עטר: מאמן של שחקנים, לא של אוהדים
הקדנציה של ראובן עטר בבית"ר ירושלים זכורה לטובה. ככה זה, כשמקדמים את הרוש וסוללים את הדרך לדן אייבינדר
ראובן עטר. מאמן של שחקנים צילום: עודד קרני
בבית"ר ציפו לאליפות נוספת, הסגל היה נוצץ, אבל אחרי תבוסה 4:0 להפועל ת"א בבלומפילד, שאלמלא יכולת אדירה של אריאל הרוש היתה נגמרת בעוד כמה חתיכות ברשת, דרשו האוהדים את ראשו של עטר.
קורנפיין הסכים שעטר צריך לסיים, אבל לא היה לו כסף לפטרו ולמנות מישהו תחתיו. המאמן סירב ללכת מיוזמתו ולא חשש גם כשעשרות אוהדים הגיעו לאימון ואיימו לפוצצו. הם דרשו לדבר עם עטר, אבל המאמן שלף את כל מה שלמד בטירת הכרמל ואמר, בלי לעשות חשבון, שיסכים לדבר רק אחרי שיסתיים האימון, ובתנאי שהם לא יפריעו. האוהדים נרגעו ועטר הודיע להם שאין לו כוונה לעזוב. בסיום העונה הוא הביא גביע.
עטר זכור בירושלים כמאמן של השחקנים. הוא קידם את הרוש וסלל את הדרך לדן אייבינדר. ברק יצחקי, אבירם ברוכיאן ועמית בן-שושן נתנו אצלו הופעות חלומיות בחלק השני של העונה, אחרי שהעריכו את העמידה שלו מול הדרישה שיילך.
עטר רצה להמשיך עונה נוספת, אפילו הסכים להתחיל לאמן בחינם בגלל המשבר הכלכלי הגדול. לשום היה חוזה לעונה נוספת והוא היה מוכן לאמן
כשהוא מתחייב לקצץ שליש משכרו. עטר הלך הביתה, שום שחרר את המשפט האלמותי: "שילמתי כסף כדי לאמן את בית"ר."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם