אכן בית המוות: חוויות מאוקראינה
כמה פרטים חשובים למעוניינים להתארח באוקראינה. הקירות הפנימיים, למשל, הם שילוב של קלקר ונייר אפיה
באוקראינה לא לוקחים חדר במלון כמו בלונדון, עם ארוחת בוקר על גדות התמזה ונוף מהחלון לארמון באקינגהאם. פה שוכרים חדרים מאנשים פרטיים שניצלו את היורו הקרוב כדי להרחיב את הדירה ולעשות קופה. האחריות עליך, המפתחות אצל השכן.
סנזאנה היא סטודנטית לתקשורת. האנגלית שלה מצוחצחת להפליא, כולל מילים מצוחצחות כמו 'לצערי,' 'למיטב הבנתי.' כשתהיה גדולה היא רוצה להגיע לטלוויזיה. הבחורה הצעירה לחצה לי את היד בכניסה לבניין, התנצלה שבמעלית אין חשמל, אז לא לפחד ולא מומלץ לעלות במדרגות, יש בערך מאה כאלה. בניין סובייטי כבד, צמוד למועדון קאקדו שמכיל שתיינים כבדים ורקדניות גו-גו. בקלות יכולתי לדמיין את רסקולניקוב, מהחטא ועונשו, שוכר כאן חדר ומתאבד.
אוהדות דניות. בית המוות זה לא רק בית ב'
צילום: איי אף פי
נכנסנו לדירה שכבר היתה מחולקת לשלוש דירות קטנות. אמרתי לסנזאנה שתעזוב את התקשורת, ממילא אין שם הרבה כסף, וכמו שהיא מתנהלת עדיף שתלך ישר לעסקים. היא שלחה מבט קריר והראתה את האמבטיה, אפילו היו שם נעלי בית, במקרה שאצא עם החלוק ממשי ישר לבלקון לקפה של שישי.
"יש לך מזל שהזמנת אצלי מקום חודש לפני המשחקים," היא עדכנה. "בימים האחרונים אני מוצפת בקשות מדנים והולנדים. ואתה יודע איך זה, המחיר הוא לא
כמו זה שנתתי לך," רומזת שעשתה לי טובה גדולה בחיים, אז כדאי שאשתוק.
אין מה לדבר, מקום נחמד יש לסנזאנה. רק מה, חסכה בחומרים כשזה הגיע לפינישים. הקירות שמפרידים בין הדירות עשויים ממשהו בין קלקר לנייר אפי יה. אני שומע את השכן שלי כל פעם שהוא משתעל, והוא כנראה חולה מאוד, ואת הזוג ממול מסיים לריב. לא מתאים לי, אתמול בבוקר השארתי לה פתק: 'תודה. ואם את מחפשת אותי אני אצל סטאס בדונייצק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם