לא בריא להיות: מלצר
כאבי הגב כתוצאה משעות של עמידה על הרגליים, המרפק שכורע תחת הנטל של הרמת מגשים למרחקים ארוכים, הנשנושים לאורך המשמרת, וקצב העבודה הגבוה שיוצר לחץ והרבה חיוכים מזויפים
סיפורים מוזרים על פציעות בעולם המלצרות נמצאים בכל מקום ברשת. ממרת'ה אוסבורן מקנטקי, ששברה את ידה לאחר שהחזיקה פאי כבד במיוחד, עד למלווין דלוס, מלצרית מהפיליפינים שנשרפה בכוויות מדרגה שנייה מהגשה כושלת Flaming lamburgini, משקה שמבעירים לפני האכילה.
דבר אחד ברור: מי שבוחר לעסוק לאורך זמן במלצרות בפרט, או במקצועות המסעדנות בכלל, חורץ לעצמו גזר דין בריאותי לא פשוט, שהולך ומחמיר עם השנים. "העבודה בתחום המזון מזמנת בעיות אורתופדיות רבות, הנובעות בראש ובראשונה מהעמידה הממושכת", מסביר ד"ר רון בשוראי, אורתופד מקופת חולים מכבי. "עמידה במקום למשך זמן רב עלולה לגרום לכאבי רגליים וגב תחתון, שאם אינם מטופלים כראוי עלולים אף להחמיר ולהפוך לשברי מאמץ או לפריצות דיסק בגב". מחקרים שערכה המדענית הקנדית ד"ר קרן מסינג כבר הראו שכאבי גב הקשורים בעבודה נפוצים פי שניים בקרב עובדים שנדרשים לעמוד, לעומת אלה שיושבים בזמן העבודה.
"תחום המסעדנות מזמן בעיה מרכזית ונספת, שנקראת מרפק הטניס", מוסיף ד"ר בשוראי. "מדובר בדלקת שתוארה לראשונה בשחקני טניס, באזור הגידים שמרימים את שורש כף היד. הדלקת מתפתחת בעקבות חבטות מרובות של "בק הנד". כיום סובלים מהבעיה הזאת גם אנשים שמרימים במשך שעות ארוכות דברים שונים, כמו מגשים מלאים".
ד"ר דפנה ינאי קופלמן, מומחית לרפואת משפחה, מציינת כי "מעבר לפגיעה האורתופדית, העבודה בעמידה יכולה לגרום גם לבצקות, לדליות ברגלים ולבעיות במחזור הדם. לאלו מצטרפים סימפטומים נוספים, המוכרים מספרה של מסינג על עבודה בעמידה, כמו יבלות, דורבנים ובעיות בגיד אכילס.
כדי להימנע מהבעיות הללו ממליצים הרופאים לעוסקים במסעדנות להקפיד על נעליים נוחות, בעלות סוליה אורתופדית, שמאפשרות להניע בחופשיות את אצבעות הרגליים.
דווקא בשל הקרבה למטבח, בעיות התזונה אינן פוסחות על העוסקים במסעדנות. "זאת בעיה קשה במיוחד, גם אצל מלצרים, טבחים או מנהלים של מסעדות יוקרה איכותיות", מסבירה הדיאטנית הקלינית גילה אדלר. "העובדים השונים חוטפים כל הזמן אוכל כשהם רעבים, והם נוטים לאכול מנות קטנות לאורך כל המשמרת, ולצרף אליהן בדרך כלל אלכוהול, שמכיל הרבה קלוריות ומעודד אכילה נוספת. התנהגות כזו עלולה לייצר השמנה לאורך זמן ולפגוע בגוף".
גם החשיפה לעישון יוצרת בעיה בריאותית עבור מי שעוסק במקצועות המזון, במיוחד בארץ. מחקרים שבדקו את בריאותם של עובדי מסעדות לפני ואחרי הפעלת חוק העישון בניו יורק הראו באופן מובהק את ההשפעה הבריאותית המכרעת שיש לעישון פאסיבי על העובדים. בבדיקה שנעשתה בקרב 104 נבדקים, 88% דיווחו על הקלה בסימפטומים תחושתיים לאחר שנאסר העישון. בדיקת ריכוז הקוטינין (תוצר של ניקוטין) ברוק של הנבדקים אישרה את תחושותיהם של העובדים, כשהציגה ירידה ממוצעת מ-3.6 ל-0.8 ננו-מ"ג למ"ל. מחקרים דומים שנעשו באירלנד
"עשן של סיגריות, מעבר לפגיעה המוכרת שלו בריאות, ובמיתרי הקול, מעלה גם את חילוף החומרים", מסבירה אדלר. "בן אדם שחשוף באופן תמידי לעשן מגביר את חילוף החומרים שלו ב-10%, כי עישון הוא כמו מצב של מחלה. מבחינה תזונתית, העישון עושה שני דברים. הראשון הוא עלייה בחילוף החומרים והשני – עצירה של הדחף לאכול".
ההיבטים הרפואיים שהוצגו עד עתה יוצרים את הרושם שאין פערים משמעותיים בהשלכות הרפואיות בין טבחים, מלצרים, מארחים ומנהלי מסעדות. אולם בתחום הנפשי קיים הבדל מכריע בין המקצועות השונים. "את העבודה בתחום המזון צריך לחלק לשניים. האנשים שעבורם מדובר בקריירה חווים מתח מאוד גדול, שנובע מהתנודתיות הגדולה שבמקצוע, מהשעות הלא רגילות ומקצב העבודה הגבוה", מסביר ד"ר משה סטולר, לשעבר מנהל השירות הפסיכיאטרי של קופת חולים כללית באיזור חיפה.
"לעומת זאת, מקצוע המלצרות, גם אם הוא כרוך בחיוכים מאולצים ודורש סבלנות גדולה ללקוחות קטנוניים, נתפס אצלנו בארץ כפסק זמן, כתקופה של מנוחה, ולעיתים קרובות אפילו כתקופה זניחה מהבחינה הנפשית, שדווקא עשויה לזמן הכרויות וחברויות חדשות. בעניין הזה יש הבדל גדול בין המקצועות השונים".