חזרנו לעמדות: על הפסד הנבחרת
גוטמן חייב לזכור: כאן אין דה סילבה ואניימה. כולם חייבים לעשות הגנה, אחרת נשוב למצב הכל כך מוכר של הכדורגל הישראלי
יוסי בניון צילום: דני מרון
עצה לגוטמן: אל תאמין לעיתונאים, אלי
ההפסד לאוקראינה מעורר את התקווה
ראינו קצת טביעות אצבע בניסיונות להניע במהירות בנגיעה אחת בכדור, אבל חזינו גם בססמאות שהמאמן הלאומי החדש פיזר בהרכב שלו: לגיונרים בלבד ולעזאזל המחיר. אם אוקראינה יכולה להעלות בהרכב שלה תשעה שחקנים מהליגה המקומית, כולל מקבוצות שהיו נקראות "הגרלה נוחה" אילו נפלו מול קבוצה ישראלית, אז ק"ש יכולה למצוא מקום בהרכב של נבחרת ישראל. היא בטח לא נופלת מאומוניה ניקוסיה.
אינני מוצא היגיון להתעקש על שחקן כנף מהליגה הבלגית, מצוין ככל שיהיה, כשיש בסגל שחקן מהליגה הכי חמה באירופה. כשערן זהבי עלה בחצי השני ראינו עליו אולי את הפוזה האיטלקית, אבל גם שני שערים מהנבחרת. באותה נשימה צריך לתהות איך הצליח דדי בן דיין, יליד 1978, להשתחל לנבחרת העתיד של הכדורגל הישראלי, או איך הצליח יובל שפונגין לעשות שתי טעויות קריטיות ולא להגיע למצב מסירה אחד, כשאלעד גבאי עשה זאת בקלילות חצי דקה לאחר שהחליף אותו?
לא יהיה נעים להיות יוסי בניון בקמפיין הזה, ולא באשמתו. כשמתעקשים כבר עשור לשים את הסקורר הענק הזה, כעושה משחק, אין טעם להעלות אותו בהרכב. בניון צריך לשחק עד 30 מטר מהשער, כי כשהכדור יגיע אליו ברחבה, לא יהיה מתאים ממנו לטפל בו. זה בדיוק מה שעשה גוטמן
מאיתי שכטר בהפועל ת"א, וזה מה שהוא יכול להפיק מהקפטן.
אפשר להיות מרוצים מכך שלנבחרת יש קו מקצועי ברור: 2-4-4 גמיש, אבל גוטמן צריך לזכור שפה אין דה סילבה ואניימה כדי לכסות את הערווה. פה הוא יזדקק למשחק הגנה, אחרת כולנו נחזור לעמדות המוצא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם