ימות המשיח: נמרוד עשה את הדבר הנכון
לא רק שמניעת המדליה משחר צוברי היא מהלך לגיטימי; באיגוד השייט היו צריכים לדאוג הרבה יותר אם נמרוד משיח היה מוותר
נמרוד משיח ושחר צוברי. הצדק עם זה שמימין צילום: יוגב אטיאס
שחר צוברי ונמרוד משיח רבים על הרבה יותר מאותה ספה דמיונית מחנות דמיונית, מהפיסקה הקודמת. הוועד האולימפי הבטיח מיליון שקלים למדליסט זהב בלונדון. החוקים נקבעו: ארבע תחרויות שהניקוד המשוקלל מהן יקבע מי הולך לאולימפיאדה.
בהתחשב בהיותה של ישראל מעצמת שייט – כן, יש ענף ספורט שאפשר לכתוב עליו את זה – אפשר להעריך שלגולש ישראלי יש סיכוי מסוים לעמוד על הפודיום באולימפיאדת לונדון. על הדרך, 25 אלף שקל, הסכום שנמנע משחר צוברי, הם באמת, בתוך התמונה הכוללת, גרושים.
נמרוד משיח הוא אולי לא הטיפוס הכי נחמד בעולם, בכך שמנע מצוברי את מדליית הארד באליפות אירופה בבורגאס. אבל הסיבה להצלחתו של השייט הישראלי, בשני העשורים האחרונים, אינה נחמדות של האנשים שאנחנו שולחים לים. אלה קילרים, במובן החיובי ביותר של המילה, שלא סופרים אף אחד, אף יריב, אף רוח, בדרך למדליה. וכן, יצא שחלק מהיריבים מייצגים את אותה מדינה.
היה יכול להיות נחמד אם הוועד האולימפי הבינלאומי היה מרשה לישראל לשלוח גם את משיח וגם את צוברי, אבל מה לעשות, יש רק מקום אחד על הטיסה. כרטיס אחד ללונדון. הזדמנות אחת לזכות במיליון שקלים, לסדר לעצמך עתיד ותהילת עולם. אה, וארבע תחרויות בדרך לשם, שכולן חשובות באותה מידה, וכולן פחות חשובות מהמטרה הסופית.
בדרך למניעת המדליה מצוברי, משיח לא פשע. הוא לא חתך לשחר את הגלשן, לא שם לו כדורי שינה במים, לא החטיף לו אגרוף. הוא עשה את הדבר הטוב ביותר שביכולתו, לגמרי במסגרת כללי המשחק וחוקי הענף, כדי לצמצם את הפער מהיריב
שלו. למעשה, הוא היה הכי תחרותי שאפשר לבקש.
נכון, הספורט הישראלי לא משופע בהצלחות. נכון, יותר נחמד לקרוא על מדליה ולראות קבלות פנים מחויכות מלנפח תקרית למימדים של שערוריה. אבל כשאלה חוקי המשחק, לא רק שהמהלך של משיח לגיטימי – באיגוד השייט היו צריכים לדאוג יותר אם הוא לא היה נוהג כך.
או במלים אחרות: קברניטי הענף היקרים, ברגע שהצבתם שני מתמודדים בתוכנית ריאליטי, ועוד על מיליון שקל, זה מה שקיבלתם. ואם אתם עדיין חושבים שזה לא ספורטיבי ולא ראוי, אנא פנו את הדרך. הבחור מימין ממש רוצה לקחת לכם את הספה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם