עזרה משמיים: עוד גמר לפנתיאון
שבעה ניצחונות רצופים על נאדאל הם כבר סיבה טובה להתחיל לתהות מאיפה שואב נובאק ג'וקוביץ' את הכוחות האלו
ממוטט, אבל בעצם הוא כבר ניצח. ג'וקוביץ' צילום: רויטרס
שש שעות הם רצו אתמול, בלי לדפוק שעון, אבל עדיין יום עבודה ארוך, שבסופו גם נאדאל העצום לא הצליח לבלום את הצנום הסרבי הזה, שנראה כאילו בכל רגע יתפוקקו לכל עבר רצועות ברכיו, או יקרסו ריאותיו ממדחסי האוויר שהוא שואף פנימה. אבל הצנום הוא כולו רפליקה של ברזל, וככל שיענו אותו, כך יגדל, יפרוץ ויעביר את הכדור הנכון, המחסל.
גמר אוסטרליה, בכל אחת משש שעותיו, הלך בכל פעם לארץ אחרת. מי שנראה ממוטט בסוף מערכה אחת, קם כעוף החול בסופה של השנייה וסומן פייבוריט. איזה פייבוריט בראש שלכם. המערכות נזללו, השניים שתו את כל הגיימים שיכולים להכיל חמש מערכות ונותר רק להצטלב ולבקש ממריה הקדושה להניח כבר את היד הענוגה על ראשו של המנצח בו בחרה, ולגמור עם זה.
שלושה כדורים לפני הסוף, היה הסרבי הראשון לפרוץ את תקרת הזכוכית ולבקש עזרה משמיים, וזה דווקא כשניצחון שלו הלך והסתמן. אבל הוא צירף אותה לנקודות האחרונות, נשכב על הגב כמובס, אבל בעצם ניצח. נאדאל כבר הספיק להודות לשופט הקו שאיבד נוזלים על הסולם, ואז התפנו השניים להתחבק על עוד גמר שנצרב כבר.
שבעה ניצחונות רצופים על נאדאל (!) הם כבר סיבה טובה להתחיל להרהר בכשרים, ולתהות מאיפה שואב נולה את הכוחות האלו, והאם ישנם גם מעיינות נסתרים. שני אלו הביאו את דרגות
הקושי בטניס לממדים אגדיים כאלו, בהם שום כדור אבוד כבר לא אבוד, ושום משחק לא גמור, עד שבאמת נכנסה פה אותה התערבות אלוהית.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם