הכר את הסינדרום: אלרגיה צולבת
מי שאלרגי לגומי עלול למצוא את עצמו סובל מרגישות לערמונים או לקישואים. תעלומה מחקרית
אחת התופעות המוזרות בהקשר זה היא אלרגיה צולבת לפירות ולגומי טבעי, שבשנת 1994 הגדיר אותה החוקר הספרדי קרלוס בלנקו כ"סינדרום הגומי והפירות." חוקרים מספרד תיארו בשנת 2007 מקרה של שוק אנפילקטי במטופל שסבל מאלרגיה לגומי טבעי, לאחר שנחשף לצמח הקסבה, הגדל באזורים טרופיים ומשמש למאכל.
ערמונים. צילום: יהונתן שאול
באותה שנה גילו חוקרים מגרמניה גם כמה מקרים של אלרגיה צולבת לגומי ולערמונים. מבדיקת קבוצה של 19 מטופלים הסובלים מאלרגיה לערמונים התברר כי 58 אחוז מהם נושאים נוגדנים המצביעים על אלרגיה צולבת ברמה כלשהי לגומי. מחקר נוסף תיאר מקרים של אלרגיה צולבת לגומי טבעי ולקישואים, וכן לגומי וללפת.
באחד המקרים תוארה אישה בת ,42 עובדת ותיקה במפעל לייצור מינרלים, שפיתחה אלרגיה לגומי עקב חשיפה מוגברת לחומר במסגרת עבודתה. בתחילה חוותה שוק אנפילקטי כשנחשפה לערמונים, ובהמשך חוותה התקפים נוספים בעת חשיפה לשקדים, לאגוזים, לבננה, לקיווי, למנגו, לאבוקדו, לתאנים ואף לעגבניות. הסימנים היו פצעים באזור הפה, אדמומיות בעור, התנפחות אזורי גוף שונים, הפרעות במערכת העיכול.
התופעה עדיין מתעתעת בחוקרים, וברוב המקרים מוערך כי האלרגיה הצולבת נגרמת מרגישות לנסיוב מסוים שמצוי גם בגומי וגם בחלק מהפירות. "קיימים אלרגנים חופפים לגומי טבעי, שמקורו בעצים טרופיים, ולפירות, בעיקר טרופיים, כמו מנגו ואבוקדו," הסבירה ד"ר יעל גרייף, מנהלת מרפאת האלרגיה בבית חולים בליניסון.
נא להמתין לטעינת התגובות
