השבוע לפני
איזה שבוע זה היה, נחתם הסכם השלום עם ירדן, הומצאה מכונת הכביסה וגם דגל מדינת ישראל הפך לרשמי. nrg מעריב מעניק סקירה היסטורית
על רקע הלחץ האמריקאי לחידוש המשא והמתן בין ישראל והפלסטינים והרצון הישראלי ליחסי נורמליזציה עם מדינות ערב, ימלאו השבוע 18 שנה לוועידת מדריד. את הוועידה יזמו נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש האב ונשיא ברית המועצות מיכאל גורבצ'וב במטרה לקדם את תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים ושכנותיה הערביות.
בוועידה שנפתחה ב-30 באוקטובר והסתיימה ב-1 בנובמבר 1991, השתתפו נציגים מארה"ב, ברה"מ, האיחוד האירופי, ישראל, סוריה, ירדן, לבנון ומצרים. לדרישת ישראל, הפלסטינים יוצגו על ידי המשלחת הירדנית.
הוועידה התקיימה בשני מסלולים. במסלול הדו-צדדי, ניהלה ישראל משא ומתן בנפרד עם סוריה, ירדן והמשלחת הירדנית-פלסטינית. במסלול הרב-צדדי, דנו הנציגים הישראלים עם מקביליהם הערבים בנושאים איזוריים, כגון, פיתוח כלכלי, ביטחון איזורי, בקרת נשק, איכות הסביבה, מים ונושאים
היוזמות והמארחת שלחו לוועידה נציגים מהדרג הבכיר ביותר – הנשיא בוש האב, הנשיא גורבצ'וב וראש הממשלה הספרדי, פליפה גונזלס. את שאר המשתתפות, למעט ישראל, ייצגו שרי החוץ שלהן. בראש המשלחת הישראלית לבירה הספרדית עמד ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר ואליו התלוו סגן שר החוץ דאז בנימין נתניהו ועוזי לנדאו.
בסופו של דבר לא רשמה הוועידה הישג ממשי מאחר שתוצאות השיחות, הן הדו-צדדיות והן הרב-צדדיות לא הניבו תוצאות משמעותיות.
בצל המשבר ביחסיה עם ישראל, ב-29 באוקטובר מציינת טורקיה את הפיכתה לרפובליקה דמוקרטית, חילונית וחוקתית, לאחר נפילת האימפריה העות'מנית. בשנת 1923 בנה המייסד מוסטפא כמאל אתאטורק את המערכת הפוליטית של טורקיה.
טורקיה נמנתה עם החברות המייסדות של ארגון האו"ם ושל ארגון המדינות האיסלאמיות. כמו כן, בשנת 1952 הצטרפה לברית נאט"ו.
לאחרונה הורעו מאד היחסים בין אנקרה וירושלים, במיוחד לאחר שביטלו הטורקים את השתתפותה של ישראל בתרגיל הצבאי וכן על רקע סדרת הטלוויזיה הטורקית "הפרדה", בה נראים "חיילי צה"ל" יורים בילדים פלסטינים בזמן מבצע "עופרת יצוקה".
בטורקיה תולים את האשמה בהרעת היחסים בישראל, בפעולותיה במבצע "עופרת יצוקה". בשבוע שעבר אף האשים ראש הממשלה הטורקי רג'יפ טאיפ ארודאן את ישראל בשימוש בנשק להשמדה המונית במהלך הלחימה ברצועת עזה לפני פחות משנה.
ב-28 באוקטובר 1948 הפך דגל ישראל לדגלה הרשמי של המדינה. הדגל, בעל רקע לבן, כשעליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה, החל בימי העלייה הראשונה ובשנת 1987 אימצה אותו התנועה הציונית. דגל זה הועדף על פני "דגל שבעת הכוכבים" שהציע בנימין זאב הרצל.
כבר ב-27 באוקטובר בשנת 1978 טרם חתימת הסכם השלום עם מצרים, זכו ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין ז"ל, והנשיא המצרי, אנואר סאדאת, להוקרה רבה מצד הקהילה הבינלאומית, לאחר שהוכרזו כזוכי פרס נובל לשלום.
כחודש וחצי לאחר מכן, במעמד קבלת הפרס, אמר בגין: "הפרס מגיע לא לי, הוא מגיע לעמי, על הסבל הרב שנפל בחלקו, על האבידות הכבדות שאבדו לו, על אהבתו את השלום וכיסופיו העמוקים אליו".
ב-26 באוקטובר 1858 הגיעה בשורה מרעננת לעולם - הומצאה מכונת הכביסה כפי שאנו מכירים אותה כיום.
בעבר כיבוס בגדים הייתה פעולה מתישה שגזלה זמן רב. מכונת הכביסה פותחה על מנת לפחית את עבודות הפרך הקשות, כלומר, הקרצופים והשפשופים והיא פעלה על ידי סיבובי פדלים. בהמשך, עד לפחות שנת 1930, כשהחשמל היה די נפוץ, פעלו מכונות הכביסה באמצעות מנועי בנזין בעלי צילינדר בודד ומנועי קיטור.
ב-25 באוקטובר אישרה כנסת ישראל את הסכם השלום עם ירדן. יום לאחר מכן בעקבה, בחסות נשיא ארה"ב ביל קלינטון, חתמו ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל והמלך חוסיין על הסכם השלום. ההסכם שהחל להתגבש מאמצע 1994, הסדיר את היחסים הדיפלומטים, הגבולות וחלוקת המשאבים בין שתי המדינות.
במשך עשרות שנים נפגשו מנהיגי ישראל בחשאי עם חוסיין מלך ירדן, שלא הסכים לקיים איתם שיחות גלויות. באותה שנה בה נחתם ההסכם, קיימו רבין ושר החוץ דאז, שמעון פרס, מספר פגישות עם חוסיין והבהירו לו, כי לאחר שנחתם ההסכם עם אש"ף, עלולה ירדן להישאר "מחוץ למשחק".
כיום שורר משבר חריף ביחסים בין ישראל והממלכה האשמית. שני הצדדים מתארים את היחסים במושגים של קיפאון, פסימיות ואכזבה גדולה. ברחוב הירדני התמיכה בישראל שואפת לאפס, והמגעים בין שתי הבירות סובלים מנפח פעילות נמוך, למעט בעניינים ביטחוניים ומודיעיניים.
נא להמתין לטעינת התגובות
