עולה על גדותיו
מה שראינו בבייג'ינג יישאר צרוב. בולט חורך את המסלול, אדם עף יותר מהר ממה שראינו אי פעם. פלפס מנצח פעם ועוד פעם. כל המהפכים והדרמות והאנשים המדהימים שעושים דברים מופלאים. אפילו אם זה רק אחת לארבע שנים
פרופיל
הכל נכון, והכל חסר חשיבות. מה שראינו בשבועיים האחרונים היה הצגה מזהירה, הדבר הנפלא שמתרחש כשספורט עולה על גדותיו: הטלוויזיה מתפקעת, סדר היום משתבש, אנשים פותחים כל שיחה ב"ראית,"? היממה מורכבת מעשרות רגעים שאתה לא מאמין שחווית אותם, ועל כל אחד מהם יש רגע שהחמצת. שנייה ניקרת מול הטלוויזיה, וקרה משהו בלתי נתפס. נכון, אפשר לראות בשידורים החוזרים ובאינטרנט, אבל זה כבר לא יהיה אותו דבר.
אני חסיד קטן מאוד של הנופך הלאומני הבלתי נמנע של המשחקים. בארה"ב הולכים להקים ועדת חקירה שתבדוק למה ההישגים של האתלטים היו מוגבלים כל כך. התשובות ברורות - אם אתה צעיר שרץ מהר וקופץ גבוה, פוטבול
אצלנו, כמובן, האולימפיאדה היא הזדמנות ארבע-שנתית להרהר באופי הלאומי שלנו, כאילו הכישלון של אריק זאבי או גיא סטריק אומר עלינו משהו. אבל גם הוויכוחים האלה יותר מעניינים ממה שאנחנו עוסקים בו בדרך כלל.
לכמה שבועות, בעודנו מתאוששים, תתלווה תחושה קלה של חוסר נוחות לעיסוק במעט הספורט שאיכשהו ממלא את חיינו בין לבין. חלק מהריטואל הוא הרי להתבייש בזה שכל ימינו מלאים בכדורגל בינוני ובכדורסל ללא קהל. אבל אני זוכר היטב ניסיונות עבר של ערוץ הספורט, למשל, לרכב על ההתלהבות האולימפית כדי לקדם שידורים של הגולדן ליג. זה אפילו לא נגמר בבכי, כי לא היה מי שיבכה. בעוד חודש, אפילו התחושה הקלה הזו תיעלם.
אבל מה שראינו יישאר צרוב. בולט חורך את המסלול, אדם עף יותר מהר ממה שראינו אי פעם. פלפס מנצח פעם ועוד פעם. כל המהפכים והדרמות והאנשים המדהימים שעושים דברים מופלאים. כל מה שקורה כשספורט עולה על גדותיו, אפילו אם זה רק אחת לארבע שנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם