בראש טוב: זוכרים את דייויד טיירי
דייויד טיירי, גיבור סופרבול 42, התאייד בהדרגה אחרי "תפיסת הקסדה". הוא המשיך הלאה, עזב את המשחק ומצא את אלוהים

דייויד טיירי בסופרבול 42 צילום: אי-פי
הכדור נדבק לו לידיים, ההתקפה של הג'איינטס נשארה בחיים. מאנינג המשיך משם למסור את הטאצ'דאון המנצח לפלקסיקו בורס. ניו-יורק הרסה את העונה המושלמת של ניו אינגלנד, והשאר היסטוריה.
טיירי מעולם לא היה כוכב גדול, לא לפני התפיסה ההיא ולא אחריה. ב-2007, הקמפיין שהסתיים באליפות, הוא תפס ארבעה כדורים בלבד בעונה הרגילה. "זו היתה תפיסה גדולה, זה היה רגע ענק - וידעתי שלא יהיה רגע אחר שיאפיל עליו", הוא אמר לאחרונה על רגע השיא שלו. "זה נתן לי שלווה, אפשר לי להמשיך הלאה".
לטיירי, היום בן 32, לא היתה קריירה גדולה. בסך הכל שיחק חמש עונות בניו-יורק, והיה ידוע כשחקן בקבוצות המיוחדות, אלה שלא מתמחים בהגנה או בהתקפה אלא בעיקר בנשמה. בעונה שאחרי הסופרבול הוא ישב בחוץ בגלל פציעה.
ב-2009 הוא חזר, אבל לג'איינטס לא היה צורך בגיבור שלהם. הם לא רצו אותו ובולטימור קפצה על המציאה. עשרה משחקים ברייבנס הספיקו לו כדי להוריד את הקסדה ולעשות לביתו. בליגה שחיה לפי המוטו של "מה עשית למעני לאחרונה," טיירי לא עשה הרבה.
היום טיירי הוא נוצרי שנולד מחדש. הוא הוציא ספר ומרוויח אלפי דולרים, ולפעמים עשרות אלפים, מהופעות כ"איש שתפס את הכדור עם הקסדה."
הוא גם לא מפחד להביע את דעתו בנושאים שאינם קשורים למגרש, וכך בקיץ האחרון פעל נמרצות נגד ניסיונות חקיקה לאישור נישואים חד-מיניים בניו-יורק. "הזהות שלי אינה נטועה במהלך הזה", הוא אמר ל"ניו-יורק דיילי ניוז". "אני רואה בתפיסה הזו מזכרת, מטמון, ואני אסיר תודה עליה. אבל אני חייב להמשיך הלאה".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
