יחס ושערים: סיכום גמר הכדוריד
ביום כזה עומדים חסרי אונים, כי עמוק בפנים יודעים שאין מנצחת, יש שתיים. את הצלחת מותר הפעם לחלק, כי גם למכבי ראשל"צ וגם לאס"א ת"א, באמת שמגיע

מי מכריע אליפות על יחס שערים? זה צער בעלי חיים, כמעט כמו הטלת מטבע. ראיתי בסיום את מישה לוין, השוער הענק של אס"א, ורציתי לתת לו חיבוק אוהב. כמה הוא היה קרוב לתואר ואיך הוא חמק לו בין הרגליים. או אולג בוטנקו, המאמן שהוציא את הבחורים מהקבר במחצית השנייה. הביא אותם לסף הבאר, רק תשתו. הנה הוא הולך לבד, מדבר לעצמו, מתלונן על חלב שנשפך. יש לו קיץ שלם ללקק את הפצעים ולתכנן נקמה.
זה לא היה משחק איכותי, של משולשים ושערים בוולה לחיבורים. זו היתה מלחמה אמיתית עם פצועים וצלקות. ג'ו מתתיה יצא עם חבישה על הראש כמו גנרל שרון בתעלה. גל אברהם בטח שכב כל הלילה עם קרח על הברכיים. גברים שבאו להילחם על מקצועם, כבודם ועבור קהל אוהדיהם התומך.
בערב שכזה אין טקטיקה, יש מכות. כמה חם היה אתמול בראשון, כמו בסאונה. אלי הלפרין, מההנהלה של האלופה, אמר שבימים שלפני מאות התקשרו והתחננו לכרטיס. מערד הגיעו אליו עם דמעות בעיניים. אלף אוהדים הוא היה צריך להשאיר בחוץ בגלל חוסר מקום. ככה זה כשאס"א, שכולם חשבו
אני מקווה שהקרב המפואר לא הסתיים אתמול ויהיה לו המשך מרתק גם בעונה הבאה. זה לא יעשה טוב רק לענף, זה יהיה תמרור מהבהב לכולנו. הרי משחקים כאלה מזכירים מה הוא ספורט אמיתי נטו ולא עוד חארטה של סלבריטאים ונוצצים.