בבגדי בנות. בתיאום מושלם, גם הדב פו, שהיווה את ההשראה לאביו של רובין לדמות בספר הייתה בכלל דובה. שמה היה וויני, כמו וויני הפו (באנגלית:Winnie-the-Pooh), והביא אותה לממלכה סגן בצבא הקנדי, שרכש אותה תמורת 20$ מצייד, בדרכו לאנגליה במלחמת העולם הראשונה. הדובה נחשבה לאטרקציה בגן-החיות של לונדון, והפכה שם לדיירת קבע.
ילדותו של כריסטופר עברה עליו בין השאר באותו יער שהפך למקום ההתרחשות של ספרי פו הדב, יער אשדאון (הלוא הוא "יער ת"ק הפרסאות"), שם רכש האב בית קיץ בו בילתה המשפחה את חופשותיה.
רובין אהב את הספרים שנכתבו עליו ועל חבריו הבובות, שכללו מלבד פו גם את טיגר הנמר, חזרזיר, אי-יה החמור וקנגה הקנגרו. הוא אפילו עזר לאביו לכתוב כמה סיפורים, שהתבססו על הרפתקאותיו השונות ביער, ואף שיחזר אחד מהם ביער אשדאון בהיותו בן 8.
אותו שחזור הוסרט על ידי צלם חובב, ונתגלה ב-2001 על ידי מפיק שעשה סרט על היער המפורסם, שנחשב עד היום לאתר עלייה לרגל למעריצי פו הדב, ונמצא מרחק נסיעה ברכבת מלונדון. בסרטון נראה רובין למספר שניות בראש תהלוכה שארגן עם חבריו המחופשים לדמויות השונות שכיכבו בספרים.
לאחר שקיבל
במהלך שירותו הצבאי הלכה וגברה טינתו של כריסטופר לאביו, שאותו האשים בניצול ילדותו לצורך כתיבתם של הספרים שהפכו את חייו למאוד לא פשוטים. אהבתו של כריסטופר הילד לָספרים התחלפה בשנאה ככל שהתבגר – אך לאחר נישואיו לבת דודתו, החליטו השניים בצעד אירוני משהו לפתוח חנות ספרים בדארמות', שהפכה להצלחה.
האם, דורותי, חשבה שמדובר בהחלטה תמוהה, כיוון שכריסטופר, שסיים תואר באנגלית לאחר המלחמה, לא נחשב לאיש עסקים, ומתוקף עבודתו כמוכר בחנות ספרים, נאלץ לפגוש מדי יום את מעריצי ספרי "פו הדב", שהסבו לו כאב לא מבוטל במהלך השנים. אך בני הזוג הפעילו את החנות במשך שנים רבות, והתקיימו ללא עזרת התמלוגים שהגיעו לרובין מספרי "פּוּ" השונים. כריסטופר החל לבקר את אביו רק לאחר שזה נהיה חולה, אך לאחר מותו של הסופר, ב- 1956, נמנע רובין מלבקר את אימו במשך 15 שנים עד למותה.
ב- 1974 פרסם כריסטופר אוטוביוגרפיה ראשונה מתוך שלוש, ובה הוא מתאר את ילדותו, אך גם את הקשיים עימם נאלץ להתמודד בעקבות היותו בן דמותו של "כריסטופר רובין", הילד שכולם הכירו ואהבו.
רובין מת בשנתו ב- 1996, לא לפני שהספיק לתת את בובותיו המקוריות לעורך הספרים של אביו, שתרם אותן לספריה הציבורית של ניו-יורק, שם הם מוצגות עד היום.
באוקטובר מתעתד לצאת ספר המשך למעללי פו וחבריו, שייקרא "החזרה ליער ת"ק הפרסאות". הספר, שאושר על ידי אנשי העיזבון של משפחת מילן ומשפחת שפרד (שאייר את הספרים) כהמשך רשמי לספרי פו, נכתב על ידי דייויד בנדיקטוס, ויחל באותה נקודה בה הסתיים הספר הקודם, בו יוצא כריסטופר ללימודים, ומבקש מפו: "תבטיח לי שלא תשכח אותי. אף פעם. אפילו לא כשאהיה בן מאה". פו, כמובן, הבטיח, לא לפני ששאל בן כמה יהיה הוא עצמו, ורובין עונה לו: "תשעים ותשע". בינתיים, עברו 89 שנים מאז נולד כריסטופר רובין. נקווה שאם באמת יש גן עדן, הוא יושב שם וחוגג עם פו וחבריו.
נא להמתין לטעינת התגובות
