ארכיבישוף הנצחון: הערב הגדול של גוטמן
שבועות ארוכים של עמידה בלחצים של הביצה הישראלית, השתחררו אצל אלי גוטמן ושחקניו בשעה וחצי לקטרזיס מושלם. הפרשנים הישוו את הנצחון הזה ל-0:5 על אוסטריה ב-99'. שטויות. הנצחון על בוסניה גדול הרבה יותר: ראינו ישראליות שלא היכרנו, הרבה יותר מוצלחת מהדור העקר, הקצפתי של ברקוביץ ורביבו
הקבוצה של המדינה: 0:3 לישראל על בוסניה
אלי גוטמן: "הקהל היה נהדר - גאה בשחקנים"
סושיץ': "אני אחד האנשים השנואים ביותר במדינה"
1.חמש דקות אחרי שהכל נגמר עמד ההמון ביציעים ושר שירים לאלי גוטמן. זה נדיר במקומותנו שקהל מריע למאמן של נבחרת ישראל, אבל גוטמן, נרגש לגמרי, הרוויח את התשואות שקיבל ביושר. הלחץ השתחרר כמו פקק מבקבוק של יין נתזים.
שבועות ארוכים של עמידה בלחצים מכל הכיוונים של הביצה הישראלית, השתחררו בשעה וחצי הזאת לקטרזיס מושלם, נדיר, כמעט חד פעמי. הפרשנים בטלוויזיה הישוו בסיום את הנצחון הזה על בוסניה ל-0:5 על אוסטריה ב-99'. שטויות. הנצחון הלילה גדול בהרבה.
אוסטריה של 99' היתה נבחרת פח שכמה חודשים לפני שהגיעה לרמת-גן, חטפה 9:0 מספרד. החמישייה אז היתה מקרית ולא הביאה לפריצת דרך בנבחרת. זה היה ערב שבו דרך כוכבנו ללילה אחד. אבל אתמול התכנסו כל הכוחות שאסף גוטמן, לאגרוף אחד. הקהל היה אסיר תודה לגוטמן שעמד בלחצים גדולים לא רק מול בוסניה, אלא מול עצמנו. זה אומר סגל השחקנים שלו, אוסף ישראלי נדיר שכמעט כולו נמצא בשיא כושרו ומשווע להציג את יכולותיו כאן ועכשיו, נקי מטראומות עבר.. וגוטמן צריך לתמרן ביניהם. לפייס את זה, לחבק את ההוא, ולאמץ לליבו את הכוכב הגדול שירד קצת מהפסים אחרי הדרבי.
מעולם לא היה כדבר הזה בנבחרת, גם לא בימי ברקוביץ' ורביבו, שאוסף כישרונות נדיר במונחים ישראליים, שנמצא בשיא כושרו, נלחם על כל כך מעט מקומות פנויים בהרכב. הבולטים שבהם הם שני הבאר-שבעים, אליניב ברדה ומאור בוזגלו. בשתי העונות האחרונות שניהם מקימים את קבוצתם מעפר ומחזירים אותה לפיסגה, ובצדק הם מבקש הכשר לאומי. גם אתמול הם נשכו שפתיים מהספסל, ואני בטוח שזה לא פשוט לגוטמן. אבל זה קורה שפעם בדור הכל מתחבר אפילו לנו, ופעמיו של משיח נשמעים למטה בחדר המדרגות. הכושר, הסגל, היריבות, האיצטדיון שקם בזמן - כולם התחברו והם בדרך לממש את המשימה - מקום שני שמבטיח יורו, או לפחות שלישי שיאפשר לחלום. כמו בשיר דבר אחד בטוח לגבי ישראל בקמפיין הזה - לא מנצחים אותה כל כך מהר.
2. אני חוזר שוב לגוטמן, הארכיבישוף של כל הערב הזה. הרבה מאוד היה תלוי בחוסנו. כי סביבת הנבחרת היא מקום מאוד לא כיף להיות לידו, ממש מדגרת חיידקים. הרבה מאד בוחשים ופועלים שם, וכל אחד מרגיש מספיק חשוב ומספיק מקורב כדי להתקשר, לסמס, לנדנד, לבלבל את המוח. עסקנים, יו"רים בדימוס ויו"רים בפועל, מאמנים עיתונאים, כל המערכת הזאת סביב הנבחרת רוחשת ובוחשת. הכל קם ונפל אתמול על התוצאה. הסכינים הובאו לסמי עופר והמתינו לשליפה.
הבטיחו ליל סכינים ארוכות ומרחץ דמים במקרה של כישלון, שלא לדבר על פוטש ומרידה של שחקנים מרירים, על תוכניות אולפן שירוצו אל תוך הלילה אם בוסניה תנצח, שם גוטמן יצטרך לבחור בחברת מי להעביר את הלילה - שולה זקן בנווה תרצה, או משה קצב במעשיהו. רמת הטפשת אליה ירדה התקשורת בשבוע האחרון הגיעה לשיאים. הקשקשת סביב ורמוט או רפאלוב, הפכה לאירוע מוחי. הכל היה נגוע באינטרס אישי.
האשימו את המאמן בשמירת חסד נעורים לוורמוט על התקופה בהפועל ת"א. מה הבעיה בחסד נעורים. לאורך כל ההסטוריה למאמנים היו את השחקנים שלהם, שקיבלו מהם אקסטרה. מזל שוורמוט עשוי מהחומרים הנכונים. ראיתם אותו בגול? איזה בן אדם. וכמו שהוא נהדר, נהדר גם שרן ייני, זה שברקוביץ' כינה אותו כביכול בגנאי 'חנון'. הלוואי עלינו חנונים כמו ייני בכל הכדורגל שלנו.
3. גוטמן דילג כמו שצריך על פרשת ערן זהבי. אמרו עליו שהתרפס כלפיו, שנתן לזהבי לנהל אותו. אבל אם היה מגרש את זהבי אחרי אותה מסיבת עיתונאים, אחרים היו אומרים שנתן לאגו לנהל אותו. כשקיבל את הקמפיין הראשון, הלא מוצלח שלו, כתבתי שגוטמן הוא קרש ההצלה האחרון של הכדורגל פה, רגע לפני שזורקים את המפתח לים. חוץ מפאקו וקודמיו במכבי ת"א, הוא המאמן הישראלי היחיד עכשיו, שיודע, עוד מתקופתו בפועל ת"א, איך להחזיק חבורה כזאת של טאלנטים בלי שתתפרק לו בידיים. ולכן נאתכו היה אתמול כפי שהיה, וכאלה היו גם דמארי וזהבי, בעוד יום שלהם בעבודה. דמארי הוריד את ישראל למחצית רגועה, וזהבי הוא שריון קשקשים שעבר מכבש, אבל לא מצליח להיסדק. זו ישראליות שלא היכרנו, הרבה יותר מוצלחת מהדור העקר, הקצפתי של ברקוביץ ורביבו
הזהירות המופגנת של גוטמן לא תיתן להזדמנות הזאת לחלוף הפעם. זה אולי לא יעבור חלק, אבל ההסטוריה העגומה של נבחרת ישראל תשפיל הפעם את מבטה מול ההליכה הזאת של המאמן הזה מחיפה, שהלך בסיום על הדשא בחיפה והרגיש את הרוח שכבר לא נשפה בעורפו, אלא שרקה לו שריקת לילה טוב מאוד
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם