זה הרגאיי לאהוב
ההצלחה הג'מייקנית בספרינטים היא ממש לא צירוף מקרים אלא תוצר של ניצול משאבים טבעיים, ייבוא מאמנים טובים ושילוב בין לימודים וספורט. מישהו בישראל שומע?
זה לא רק יוסיין בולט, שכבש את ה-,100 ה-200 והשליחים 100X4 מטרים עם שיאי עולם מדהימים. זו שלי אן-פרייז'ר שהובילה סוויפ ג'מייקני, הישג נדיר בכל ענף ספורט (ראו טבלה,( ועוד בריצת 100 מטרים היוקרתית.
זו ורוניקה קמפבל-בראון שזכתה בזהב ב-,200 וגם מליין ווקר עם זהב ב-400 מטרים משוכות ושיא אולימפי, ולא נשכח את שריקה וויליאמס, שלקחה כסף ב-400 מטרים. מדינה עם אוכלוסייה של 2.8 מיליון איש לוקחת מונופול על הספרינטים האולימפיים ומשאירה לארה"ב ולשאר העולם אבק.
הג'מייקנים משקיעים את מעט הכסף והמשאבים שלהם, כפי שהבנתם, במה שהם טובים בו. בגיל חמש, ילדי האי הקריבי מתחילים לרוץ. אליפויות בתי הספר הן להיט, עם 30 אלף איש ביציעים ומאמנים שמתפקדים גם כציידי כשרונות. שם, כבר בגיל 14-13 מאותרים הכוכבים העתידיים שמקבלים ליווי בהמשך, וגם מתגלים סימנים ראשונים של אופי שעוד יופיעו בעתיד.
"יוסיין הראה כבר בתיכון יכולת להתמודד עם לחץ וציפיות", מספר למעריב אנדרה לואו מה"סאנדיי הראלד" הג'מייקני. "אסאפה פאוול, לעומתו, לא הצליח להתבלט בגילאי בתי הספר ואתה רואה שבתחרויות גדולות הוא מצליח פחות".
הנתון הבא אולי ידהים אתכם, אבל הזהב של בולט ב-100 מטרים היה הראשון של ג'מייקה אי פעם במקצה הזה באולימפיאדות. כבר היו לג'מייקנים אצנים גדולים שלקחו כסף תחת הדגל של
כאן נכנס לתמונה אדם בשם דניס ג'ונסון, שהחליט לפני כמה עשרות שנים לפתח בג'מייקה פרויקט שישלב לימודים אקדמיים וספורט. ההתחלה היתה צולעת, אבל ב-1998 "אוניברסיטת הטכנולוגיה" קיבלה הכרה אקדמית מלאה, ולספורטאים המצטיינים יש מסגרת וכבר אין סיבה לעזוב.
כן, המדינה עדיין מפגרת יחסית, מלאת פשיעה ומפגרת בתשתיות. אבל כמה תשתיות כבר צריך, במיוחד עם גנים משובחים כאלה, כדי לרוץ מהר 100 מטרים? "אנחנו רצים מאז שהתיישבנו כאן, לפני עידן ועידנים," מספר ומבשר במקצב רגאיי אתר האינטרנט של התאחדות הספורטאים הג'מייקנית.
השלב הבא בקפיצת המדרגה הנוכחית היה ייבוא מאמנים טובים, בעיקר גלן מילס, האיש שאחראי על טיפוחו של בולט. "הוא עשה ממני אלוף אולימפי," החמיא לו האצן המופלא. "הספרינטרים שלנו מצוינים כבר המון שנים," אומר לואו, "אבל עכשיו עלינו לרמה אחרת לגמרי.
זה מתחיל במה שהספורטאים אוכלים ונמשך באימונים שלהם. תמיד היה כאן כישרון, עכשיו גם יש מי שיכול לפתח אותו ולהדריך. היינו נוהגים לסיים במקום השני והשלישי בתחרויות, אבל המאמנים הנוכחיים ממריצים אותם, 'אתם יותר טובים, אתם הכי טובים."'
ההישגים של בולט ושות' לא רק פרסמו את הספורט הג'מייקני אלא גם את המדינה בכלל. עכשיו הג'מייקנים מקווים לעלייה בתיירות ולשיפור בתדמית, שאולי גם תזרים למדינה עוד כסף ותעזור לה להתקדם בתחומים אחרים של חברה ותשתיות.
גם האוניברסיטה המצליחה מתחילה למשוך אליה סטודנטים זרים, והנה עוד מקור הכנסה פוטנציאלי. הפקטור האחרון, הוא תוצאה של כל הקודמים. מודלים לחיקוי. "כשאתה רואה מישהו כמו בולט מצליח," אמרה מליין ווקר, מדליסטית הזהב ב־400 מטר משוכות, "האש נדלקת בך. זה דוחף אותך קדימה."
מסורת, השקעה, ניצול תשתיות טבעיות, עידוד השילוב בין לימודים וספורט, כל זה באי מוכה פשע עם 2.8 מיליון איש, והתוצאה היא תהילה עולמית. הלו, מישהו שומע?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם