משרד הבריאות: תוחלת החיים עולה כל יום בחמש שעות

הנתונים שמפרסם משרד הבריאות מראים על גידול מרשים בתוחלת החיים בישראל. עם זאת, מצב מערכת הבריאות דורש מהמדינה היערכות רצינית על מנת שתוכל לטפל באוכלוסייה הזקנה

דליה מזורי | 31/1/2017 6:22
לקראת הכנס הראשון בנושא הערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה שייערך היום (ג'), פרסם משרד הבריאות נתונים מדהימים המראים כי תוחלת החיים של הציבור בישראל נמצאת בגידול מתמיד ועולה בקצב מרשים.
צילום: AP
תוך 25 שנים אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה תכפיל את עצמה מ-410 אלף בשנת 2015 ל-811 אלף בשנת 2039 צילום: AP
 
על פי הנתונים, בעשר השנים האחרונות עלתה תוחלת החיים של האוכלוסייה בשנתיים, כאשר גברים חיים 80.1 שנים ונשים - 84.1. מעבר לכך, תוך 25 שנים אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה תכפיל את עצמה מ-410 אלף בשנת 2015 ל-811 אלף בשנת 2039. מספרם של בני גיל זה עולה בשנים האחרונות ב-5 עד 10אלף לשנה. ב-2021 הוא יעלה כבר ב-20 אלף לשנה, וב-2025 ב-30 אלף. למעשה,  הנתונים מראים כי כל יום תוחלת החיים שלנו גדלה בכחמש שעות.

הגידול המתמיד בתוחלת החיים של הציבור בישראל הוא אמנם הצלחה של מערכת הבריאות, אך הצלחה זו מביאה עמה עלויות נוספות למערכת. בשנים האחרונות גדל הפיצוי שקופות החולים מקבלות עבור גידול האוכלוסייה. יחד עם זאת, הן לא מקבלות כל פיצוי על הזדקנות האוכלוסייה.

ההוצאה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23 אלף שקל לשנה לעומת 5,500 שקל  למבוטח ממוצע. כמו כן, אדם בן 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע, זאת לעומת שמונה פעמים בלבד לאדם צעיר יותר. עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 היא 1,700 שקל לשנה, לעומת 650 שקל בלבד לאדם צעיר יותר.
יוסי אלוני
נתונים נוספים מראים על תחלואה עודפת בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל. אילוסטרציה קשישה חוצה כביש יוסי אלוני
 
נתונים נוספים מראים על תחלואה עודפת בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל. 34 אחוז מבני ה-65 ומעלה סובלים מהשמנה, לעומת 24 אחוז בכלל האוכלוסייה. 30 אחוז מבני אותם הגילאים סובלים מסוכרת לעומת עשרה אחוזים בכלל האוכלוסייה.

מפגרים אחרי מדינות ה-OECD בשיעור האחיות והמיטות

מעבר לנתונים על הגידול בתוחלת החיים בארץ והעלויות הנלוות אליו, המשרד פרסם גם נתונים על מצב התשתיות במערכת הבריאות. כאשר חלקם עלולים לדרוש היערכות מצד המדינה.

בשנים הקרובות צפוי גל פרישה גדול של רופאים של כ-800 רופאים בשנה, אשר מקור רובם מעלייה מברה"מ לשעבר. בהתאם לכך, בשנים האחרונות גדלו מסגרות ההכשרה לרופאים בישראל בצורה משמעותית, ומהן צפויים להגיע למערכת הבריאות כ-900 רופאים חדשים בשנים הקרובות. בנוסף, מדי שנה מקבלים רישיון מאות רופאים שלמדו בחו"ל.

צילום: שאטרסטוק
בשנים הקרובות צפוי גל פרישה גדול של רופאים של כ-800 רופאים בשנה. אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק
 
במערכת הגריאטרית צפויים להגיע לגיל פרישה כ-8 עד 16 רופאים בכל שנה, במשך השנים הקרובות. לאור היקפי ההתמחות בשנים האחרונות, הצפי הוא שמספר המומחים החדשים בגריאטריה יגיע לכ-30 בכל שנה ויביא לגידול בשיעור הרופאים המומחים בגריאטריה ביחס למספר בני ה-65 ומעלה. 

שיעור האחיות בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD, ומשרד הבריאות מציין כי בשנים האחרונות גדל פי שלוש מספר ההכשרות לאחיות בישראל. הגידול המשמעותי במספר ההכשרות צפוי להביא בהדרגה לגידול איטי בשיעור האחיות לאלף נפש.

גם בשיעור המיטות הכלליות ישראל לא נמצאת במקום טוב ביחס לשאר מדינות ה-OECD. נתוני המשרד מראים כי קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה מחייבים פתיחה של למעלה מ-250 מיטות בשנה רק כדי לשמור על השיעור הנוכחי שגם הוא, כאמור, נמוך. בתחום הסיעוד מתחיל להיווצר מחסור במיטות לאשפוז סיעודי, ועל מנת לעמוד בביקוש הצפוי יש לבנות מוסדות עם תוספת של כאלף מיטות אשפוז חדשות בשנה.
צילום אילוסטרציה: אלי דסה
200 אלף ישראלים מוגדרים כסיעודיים. בית חולים סיעודי צילום אילוסטרציה: אלי דסה
 
בטיפול הסיעודי המערכת הינה מפוצלת מאוד, אין רצף טיפולי וקיימת בירוקרטיה עצומה. אין תמריצים מערכתיים למניעה ודחייה של הידרדרות תפקודית, והזכויות שניתנות לפרט אינן מספקות וכוללות במקרה החמור ביותר רק שלוש שעות טיפול ביום. בנוסף, בני המשפחה באשפוז הסיעודי, המטפלים העיקריים, נדרשים לשאת בנטל הכבד ללא כל סיוע מהמדינה. למעלה משליש מהם נאלצו לעזוב את מקום העבודה שלהם, והם בקבוצת סיכון גדולה לדיכאון.

נתונים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה כי 200 אלף ישראלים מוגדרים כסיעודיים, וההוצאה הלאומית על סיעוד עולה על 13 מיליארד שקל בשנה. ההוצאה על ביטוח סיעודי פרטי עמדה בשנת 2015 על כ-3.4 מיליארד שקל.

בכנס צפויים להשתתף שר הבריאות, יעקב ליצמן, מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל הביטוח הלאומי, אורחים מחו"ל ובכירים ממערכת הבריאות והרווחה בישראל.
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
''אחד האתגרים המשמעותיים של מערכת הבריאות הוא הזדקנות האוכלוסייה''. שר הבריאות, יעקב ליצמן צילום: הדס פרוש, פלאש 90
 
לקראת הכנס ציין שר הבריאות כי "אחד האתגרים המשמעותיים של מערכת הבריאות הוא הזדקנות האוכלוסייה. הרפורמה לסיעוד ממלכתי - מחויבת המציאות ותביא לשינוי דרמטי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתגברת ולשיפור במצבם של אלפי הקשישים הסיעודיים.

למשרד הבריאות מספר תכניות נוספות על מנת להיערך לגידול המבורך באוכלוסייה המבוגרת בישראל. בכדי שמדינת ישראל תהיה מוכנה כראוי להזדקנות האוכלוסייה, יש צורך בהשקעה של משאבים רבים ברמה הלאומית. ולא נרפה מכך".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך