
חלוקת התיקים: בלאט אחראי לכשלון?
הקבוצה של המדינה מאבדת את המדינה, שוכחת את אוהדיה, מוותרת על צופיה וצובעת את עתידה באפור. מי אחראי? התקציבים הצנועים של ההנהלה והמחלוקת שלה עם דייויד בלאט. גם מאמן מכבי ת"א נדרש לחשבון נפש

נתוני הרייטינג מעידים על חומרת הבעיה: המשחק האחרון, מול חימקי, זכה ל8.2- אחוזי רייטינג בלבד. הקבוצה של המדינה הולכת ומאבדת את המדינה. הסיבה היא כסף. מכבי כבר לא נהנית מתורם עשיר כמו רענן כץ והחליטה שימי הגרעון חלפו. זה לגיטימי, הבעיה היא שלצמצומים לא התלוותה נכונות לוותר על המעמד בהוויה הישראלית. הקטסטרופה בטופ,16- שם מכבי משלמת את מחיר החלטותיה מהקיץ, עלולה להביא לכך שבדיוק כך יהיה.
לראשונה זה שנים, נדמה שמכבי זנחה לחלוטין את השיקולים המסחריים בבניית הקבוצה. לפני שנתיים הונחת שחורציאניטיס לא רק עקב הפוטנציאל אלא בשל האטרקטיביות. מכבי סיכמה עם פפאלוקאס, שחקן עבר גדול, גם מפני שעורר התרגשות בקרב אוהדיה. היא רדפה אחרי פרמאר לא רק כדי להעפיל לטופ16- אלא מפני שהוא השחקן היהודי הבכיר בעולם.

העונה, לעומת זאת, אפור הוא הצבע: ריקי היקמן נחמד, אבל אמור להיות שחקן רביעי-חמישי בהיררכיה בקבוצת יורוליג טובה; כך גם דווין סמית;' דייויד לוגאן מעולם לא הצליח בקבוצה גדולה; מלקולם תומאס לא שיחק באירופה; ניק קיינר-מדלי לא דרך בליגה האירופית הבכירה.
במכבי לא לקחו הימור או שניים אלא בנו קבוצה שלמה של הימורים. לא היה כאן עוגן אחד כמו שחורציאניטיס, למשל, שסביבו יכלו לפרוח דורון פרקינס וג'רמי פארגו; לא שחקן עבר לגיטימי בNBA- כמו אלן אנדרסון; לא כישרון כריזמטי כמו וויל ביינום, עוד אחד שמצליח בליגה הטובה בעולם.
אף אחד משחקני הקבוצה הנוכחית לא ימשיך לטורונטו או לדטרויט. היורוקאפ הוא יעד סביר יותר. זה הכשל של מכבי העונה, בין אם אחראים לו התקציבים הצנועים של ההנהלה או חילוקי הדעות עם דייויד בלאט.
מכבי כבר מזמן לא מתחרה בקבוצות ישראליות אחרות, וגם לא בקבוצות אירופיות. אלו ואלו לא מעניינות כקליפת השום את האוהדים מהמעגל השלישי, שאולי יעשו מנוי אבל ינטשו בעת צרה. בהם, אל תטעו, תלוי העתיד של מכבי, כי השרופים יתייצבו גם אם איתי שגב יעלה בחמישייה.
קבוצות גדולות מכל העולם מבינות שספורט הוא לא רק ביזנס אלא גם שואו ביזנס, ומחפשות כוכבים ולא רק שחקנים קבוצתיים. ריאל מדריד בכדורגל לוקחת זאת לקיצוניות, אבל גם הניקס, הלייקרס ומיאמי ירדפו אחרי השמות החמים בשוק כי זה מה שהקהל רוצה. מכבי, כך נדמה, שכחה את הקהל שלה העונה.

2. עם זאת, אי אפשר לנקות מאחריות את דייויד בלאט. ראשית, חלק מבניית הסגל העקומה נובע מהמחלוקות עם המאמן. במכבי יכולים להכחיש עד מחר, אבל מערכת היחסים עם בלאט אינה בריאה. הוא נתפס עדיין בקרב אוהדי הכדורסל כג'נטלמן, אבל מתרבות העדויות לכך שמאחורי התדמית הזו מסתתר מקצוען בממדים לא מוכרים בספורט הישראלי, וגם באדם קשה שיכול להתיש את שחקניו ומנהליו בתובענותו.
שתי דוגמאות מהשבוע האחרון: הביטוי המזעזע "מפגרים" שסינן לעבר אוהדי מכבי ראשל"צ; והטור רווי השנאה שכתב עליו שותפו לשעבר פיני גרשון לאחר ההפסד במוסקבה. אנחנו כבר יודעים שגרשון יודע לרדת נמוך, אך עולה התהיה מה עשה בלאט כדי להרוויח מתקפה אכזרית כל כך. אם ההנהלה לא מסתדרת איתך, אם חברך לאימון הקבוצה בעבר כועס עליך, ואם חלק ניכר מהשחקנים ממורמרים נוכח היחס שלך, הגיע הזמן לבדק בית.
בלאט מתנהג במכבי כמי שעל השחקנים והמערכת להיכנע לגחמותיו, ולהניח שדרכו תביא לארץ המובטחת. הבעיה היא שאין לו הצלחה מוכחת ביורוליג, כלומר תואר. היו לו עונות יפות, כמו שנת הגמר עם מכבי, אבל גם עונה מביכה בפילזן ועונות לא מרשימות במיוחד בבנטון. אפשר לנופף בגביע עם רוסיה, אבל גם לסרג'יו סקריולו יש גביע אירופה לנבחרות, והוא לא נחשב למאמן צמרת. גם אוברדוביץ,' איבקוביץ' ומסינה מגדפים את שחקניהם, אבל עם ארון הגביעים שלהם הם יכולים לדרוש מכולם לשחק בדיוק כפי שהם דורשים. בלאט עדיין לא שם.

יש לו פוטנציאל להגיע לשם. הוא יודע כדורסל כמו השמות שהוזכרו לעיל, רק תכונה אחת טרם פיתח: גמישות. איבקוביץ' איפשר לספאנוליס להתפרע, מסינה נותן את עמדת הרכז לתאודושיץ' המטורלל ואוברדוביץ' לא חשש מהקפריזות של שאראס. בלאט, מנגד, זרק לספסל את פפאלוקאס אחרי כל טעות.
בשבוע שעבר התמודדה מכבי מול זוראן פלאניניץ' הנהדר מחימקי, מועמד בולט לתואר השחקן המצטיין ביורוליג. נותר לתהות איך בלאט היה מגיב לנוכחותו של שחקן לא צפוי כמותו בסגל. הימור: זה היה נגמר בבכי.
הערב תהיה לבלאט הזדמנות להוכיח שהוא יכול להתגמש, לתת לשחקנים לטעות ולהבין שעקרונות אינם חשובים יותר מבני אדם. גם ניהול משחק ערני לא יזיק. ועדיין, למרות מגרעותיו, אין מאמן מתאים מבלאט למכבי. אין לו יורש ישראלי ראוי, ומאמן זר בוודאי לא יישקל. סיום סביר של העונה האירופית קריטי לא רק לעתיד של מכבי כמוסד בתרבות הישראלית, אלא גם להמשך השידוך בין המאמן למועדון.
נדמה שרק מעטים בהנהלה יזילו דמעה אם בלאט יחליט לעזוב בתום העונה. אבל בהיעדרו, ולאור התקציבים הנמוכים, הם עלולים להיתקע במשך שנים באזור הדמדומים של הטופ- 16- ורחוק מהתודעה של הישראלי הממוצע.