עולה חלש: עתיד עגום לנבחרות
הנבחרת מצליחה בנוער ונכשלת בבוגרים? האמת שהיא משגשגת בנערים ונעצרת בנוער

לקראת שנות השמונים עבר הכדורגל שלנו מאסיה, יבשת בה נבחרת הנוער היתה כמעט אלופה קבועה. ב-1992 התקבלה ישראל, על כל נבחרותיה, לאירופה. המעבר הוכיח את מה שידעו כולם: באירופה הרבה יותר קשה.
אליפות אירופה לנבחרות נערים נערכה באותו זמן בצרפת. הנבחרת, בהדרכת אמנון רז, עברה את השלבים המוקדמים ונטלה חלק במשחקים. חסרת ניסיון באירופה, לא העבירה ההתאחדות הישראלית את תמונת הנבחרת לחוברת שחולקה לקראת פתיחת הטורניר. הצרפתים, לא תאמינו, שמו במקומה תמונה של גמל. זו היתה תפישת העולם שלהם לגבי ישראל ותפקודה. ההצלחה הבולטת של הנבחרת היתה זכייה במגן ההגינות של האליפות.
לאחר מכן הופיעה נבחרת הנערים שמונה פעמים נוספות בגמר אליפות אירופה. ב-1996, בהדרכת בני טבק, תפסה הנבחרת, עם יוסי בניון, את המקום השלישי באליפות באוסטריה. עוד שבעה טורנירים היו בהדרכת המאמן אברהם בכר: בסקוטלנד, גרמניה, קפריסין, רומניה, ישראל, פורטוגל ואיטליה. בשני הטורנירים האחרונים האליפות צומצמה ל-8 נבחרות במקום 16.
אין מחלוקת שנבחרת הנערים הצליחה מאוד עד חמש השנים האחרונות. יש לזקוף זאת לא מעט לזכות בכר והממונה על הנבחרות הצעירות, זאב זלצר. בנוער, לעומת זאת, ההצלחה היתה רחוקה. רק פעם אחת, ב-1998. הנבחרת עלתה לשלב הגמר, באיסלנד.
מה גורם לכך שנבחרת הנוער לא מצליחה? שנים רבות טענו שהנבחרת הבוגרת נכשלת משום שהשחקנים משרתים בצבא, אבל התברר כי לא כך הם פני הדברים. הפער האמיתי, ביכולת ובהצלחה, נמצא בין נבחרות הנערים והנוער.
מה גורם לכך ששחקנים בנבחרות הנערים מצליחים מול יריבים אירופים, וכעבור שנהשנתיים, מול אותם שחקנים, נכשלים במסגרת הנוער? יש הטוענים כי
מחשבה זו, שאינה זרה ליו"ר ההתאחדות אבי לוזון, לא זכתה לפעולה מצדו. הוא גם הבטיח להביא מומחה זר כמנהל לנבחרות הנוער. אז הבטיח. כל זמן שאת ההתאחדות מנהלים חובבנים, אין לצפות לשינוי. לכל היותר מתקן אימונים שנקרא בית הנבחרות. מתקן שעלה 20 מיליון שקל. 19 מיליון ניתנו על-ידי פיפ"א ואופ"א ומיליון על-ידי מועצת ההימורים. כדי שהפרויקט הזה יצליח, צריך למלא אותו תוכן.