שוקולד עולה: הסיפור של משפחת צ'פלינסקי
גיורא וקרינה עלו מארגנטינה ב-2002. תשע שנים אחר כך יש לזוג מפעל שוקולד מצליח שמעסיק 30 עובדים, ששרד את מלחמת לבנון השנייה ומוכר בכל רחבי הארץ מעמדתו הצפונית בעין זיוון
גיורא וקרינה מצאו את היזם שבהם דרך השוקולד. ואתם?
"במשך 4 שנים עבדנו בעבודות שונות, מה שמצאנו - תיירות, חקלאות, הכל. ואז החלטנו לנסות ולהגשים חלום - לפתוח מפעל קטן לייצור ריבה ושוקולד", נזכר גיורא.
החיבור לחלום אינו מקרי, אלא "תורשתי" - קרינה היא דור שלישי למשפחה של שוקולטיירים, בנוסף להיותה בעלת תואר שני במדעי התזונה וכימאית. גיורא מנגד הביא את הניסיון במסחר וניהול, והשניים החליטו להמר ולנסות את מזלם בתחום.
"לקחתי קורס הקמה וניהול עסקים קטנים מטעם מט"י (המרכז לטיפוח יזמות), ולאחר מכן יצרנו קשר, באמצעות אגף היזמות במשרד לקליטת העלייה, עם חונך עסקי אשר עזר לנו בהסדרת התהליך הראשוני להקמת העסק: קונספט, תקציב, עבודה מול רשויות המס, וכו'".

לאחר תקופת ההכנה החל הזוג לחפש אחר מימון, וגם הפעם זכה לעזרה ממשרד הקליטה, שהעניק הלוואה בתנאים נוחים.
באפריל 2006 נפתחו דלתות סדנת השוקולד. הסדנה המושקעת היתה מיועדת ללקוחות, אלא לייצור, אך למציאות תכניות אחרות: "החלו להגיע לקוחות מהסביבה שהתעניינו 'איך מייצרים שוקולד'. בלי לשים לב מצאנו עצמנו מכניסים לסדנה הקטנה מבקרים להסברים על עולם השוקולד וטעימות". בכל הנוגע לפן המשפחתי מציינים השניים כי הוחלט לעשות את העסק כשר, על מנת להיות לפחות פעם אחת בשבוע בבית עם הילדים. "המשפחה עבורנו היא ערך עליון".
הפתיחה היתה מבטיחה, והשמועה על העסק החלה להתפשט, אך אז הגיעה מלחמת לבנון, שהביאה טילים וכוננות כמעט תמידית באזורה הצפוני של ישראל, וטרפה את הקלפים. "הפעילות נעצרה, האווירה הייתה קשה, הישוב התרוקן".
גיורא ואשתו כבר ראו את חלומם בו השקיעו חודשים רבים יורד לטמיון, אך אז הגיעה הישועה ממקום לא צפוי. "חשבנו שהלך העסק, ושלא נוכל לקום על הרגליים, ואז
בימים שלאחר המלחמה עלו קמפיינים רבים הקוראים לתושבי ישראל לתמוך בבתי עסק בצפון, על ידי העדפת מוצרים המיוצרים באזור המשותק. יוזמה זו היא שהביאה להצלת העסק של הזוג.
"אין דברים כאלה בשום מקום אחר בעולם" אומר גיורא ומתרגש גם היום מההרתמות. "פה רואים את העוצמה האדירה של עם ישראל. רק אז אתה מבין את ההבדל האמיתי שבין לחיות בחו"ל ולהיות בארץ בין השווים לך".
עסקי השוקולד פרחו לאחר המלחמה, וב-2008 עברו למתחם גדול יותר. המשפחה התעקשה להשאר בעין זיוון , (גיורא:"למרות תגובות מהסביבה נוסח 'השתגעתם?! מי יגיע לשם?!'").
העסק של זוג הארגנטינאים המשיך לגדול, והיום מונה הצוות 22 איש קבועים ועוד כ-10 עובדים בקיץ והחגים, עם הפצה לכל רחבי הארץ ומרכז מבקרים.