כפיים: למה בעצם לא לפרגן למכבי ת"א?
גם אם אתם מחיפה או מנתניה, שונאי מרצדסים ומתעבי צפונבונים, תנו הצדעה למכבי ת"א. זה לא הון-שלטון, זו הרבה עבודה קשה. אתם יכולים כמובן לקלקל ולהעלות את הטיעון שזה הכסף הגדול, קשרים של הון-שלטון. אבל אין לכם בכלל קייס - הגברת הזקנה חזרה, רשמית
כן, תסתירו ליום אחד את הסלידה המוכרת מהצפונבונים ביציע הכבוד ומהמרצדסים שחוסמים את החניה. הרי מי שהבקיע שער אליפות הוא דור מיכה תוצרת בית, כחול צהוב אורגינל, ומי שהניף את הצלחת הוא שרן ייני, השחקן הישראלי הכי קרוב לירון זהבי, מפקד חסמב"ה. מנהיג, אישיות. ככה הייתם רוצים לראות את הקבוצה שלכם: תערובת של חדש עם ישן, והרבה נוצץ בצדדים. זה הזמן לפרגן למוסר העבודה הסיזיפי של גל אלברמן שלא נח לרגע, לנחישות של טיבי וליציבות של קרלוס גרסיה, הבלם שעובד עונה שלמה לפי הספר, לא זז מילימטר מדף ההוראות ומהמשבצת.
אתם יכולים כמובן לקלקל ולהעלות את הטיעון המוכר שזה הכסף הגדול, קשרים של הון-שלטון. אבל אין לכם בכלל קייס. מכבי ת"א שרצה אתמול על הדשא בר"ג היא לאו דווקא ברק של כוכבים, אלא עבודה קשה, כושר גופני עילאי ורצון עז למחוק את היריב מדף ההרכבים. ותודה לרועי לייבוביץ,' שעבד קשה בשער רמה"ש כדי לשמור על תוצאה מינימלית.
נפרגן, אפילו נשמח בשביל מהראן ראדי. בקיץ אמרתי 'השתגעו אלה. מביאים שחקן בן 30 מבני סכנין אחרי סטאז' בשלב הבתים במדי עכו ומכבי הרצליה. מה יעשה מול 33 אלף איש באצטדיון ר"ג ועוד במשחק אליפות.'? הנה הוא מרים רגל בדקה ה54- ומדביק כדור למשקוף עם דבק מגע. בלעדיו זה לא זה. ראדי לא ספר אותי, לא את הספקנים. במכבי יכולים להצטער שלא השאירו אותו כשגדל אצלם בנוער, אבל זה היה טרום היד הנפלאה של אוסקר גרסיה והעין הטובה של קרויף. ברצלונה בישראל, אז שלא נפרגן?
אז נכון גם המומחים נפלו עם אבו זייד, אכלו לקרדה עם ארנשואו, שלא לדבר על פידלף שנעלם מהסגל, אבל טעו, תיקנו, כי ככה זה במקום שמתעקש לשנות סדרי עולם. שיטתיים. מנקים ומביאים את פריצה, שגם אמש סילק מכשולים והכשיר את השטח להמשך החגיגה. פרגנו בלייק גדול, בעמוד הפייסבוק, צייצו בטוויטר. מגיע להם.
לא עולה כסף למחוא כפיים, דווקא ביום כזה, לאדון גולדהאר שרוב השנה בודק מה מצב חשבון הבנק בטורונטו הקפואה ורק בימי חג, כמו אתמול, לוקח מטוס, נוחת בנתב"ג ובא לראות מה עם הצעצוע היקר. צחקנו עליו שהוא הדוד הפראייר מקנדה, ששותים לו את הארנק, העלוקות, והנה היום הוא צוחק עלינו, לא סופר את הילידים. מכבי ת"א היא בדמותו. דיסקרטית, יעילה. רוצחת שקטה. פרגון דחוף מגיע פה.
אני יודע שקשה לפרגן אצלנו. אם היינו מבקשים שמחה לאיד, היו הרבה מתנדבים בכדי לכתוב את ההספד, אבל לזרוק מילה טובה קשה לנו. לא בלקסיקון. 33 אלף אוהדים במשחק אליפות, יום חג. בשנה שעברה בקרית שמונה היו צריכים לגייס ניצבים מראש פינה בכדי שייצרו קצת היסטריה בהיסטוריה.
אבל אתם יודעים מה, אני הכי שמח בשביל האוהדים בני העשרים. אלה שלפני עשר שנים, תקופת שלטונו של ראובן עובד, בחרו צד ומאז רק קיבלו בראש. בימי ראשון בבית הספר, במסעות המפרכים בצבא. אלה שברחו מהבסיס בשביל לראות עוד הפסד מביך בגביע ואחרי זה קיבלו ריתוק לחודש. אוהדים שסירבו לנטוש את המחנה גם בימיו הקשים ואתמול בעיניים דומעות הריעו לשובה של המלכה. מזל טוב, מכל הלב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם