
ההפסד לאוקראינה מעורר את התקווה
ההבדל בין האורחת לישראל היה בתרבות המשחק. שנותיו האחרונות של אלי גוטמן מלמדות שלמרות שהסיכויים להגיע למונדיאל בברזיל קטנים, המאמן ינסה להנחיל לנבחרת את התרבות שחסרה. לפחות את ההמנון הוא שר אתמול במושבה כמו גדול

עצה לגוטמן: אל תאמין לעיתונאים, אלי
אני זוכר את דרור קשטן עומד בהמנון במשחקי נבחרת, ואת אברם גרנט לפניו. הם לא שרו, אבל עמדו מתוחים כמו ג'ובראן. אבל זו היתה תקופה אחרת, ואז היה מותר. עובדה שגוטמן עמד אתמול במושבה ושר כמו גדול. בוגד הוא עדיין לא.
גם מאור מליקסון שר בסוף את ההמנון הישראלי, ולא את הפולני, למרות שהיה יכול לשחק אתמול עם הנבחרת הפולנית במשחק הידידות מול פורטוגל. גם מאור ניצל ברגע האחרון מבגידה.
אחרי שבדקנו והמחנה נמצא טהור, נשארנו עם הכדורגל. כמה ימים אחרי שאסף אותם, זה יהיה אווילי לשפוט, להסיק מסקנות או לנסות לחפש קווי אופי לנבחרת של גוטמן. מרוב שאנחנו מרוכזים בעצמנו, שכחנו שהיריבה שהגיעה לכאן הולכת לארח בקיץ את אליפות אירופה בכדורגל, ועבור אולג בלוחין ואנדריי באל, מדובר במשימת חיים - או שיהפכו אחרי האליפות לגיבורי תרבות, או שיורדו מהעגלה באכזריות בערבות הבוכיות, ויפנו דרך לאחרים.
העובדה שגוטמן הוטמע כאן בתודעה כמר טקטיקה, ושאצלו כל שחקן יידע בדיוק מה
למרות שלנבחרת יש הגרלה קשה, ובהנחה שפורטוגל היא נבחרת-על שנתקשה להתמודד מולה, ניסיון העבר מלמד שמול רוסיה, שדומה לאוקראינה בסגנון המשחק ובמבנה הפיזי של השחקנים, ישראל מסוגלת להסתדר.

שנותיו האחרונות של המאמן מלמדות כי למרות שהסיכויים קטנים, גוטמן ינסה עד ספטמבר להנחיל לשחקניו תרבות משחק שנשענת על המורשת שלו - הבנת משחק מושלמת, עמדות מוצא וקו הגנה מתוזמן, שיזין את הכישרונות במרכז המגרש ובהתקפה.
ברור שיימצאו גם הכותרות של הבוקר, שישאלו אחרי הפתיחה האפורה של אתמול "מה התחדש?". יכול להיות שגוטמן לא יצליח במשימה, למרות שעליו אפשר לומר, יותר מאשר על קודמיו, שנכנס למשרה הזו באדיקות וכמעט בחרדת קודש.
לא כדאי ואין טעם להעמיד לגוטמן את שעון החול האישי שלו ולקצוב את ימיו, כי אם זה לא יעבוד אצלו - אצל מי כן?