יורו 2012: איפה המכות והיריקות?
לך תסביר לאדם שאינו מבין או מתעניין בכדורגל מה זה פנדל, מי זה אוזיל ולמה ישראל לא ביורו 2012

בכל ימות השנה אפשר לחיות עם זה איכשהו, אבל כשמגיעים משחקי היורו או המונדיאל, זה נהפך לבעיה בלתי נסבלת, שמסכנת את שלום יחסינו הטובים. הוא לא יודע מה זה כדורגל, אבל יודע לצלצל אליי בדיוק בשיאו של כל משחק מותח.
אז באמצע המשחק בין גרמניה ופורטוגל הוא כמובן על הקו: "שמע אברהם, הלכתי לקנות 4 במאה בסטימצקי ו...".
עזוב עכשיו, יש יורו, אני צועק.
מה יורו? שקל, שקל! 4 ב-99 שקל, הוא צועק בחזרה.
גידי, לא עכשיו. זה באמצע משחק חשוב. אוי, אוי, זה פנדל! פנדל! השופט עיוור! מי זה מנדל? ומה פתאום שופט? יש שם עבריינים ביורו?
בחייך גידי, רד ממני עכשיו. אוי אוזיל, אוזיל, מה אתה עושה?
הוזיל? כן הוזילו ועוד איך. 4 במאה. עוד מעט ישלמו לנו שניקח ספרים במבצע.
די גידי. נדבר מחר בבוקר. תראה, תראה את שוויינשטייגר...
מה זה, התחלת לקלל?
ג-ו-ו-ו-ו-ו-ו-ל!
מה אתה צורח כמו זה עם התספורת המצחיקה בטלוויזיה? מי תקע את הסל, שייע גלזר?
התחלתי לנתק את הטלפונים בזמן המשחקים. היו לי כמה ימים של שקט ממנו. ואז, כשספרד קרעה לאירלנד את הצורה, הוא קרא לי מלמטה ונאלצתי לפתוח לו. איפה אתה, הוא שאל, אני מצלצל כל ערב ואין תשובה. לאן הלכת? הלא יש יורו.
שב ושתוק, אמרתי לו, הנה בירה וגרעינים והנה היורו מול עיניך.
מי אלה?
ספרד נגד אירלנד. הורגים אותם הספרדים.
נו, בטח. רוצחים מקצועיים. גם אותנו הם הרגו. אינקוויזיציה, עינויים וגירוש ו...
גידי , זה היה לפני
ואז הוא שאל מתי יש משחק של ישראל. אין, אמרתי. אה, הוא אמר, האנטישמים האלה לא הכניסו אותנו ליורו הזה. לא, עניתי, האנטי כדורגל שלנו לא הכניס אותנו.
אני לא מבין, הוא אמר, שפיגל ושפיגלר - ככה קוראים להם, נכון? - כבר לא משחקים?
הוא ישב כמה דקות, התבונן במשחק בחוסר שביעות רצון בולט. ואז קם פתאום ואמר: "זה כדורגל זה? איפה המכות והבעיטות בראש והקללות והיריקות והתנועות המגונות? רק בועטים בכדור וזהו?
משעמם".
טרק את הדלת והלך.